ושבעלך יתפלל במקום קרוב, ויקפוץ מדי פעם לראות מה שלומך.

שנית - כדאי שתבררי את העניין הזה, שהחלב "נגמר" לך בסתם יום רגיל. את בטוחה שהוא נגמר? אולי משהו אחר הציק לקטנה באותו יום?

וחוץ מזה - לשתות מעכשיו הרבה הרבה הרבה, וגם לאכול דברים מגבירי חלב (מומחיות ממני יגידו לך מה הם).

גודל החזה מתאזן אז זה לא כל כך נשמע מדד

אבל זה שהיא היתה עצבנית ולא רגועה והמשיכה למצוץ ולמצוץ זה נשמע ממש כמו קפיצת גדילה -

התינוקת גדלה היא דורשת יותר חלב, לכן היא לא רגועה כי היא לא מקבלת מספיק.

אם תתני לה מטרנה (כי מסכנה היא רעבה....) תחסלי את ההנקה כי הגוף שלך לא ייצר יותר. וזה ממש ממש חבל. (במילא אצלך היא לא מסכימה )

אם היא ממשיכה למצוץ ולמצוץ זה מה שמאותת לגוף שלך שיש דרישה ליותר חלב ותוך יום יומיים הוא קולט את זה ומתחיל לייצר יותר ואז שוב הכל רגוע.

בכל מקרה כדאי לך להתחיל להערך מהר - להכפיל את כמות הנוזלים שאת שותה היום ומחר. ממחר בבוקר או אפילו היום בלילה תתחילי לשתות בקבוק מיץ ענבים טבעי - כל פעם קצת עד שבסוף ייצא שתסיימי בקבוק אחד שלם עד תחילת הצום.

ובקשר לשאלת רב - תשאלי בעצמך, יש הרבה ניואנסים שבעלך לא יודע להעביר אותם ויכולים להשפיע על התשובה.

יש ניואנסים שרק את יכולה להעביר. ואת פירטת פה הרבה יותר מעצם העובדה שביומיים האלה הייתה בעיה - כתבת שהתינוקת מסרבת לבקבוק, שמניסיונך לוקח זמן מרגע שאת חוזרת לשתות עד שיש חלב, ועוד. אלו שיקולים שחשוב לפרוש בפני הרב.

אני תוהה אם הלכתית מותר לך לפנות לרב אחר במצב כזה, אם השאלה הראשונה "נחשבת" כשלא את עצמך דיברת.

סתם ככה אישה יודעת להסביר יותר טוב  על עצמה

מנסיון.

קיבלתי על עצמי בלי נדר

לשאול בעצמי דברים..

זה הרגשה אחרת ועובדתית..

אם מראש יש לך בעיה באספקת החלב אז לחכות עד שלא יהיה חלב ואז לשתות לשיעורים כשהתינוקת לא לוקחת בקבוקים,

זה נשמע מתכון להתייבשות של התינוקת  

אני לא פוסקת ולא מתיימרת חלילה אבל בהחלט יש פסיקות אחרות לחלוטין וחשוב לי שתדעי את זה. 

טכנית- שלא תעזי לצאת מהמזגן, תשמרי על כל טיפת אנרגיה גם אם את מרגישה נפלא, הגוף שלך צריך אותה בשביל החלב. 

מרגע זה את חברה הכי טובה של בקבוקי מים ומיץ ענבים תירוש כדי שתגיעי עם רזרוות רציניות לצום,

יש לך מנות של חלב שאוב? אם לא תכיני מנה-שתיים (לא יותר, כדי לא לגרום לגודש/דלקות). במקרה חירום, תאכילי אותה בכפית בחלב אם במקום בבקבוק

שרב פוסק אחרת ממה שאת חושבת?

ייתכן שהוא לא הבין את כל הפרטים ,

וייתכן שלמרות הכל הוא חושב שהצום דאורייתא קודם.

נכון שיש פסיקות אחרות, אבל יש גם פסיקות כאלו, שמחמירות יותר, ואני חושבת שצריך להעריך כל פסיקה של רב.

אפשר וצריך להעריך כל פסיקה הגיונית.

אבל כן, בהחלט קשה לי לקרוא שאשה מקבלת פסיקה שבאחוזים גבוהים תוביל לצום של תינוקת בת 3 חודשים.

אחותי היתה בשנה שעברה עם תינוקת בת חודשיים יונקת בלבד!
לא מוכנה לבקבוק והיא צמה צום מלא... והתינוקת היתה בסדר גמור ולא התייבשה.

- טיפ לכל מסרבי הבקבוקים: לחמם את החב השאוב שיהיה חמים חמים. בד"כ תינוקות מסכימים לזה...

ולתת להם את הבקבוק תוך כדי כרבול, בתנוחה כזאת של הנקה...

והרב אמר לך, TAGEL שאם לא יהיה חלב- את יכולה לשתות לשיעורין.

וגם אני הייתי עם תינוק בן חודשיים+ שיונק אבל למזלי הרגלתי אותו קודם לבקבוק-

ומשעות הצהרים נתתי לו חלב שאוב!
 

לא אומרת לך שהיה לי קל. בכלל לא. (יש לי עוד קטנטנים מסביב, מלבדו. ב"ה )

אפילו להחזיק אותו- פחדתי (כי הייתי מסוחררת) אז שמתי אותו בעגלה ונתתי לו בקבוק...

אבל צמתי. וזה צום כיפור שהוא שונה מכל צום אחר וחמור מכל צום אחר!

וב"ה אני עדיין מניקה... ולא נגמר לי החלב... ב"ה!

מה שכן כדאי זה להתכונן טוב טוב לצום-

לשתות הרבה מים ומיץ ענבים. מאמול.

לא להתאמץ מחר ולנוח כל היום בחדר ממוזג.

בהצלחה רבה!

אנחנו לא באמת סימטרים. 

ויכול להיות שפשוט נח לה יותר לינוק משד יותר קטן עם זרימה עדינה יותר

גם אני בזמנו התייעצתי עם יועצת הנקה והיא אמרה שאצל רוב הנשים יש צד אחד שמייצר יותר וצד אחד פחות

ואם אני רוצה להגביר את כמות החלב בצד שפחות מייצר חלה אז לתת לתינוקי שלי להתחיל תמיד מהצד שמייצר פחות חלב...

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס