סליחה לך, שלא דיברנו שנה שלמה.
סליחה שהסתכלתי עלייך במסדרון, ואת עלי, ושתקנו במשך כמה רגעים מביכים, ואז נכנסתי לחדר.
סליחה על כל הזכרונות והרגעים הנהדרים שהיו לנו לפני שנתיים, שלעולם לא יחזרו, ככל הנראה.
סליחה על האהבה הגדולה שאהבתי אותך.
סליחה שאני חושבת עלייך כל כך הרבה.
סליחה שפגעתי בך, אי שם לפני שנתיים, כשעוד היינו בתחילת הקשר הבעייתי שלנו.
סליחה שהייתי תלויה בך.
סליחה ששיתפתי אותך בתלות הזאת.
סליחה שאת עדיין זוכרת את זה.
סליחה שנצבט לך הלב בכל פעם שאת רואה אותי.
סליחה שביקשתי במיוחד מהמדריכה לא להיות איתך בחדר.
סליחה שאני מסיטה את המבט ממך בכל פעם שאת עוברת לידי.
הלוואי וזה לא היה קורה מלכתחילה.
והלוואי והיה לי את האומץ לשלוח לך הודעה, או להסתכל לך בעיניים כשאנחנו חולפות זו מול זו בחדר האוכל או במסדרון הכיתות, ואולי אפילו לחייך ולומר שלום...
הלוואי והשנה תהיה שנה אחרת, בהירה יותר.