שוב בין הזמנים, תמיד זה קורה!!!
ברוגז![]()
שוב בין הזמנים, תמיד זה קורה!!!
ברוגז![]()
Solomonאני פה!!!!
שים אבנים בכיסים שלא תעוף...
מה מספר גיסינו! איך הולך! ברוך שובך! (שובינו...)
תראה אסמס שקיבלתי מיוסף גוטליב: נקודה למחשבה: - נסיונות פעילים
תגיד את זה למשה זראיל...
לא הוא חבר משלומבנייך.
וכן, אני לא רוצה חופש, זה כזה תקוע באמצע החיים!
היינו טעות....
מנוחות...
וולקאם.ציון חמדתיבמסגרת, אז חופש זה רע.

יש כאלה (לא אני)
שגם אם החופש שלהם יהיה משמעותי,
אם ממש ממש טוב להם במסגרת הזאת,
עדיין החופש יהיה מעצבן כי הוא יהיה פחות משמעותי.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)