שלום,
אמא שלי - צעירה בת 70 - התאלמה מאבי לפני כמה חודשים אחרי זוגיות מופלאה של 50 שנה. היא גרה בגוש דן ואף אחד מילדיה לא גר לידה. בעצם היא לבד רוב היום. בבוקר יש לה מועדון עם חברות אבל כשהיא חוזרת הביתה ב 1300 ויודעת שאף אחד לא צפוי להגיע, זאת הרגשה מאד לא נעימה (ציטוט שלה).
בשבתות היא נוסעת לילדים. כל שבת היא נוסעת - כדאי להקל על הילדים שלכל אחד משפחה מרובת ילדים וכל אחד מעדיף שהיא תבוא אליו במקום שהוא יארז את כל המשפחה ויסע אליה. הנסיעות לא קלות לה כל שבוע, היא היתה מעדיפה להישאר בבית בשבת.
מאד קשה לה המחשבה לעזוב את הבית הנוכחי שלה שהיא מאד אוהבת ואת כל הזכרונות, ולכן אני לא לוחצת בכיון (אני בת יחידה ויש לי רק אחים), לאחרונה יש בית אבות פרטי ברמה שלוחץ עליה לבוא לבדוק ולבוא לנסות. אני חושבת שאם היא כבר עושה מאמץ ועוברת דירה ומתנתקת מהחברות (אמי לא נוהגת,אין לה רשיון), עדיף שהיא תעבור לגור לידי. לי יש ילדים קטנים, הם שמחים מאוד על חברתה, הם מאד אוהבים אותה, וגם היא קשורה אליהם.
השאלה שלי היא מבחינתה ומבחינת טובתה מה עדיף לה בית אבות עם פעיליות חוגים טיולים או להשאר בחיק המשפחה ולגור לידי להנות מהילדים ולרוות מהם נחת כל יום.
לי (וגם לבעלי) ברור שעדיף לי אותה קרוב אלי השאלה מה טוב לה.
כל התיחסות תוכל לעזור לי.
תודה רבה.