עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ו' בתשרי תשע"ז 22:06
כל העצות שבעולם לא מועילות כמו למלא את הגוף בנוזלים...
גמר חתימה טובה!
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
הריוניות ומניקות! תזכרו- להרבות בשתיה לקראת הצוםג'נדס
זה לא מובן מה שכתבת כן להרבות בשתיה או לא?אמא יפה
את מתכוונת להרבות?רוית 87
אולי התכוונת לכתוב, נא להרבות השתייה?פרח חדש
חחח כן... תחיה מוזמנת לערוךג'נדס
(תיקון אוטומטי של הפלאפון)
בואו נקפיץ כל כמה שעות עד יו"כ, שיהיה במודעות של כולן!תחיה דולה
הופחמניה
הופככה.
גם לי זה עזר!!!ג'נדס
והבנתי שגם אחרי הצום כדאי להגביר נוזלים ולהימנע מקפאין ושות'...
שמחה שעזרתי...
לי זה מאוד עזר שנה שעברהש.א הלוי
הייתי עם קטן שיונק, וב"ה הכנתי את עצמי מראש וב"ה ההנקה לא נפגעה (והיה לי הייתר לשיעורים אם אני מרגישה מעט חולשה, ב"ה עבר בקלות. )
בעז"ה שיהיה גם השנה
בעז"ה שיהיה גם השנה
הם נשארים. אל דאגהש.א הלוי
א. לא לשתות בכמויות גדולות אלא לחלק את זה לאורך היום.
ב. לאכול מאכלים עתירי נוזלים - ענבים, אבטיח, מרקים
ג. קוואקר - המלצה שקיבלתי עכשיו שאומרים שגם מאוד עוזר (עוגיות, דייסה,)
ב. לאכול מאכלים עתירי נוזלים - ענבים, אבטיח, מרקים
ג. קוואקר - המלצה שקיבלתי עכשיו שאומרים שגם מאוד עוזר (עוגיות, דייסה,)
הופש.א הלוי
אם צריך - תאמו עם הבעל מראש שהוא שומר על הילדים כדי שאתן תוכלנה לצום. הוא יכול ללכת לותיקין או לחלק מהתפילות שסיכמתם מראש...
או לחלופין - קחו בייביסיטר בתשלום..
או לחלופין - קחו בייביסיטר בתשלום..
מה הקשר בין מיץ הענבים לצום? אשמח לשמוע.770מ
סוכר ענבים מתפרק בגוף מאד לאטאישה ואמא
בצום חסר לגוף אנרגיה זמינהג'נדס
ובסוכר של מיץ הענבים וגם בענבים עצמם, יש יכולת להישאר בגוף ביתר זמינות לעומת סתם שתיה ממותקת, שמתנדפת אחרי 20 דק'.
תודה! אותו אפקט יש גם בדבש!!
770מ
למי שרגישה למיץ ענבים, כדאי לה לקחת שתיים/שלוש כפות דבש לפני הצום!!
שמעתי שהרב בורשטיין אמר לשתות מים עם עוד משהו,שיספג יותר טובאיילת 20
לדוג' מים עם טיפ-טיפה מלח
מישהי יודעת אם מים עם לימון עושים אותו אפקט?איילת 20
הבנתי שגם, אבל לא מידע מוסמךגפן36
תעשי שאלת רבש.א הלוי
למקרה שלך, תסבירי לו את כל הפרטים ומה שיפסוק לך, יפסוק.
דברי עם בעלך, שיהיה עם הילדים ואת רק נחה ומינקה. (הצום שלך יותר חשוב מתפילה בציבור. )
אם את מביאה תמ"ל - אז תשלבי
קוואקר- עוזר
לשתות, לשתות, לשתות, לשתות
זה עוזר.
להפסיק קפאין מעכשיו ועד לאחרי הצום. קפה, שוקולד 🙁, קולה וכו'
בצאת הצום - לשתות בהדרגה ולאכול פרי או משהו כדי להחזיר כוחות ונוזלים לגוף.
להתפלל שנעבור בקלות וההנקה לא תינזק.
דברי עם בעלך, שיהיה עם הילדים ואת רק נחה ומינקה. (הצום שלך יותר חשוב מתפילה בציבור. )
אם את מביאה תמ"ל - אז תשלבי
קוואקר- עוזר
לשתות, לשתות, לשתות, לשתות
זה עוזר.
להפסיק קפאין מעכשיו ועד לאחרי הצום. קפה, שוקולד 🙁, קולה וכו'
בצאת הצום - לשתות בהדרגה ולאכול פרי או משהו כדי להחזיר כוחות ונוזלים לגוף.
להתפלל שנעבור בקלות וההנקה לא תינזק.
מה המרחק מהבית לבית הכנסת?רוית 87
זה כבר ביניכםש.א הלוי
אבל הלכתית - הצום שלך יותר חשוב מתפילה בציבור.
צום - דאוריתא
תפילה - דרבנן
דברו על זה ונסו למצוא פתרון..
בייביסיטר, שילך רק בערב, וכו'
המון הצלחה
צום - דאוריתא
תפילה - דרבנן
דברו על זה ונסו למצוא פתרון..
בייביסיטר, שילך רק בערב, וכו'
המון הצלחה
תחשבו על זהרוית 87
אפשר שפעם בשעה יקפוץ לבית לראות מה קורה אפשר גם (אם הוא מסוגל) שיקח את הילדים עם אוכל ומשחקים וישתתף בתפילה כמה שהם יתנו לו אבל את תוכלי לנוח
צודקת, גם אני כךאמא ל6 מקסימים
ב"ה שהצום הולך לנו בקלות, אבל יש כאלה שמאוד קשה להם. יש כאלה שה צום קשה להם בלי קשר להנקה, ויש כאלה שההנקה מתישהו אותן בלי קשר לצום, וכשזה מתנגש זה מטריד, אבל יש כאלה שמסתדרות ב"ה, ולכן לא מבינות מה כל ההיסטריה. ..
אני התחלתי להגביל בשעות היום...בתאל1
תעשי לה הסחות דעת... תתני לה כל מיני שוחד... במבות , משהו... יום אחד מותר.
אחרי שהנקתי פעם כל הכיפורmshlomo
אני ממש לא דואגת לתינוק או להנקה. יותר דואגת לי. ההנקה ממש ייבשה את טיפת הנוזלים האחרונה שעוד היתה לי בגוף. כבר ב 12 בצהריים התחלתי להרגיש ממש לא טוב. לא היה קל לצום ככה.
זו היתה הפעם הראשונה שהנקתי בכיפור. להבא אלמד לקח בע"ה להניק לסירוגין או משהו כזה.
וואו... באיזה גיל היה התינוק?בתאל1
הנקה באמת מייבשת בחודשים הראשונים...
7 חודשים. לא לקח בקבוק. לא הסכים מוצקים.mshlomo
הלקח מהסיפור הזה הוא גם שחייבים להרגיל לבקבוק. ולו בשביל המקרים האלו.
לא ביקשתי כי לא ידעתי שזה יקרהmshlomo
וכבר היה צום והייתי חלשה מידי מכדי לשאול רב ולא היה מי שישאל עבורי.
מאז, בדיוק מהסיבה הזו אני לא עושה כיפור לבד
מאיפה המסקנה הזאת?ג'נדס
אשמח לדעת. למה בקבוק מפריע להנקה? (אולי בהתחלה... אבל כל הזמן??)
אכן, בקבוק יכול להפריע, ולא רק בהתחלהפיגא *
יש הסכמה שבקבוק בתחילת ההנקה יכול להפריע ליניקה תקינה של הרך הנולד, כי הוא מתבלבל ולא מצליח לעשות סדר בפעולות השונות הנדרשות לצורך יניקה לעומת שתיה מבקבוק.
בעיה נוספת היא מה נכנס לבקבוק. אם האמא שואבת ונותנת חלב אם מבקבוק, לפחות האמא דואגת לאספקת החלב שלה.
אבל, אם הבקבוקים מכילים תחליף כלשהו, הגוף של אמא לא יידע שצריך לייצר עוד חלב עבור התינוק, והאמא תהיה מתוסכלת כי איננה מצליחה להגביר את תנובת החלב שלה. ותסכול תמיד מביא לירידה בתפוקת חלב.
יש תינוקות שאחרי שהתרגלו לשד מצליחים ללמוד לשתות מבקבוק. יש כאלה שאין להם ברירה, כי אמא חייבת לחזור לעבודה, ואז התינוק בוכה יום, יומיים שלושה אצל המטפלת, עד שהוא מסתדר.
ועדיין, השאלה מה נכנס בבקבוק. ככל שנכנס יותר תחליף, כך כמות החלב של האמא תקטן.
ויש גם תינוקות גדולים שמסתבכים עם בקבוק.
דיברתי לא מזמן עם אמא לתינוק בן כמעט שנה, שיונק מאמא ומקבל תוספות של "אוכל", אבל לא בקבוק. היא רצתה להכיר לו בקבוק כדי לתת לו נוזלים ביום כיפור.
אבל התינוק לא הבין. הוא לא הצליח לשתות מהבקבוק אלא רק לנשוך את הפטמה של הבקבוק ולקבל שפריץ קטן לפה. מאז, הוא שכח לינוק ונושך את אמא.
הצעתי לאמא את מה שהצעתי ואני מקווה שעזר לה.
אולי נשמע הזוי, אבל זה סיפור אמיתי.
בעיה נוספת היא מה נכנס לבקבוק. אם האמא שואבת ונותנת חלב אם מבקבוק, לפחות האמא דואגת לאספקת החלב שלה.
אבל, אם הבקבוקים מכילים תחליף כלשהו, הגוף של אמא לא יידע שצריך לייצר עוד חלב עבור התינוק, והאמא תהיה מתוסכלת כי איננה מצליחה להגביר את תנובת החלב שלה. ותסכול תמיד מביא לירידה בתפוקת חלב.
יש תינוקות שאחרי שהתרגלו לשד מצליחים ללמוד לשתות מבקבוק. יש כאלה שאין להם ברירה, כי אמא חייבת לחזור לעבודה, ואז התינוק בוכה יום, יומיים שלושה אצל המטפלת, עד שהוא מסתדר.
ועדיין, השאלה מה נכנס בבקבוק. ככל שנכנס יותר תחליף, כך כמות החלב של האמא תקטן.
ויש גם תינוקות גדולים שמסתבכים עם בקבוק.
דיברתי לא מזמן עם אמא לתינוק בן כמעט שנה, שיונק מאמא ומקבל תוספות של "אוכל", אבל לא בקבוק. היא רצתה להכיר לו בקבוק כדי לתת לו נוזלים ביום כיפור.
אבל התינוק לא הבין. הוא לא הצליח לשתות מהבקבוק אלא רק לנשוך את הפטמה של הבקבוק ולקבל שפריץ קטן לפה. מאז, הוא שכח לינוק ונושך את אמא.
הצעתי לאמא את מה שהצעתי ואני מקווה שעזר לה.
אולי נשמע הזוי, אבל זה סיפור אמיתי.
אחרי יום אחד תפוקת החלב לא מתבלבלתבתאל1
אני לא הנקתי שבועיים ורק שאבתי כי הייתי צריכה בגלל משהו רפואי, ונתתי מטרנה במקביל (כי הייתי צריכה לזרוק את החלב), ואחרי שבועיים מתישים (כי שאבתי וזרקתי, ואגב לא שאבתי כל היום, בלילה לא שאבתי בכלל)- התינוק חזר לינוק כרגיל, לקח לו יום אחד בדיוק או אפילו פחות מזה להתרגל חזרה להנקה מבקבוק...
לקחת בקבוק לקח לו איזה כמה שעות (שעתיים אולי?) שלא רצה ואז הסכים... לא הייתה לו ברירה.
אשריך. הלוואי על כולן. אך לא זאת המציאותפיגא *
וזאת בדיוק הבעיה.
אי אפשר לדעת מראש איך התינוק יגיב ואיך הגוף של האם יגיב.
אמנת הלסינקי אוסרת ניסויים בבני אדם.
יום כיפור בוודאי אינו זמן לניסויים.
הרבה נשים חוות בעיות חמורות באספקת חלב אחרי יום של צום. זו מציאות.
אשריך שאינך אחת מאלה.
אי אפשר לדעת מראש איך התינוק יגיב ואיך הגוף של האם יגיב.
אמנת הלסינקי אוסרת ניסויים בבני אדם.
יום כיפור בוודאי אינו זמן לניסויים.
הרבה נשים חוות בעיות חמורות באספקת חלב אחרי יום של צום. זו מציאות.
אשריך שאינך אחת מאלה.
יום אחרי אולי יש קצת בעיה אבל אח"כ מסתדרבתאל1אחרונה
זה הרוב, זה לא אני יחידת הסגולה...
תשמעי, זה לקחת סיכוןmshlomo
תינוק שלא יודע לקחת בקבוק תלוי 100% באמא. אם חלילה קורה לאמא משהו, או שנגמר לאמא החלב בגלל הצום זו בעיה. כי התינוק לא יסכים שום דבר אחר וזה מסכן אותו.
זה נכון גם לגבי אמהות שצריכות לעבור חלילה ניתוח או נאלצות לנסוע ולהיפרד מהתינוק.
לא צריך להכריח לקבל מוצקים/תמ"ל/שאוב, צריך מהלידה בכל שבוע לתת בקבוק. ככה גם התינוק יודע לקחת וגם ההנקה לא נהרסת.
ואז משתמשים בבקבוק רק כשיש מצבי חירום.
אצלי החלב לא נגמר עד הסוף, הוא רק התמעט משמעותית. גם בסוף לא התעלפתי ממש, רק היה לי קשה לנשום וללכת וראיתי שחור בעיניים וכו'. אז גם החלב לא נגמר וגם אני לא התעלפתי, אז למה שיהיה מותר לשתות לשיעורין?
מצד שני זה מאוד לא נעים לעבור כזו חוויה.
קראתי פעם עצה טובה בספר של הרב מלמד שמי שמניקה יכולה לקראת סוף הצום להניק לסירוגין. הנקה-שאוב-הנקה-שאוב. ככה ניתן לפתח פער של 6 שעות בין הנקה להנקה. גם היצור של החלב לא נפגע (כי זה רק יום אחד), גם התינוק לא נפגע וגם האמא לא.
אם הרגשת ככה ממש לקראת הסוף ניחא,אנונימי (9)
אם כי זה בהחלט נשמע כמו חולה שיש בו סכנה, ואם תשאלי רב אם מצב כזה מצריך שתיה לשיעורין, אני מניחה שיגיד שכן. ההלכה לא מחכה שהחולה יכנס למצב סכנה בפועל.
אני מרגישה ככה בדרך כלל מהצהריים, ואם אני לא שותה לשיעורין אני יכולה ממש להתעלף, ובטח לא לטפל בתינוק.
החלב אף פעם לא נגמר, אבל אם הוא מתמעט כל כך עד שהתינוק לא מקבל את מה שהוא צריך מבוקר הצום או מהצהריים, זה מסכן גם את התינוק.
הרב שלנו לא מכניס לשיקול ההלכתי חלב שאוב או תמ"ל כשזה לא מה שהתינוק רגיל לקבל בדרך כלל.
ברור שאם הולכים לפי הרב מלמד ומניקים לסירוגין עם חלב שאוב, הרבה יותר קל לצום וגם התינוק לא נפגע, אבל את יכולה לקרוא כבר מהערב כאן בפורום על נשים שנלחצות לשאוב כמה שיותר לפני הצום וכבר מפתחות מצבים של סתימה של הצינוריות והתחלה של גודש. זה הדבר האחרון שמניקה צריכה ביוה"כ, וזה גם באופן אוטומטי מכניס אותה תחת הקטגוריה של חולה שיש בו סכנה.
וזה גם מחזיר אותנו לסוגיית הבקבוק - למעט מקרי חירום, שגם הם לא מצדיקים מתן בקבוק מראש באופן קבוע, בקבוק פעם ב עלול לבלבל את התינוק וגם למצוא חן בעיניו במקרים שההנקה מלווה בקשיים.
לא יצא לי מאז להניק בכיפורmshlomo
נראה לי שהרב שלי כן היה מכניס את החלב השאוב לשיקול ההלכתי. לכן קו המחשבה שלך ושלי שונה.
לגבי מה שאמרת על גודשים, באמת צריך להתכונן המון זמן מראש ולא לשאוב הכל יום-יומיים קודם...
ולגבי סוגיית הבקבוק, בתור אחת שטיפלה בהרבה תינוקות יונקים. יש כאלו שאם לא יתנו להם כל שבוע בקבוק, הם פשוט לא יהיו מוכנים לקחת בקבוק. גם אם זה מצב חירום.
יכול להיות שיש אמהות שיעדיפו לא להרגיל לבקבוק ולשאת בתוצאות של מצבי חירום. לי זה לא מתאים. במיוחד אחרי מה שראיתי כשטיפלתי בתינוקות סרבני בקבוק. הייתי מאכילה בכפית/כוס/מזרק ובמשך יום שלם התינוק היה אוכל 60. ככה במשך 4 חודשים (עד שהתחיל לאכול קצת מוצקים).
אל תחשבי שזה היה כיף לתינוק והוא היה רגוע. ממש לא. היו יכולים לבכות לי יום שלם כשאני יושבת לידם שעות עם המזרק/כפית ומתחננת שיאכלו עוד טיפה ועוד טיפה. באמת שאין בי שום רצון לראות את הילדים שלי במצבים כאלו...
זה ממש משתנה מתינוק לתינוקאנונימי (9)
יש כאלה שיקחו בקבוק בלי בעיות גם אם לא הרגילו אותם קודם, ויש כאלה שיסרבו באופן עקבי לבקבוק מהתחלה.
ככה שלהרגיל לבקבוק בגיל צעיר מאוד כשההנקה מתבססת זה גם בעייתי מבחינת ההנקה, וגם לא יעזור להמשך.
וברור שסרבן בקבוק שמנסים להאכיל בכפית/כוס/מזרק לא יקבל את כל מה שהוא צריך ולא יהיה רגוע, זה חלק מהסיבה שתוספת תמ"ל/שאוב/ מוצקים לא נכנסים לשיקול ההלכתי.
תסכימי איתי שאם תינוק מעולם לא ראה בקבוקmshlomo
הסיכויים שהוא יסכים בקבוק בצום שואפים ל 0. במיוחד שכל הצום הוא עם אמא ולא עם אבא.
תסכימי איתי שאם הוא מקבל בקבוק פעם בשבוע, יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים לזה בצום.
אני אמנם לא הרגלתי לבקבוקים עד היום (כי לא עבדתי כ"כ) אבל עכשיו בע"ה אהיה חייבת. אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו. להגיע לצום עם תינוק יונק שלא הרגלתי אותו לבקבוק זה מתכון מנצח להתחיל לצום לשיעורין.
מי שהרב שלה מתיר את זה לכתחילה כמו בקישור שהבאת, בסדר. מי שלא, צריכה להרגיל לבקבוק.
נכוןמנסה לעזור
אני הנקתי בשנה שעברה בכיפור תינוק בן חודשיים+ והרגלתי אותו גם לבקבוק.
והנקתי חלק מהצום ונתתי גם חלב שאוב בחלקו.
מה עושות הנשים שיוצאות לעבוד (כמוני) וחייבות להרגיל לבקבוק?
ההמלצה היא לתת פעם ביום בקבוק חלב שאוב!
שהתינוק ילמד שיש כמה אפשרויות לאוכל. יש הנקה ישירה ויש חלב מבקבוק.
ותאמנה לי שההנקה לא נפגעת ככה...
ויצא להניק למעלה משנה בצורה הזאת!
^^ על ההמלצה בסוף.בתאל1
יום אחד זה לא נורא בכלל!! זה לא הרגל...
ואגב לגבי בקבוק- כשהם קטנים מאד זה באמת יותר קשה, אבל כשהם יותר גדולים יותר זה יותר קל.
הריני מוחה...מניקה בן שנה ותשעיעל מהדרום
לק"י
לקח בקבוק מאז שנולד, בבית חולים קצת וכשיצאתי מהבית. בגיל ארבעה חודשים חזרתי לעבודה והוא לקח בקבוק עם חלב שאוב ותמ"ל לעיתים רחוקות.
מגיל שנה בערך הפסיק לשתות חלב אצל המטפלת, ועדיין יונק בבית.
אז ברור שכל אשה ותינוק זה שונה. אבל בכלל לא בהכרח שבקבוק הורס הנקה.
(הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש אםזה יפגע או לא).
וברור לי שצריך להתייעץ עם רב אם עלולה להווצר בעיה בצום. סך הכל נאמר "וחי בהם...".
לקח בקבוק מאז שנולד, בבית חולים קצת וכשיצאתי מהבית. בגיל ארבעה חודשים חזרתי לעבודה והוא לקח בקבוק עם חלב שאוב ותמ"ל לעיתים רחוקות.
מגיל שנה בערך הפסיק לשתות חלב אצל המטפלת, ועדיין יונק בבית.
אז ברור שכל אשה ותינוק זה שונה. אבל בכלל לא בהכרח שבקבוק הורס הנקה.
(הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש אםזה יפגע או לא).
וברור לי שצריך להתייעץ עם רב אם עלולה להווצר בעיה בצום. סך הכל נאמר "וחי בהם...".
אוי... ויש לך עוד ילדים?בתאל1
ואם את בשכיבה כל היום גם מקיאה? תנסי אולי לא לקום מהמיטה רוב היום...
בהצלחה!
תודה על התזכורתיפעת1
אני שותה. כמעט הבאתי לתינוקת גם מים ומיץ ענבים.זה צום!רק אמונה
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
מסכימהמחי
גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.
מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.
אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה
לא לכולם זה מתאים.
מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב
אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.
לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...
ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..
וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.
אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.
פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.
אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.
גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.
חיבוק ומלא כוחות..!
אמהות בדור הזה אלופות!
לשון בחוץדינהלה
תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?
הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית
מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה
אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך
יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.
מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון
תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.
כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....
ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה
ממש ממש לא!
ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.
לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.
הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.
בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.
(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).
בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.
אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.
ת. דאון לא.
(אינני רופאה)
גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת
הרופא ילדים לא היה מודאג.
היית בבדיקת התפתחות?
הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
לא אמין בכללשירה_11
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
המינוסים בעיניבאתי מפעם
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
זה ברור כמובןשירה_11
זו תלות
חיים בשביל לצלם
היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות
אובססיה
יכולה להגיד לךרקאני
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.
אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ
נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב
כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.
או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע
והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..
וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.
יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה
או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג
אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.
לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה
לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו
כמובן שלא מעלה לשום מקום
אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.
אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה
כל עולם השקר
וזה גם נכון
אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.
כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.
אבל לפעמים זה לא נכון
ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים
ומאוד טובים
ואני לא אהיה הם
אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי
ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי
יש לי רעיון גאוני!אמאשוני
תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.
אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,
אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.
יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.
אז מה?
אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.
אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?
זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.
אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.
והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️
ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.
מסכימה ממשאהבתחינם
לא מחייב שזה שקר,
אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר
תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.
תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב
מחר יום חדש.
אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת
קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28
כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.
זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.
נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.
אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.
למה זה טוב? תראי סדרה במקום.
אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?
תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.
אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.
הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה
זה לא להסתכל באינסטגרם...
אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...
ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..
וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל
ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י
לי זה היה עוזר לפעמים.
לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...
שה' יתן לי כוח
יודעים שאת בהריון?דיאן ד.
אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....
אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.
לאאנונימית בהו"ל
ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..
אפילו לא ראינו דופק
יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי
ובארץ…
ילד לא נער
?
לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
למה לא? בטח שישהמקורית
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.
יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.
זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה.
כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה
אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).
אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...
כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123
יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.
צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל
חצי שנה אחרי.
והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.
אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי
והמוח עובר למקום אחר
והמחשבות
והגוף מתנתק
וזה כואב כל פעם
ומעייף
אוף
❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
אמן. תודה!אנונימית בהו"ל
חיבוק גדול גדול.קמה ש.
בס"ד
לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️🩹
בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.
מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.
מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.
חיבוק גדול שוב!
בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!
תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21
לידה שקטה.
בעקבות הפסקת הריון.
ועכשיו צריכים טיפולים.
והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...
זה נחשב טראומה? לא יודעת
בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.
אמן!!!
חיבוק גדולאחת כמוני
לגמרי טראומתי
וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור
שולחת מלא כוחות
זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה
חיבוק על זה🩷
אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.
ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷