שאלה לביינישים וביינישיות וכל מאן דבעיאהבת ישראל!!

במשיבת נפש, ה. כתוב:
"כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת. הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה, יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד"

 

הירידה היא תכלית העליה. הכוונה בפסקה מובנת - יורדים ומתוך הירידה ניתן לעלות לדרגה גבוהה יותר. ואפילו הירידה עצמה תהפוך לעליה גדולה.
עכשיו שאלה:
תכלית זה מטרה. כשכתוב הירידה היא תכלית העליה, נשמע כאילו הירידה היא המטרה של העליה. יעני למה עולים? כדי לרדת... 
לכאורה היה אמור להיות כתוב 'העליה היא תכלית הירידה', לא??
למה כתוב בצורה שנשמעת שונה לגמרי??

תודה רבה! תזכו למצוות!

נערךT.A.T
העברית לא החתה שפת הדיבור שלהםלשם שבו ואחלמה
ולא רק זה אלא שהיא היתה עם כללים שונים מהעברית שלנו,
באוניבסיטה מחלקים את זה לעברית של המקרא עברית של חזל עברית של ימי הביניים וכן
אז אם הבנת למה הכוונה לא צריך להקשות על עצם השימוש הדיקדוקי השונה, הרי ברור שהירידה היא לא המטרה של העליה.

אבל האמת שזו שאלה יפה
אפשר לעשות מזה דרוש חסידייש נחת
בבחינת "איה" וכו' וזה כיף ואחלה... אבל לכאורה "לשם" צודק...העברית שלהם הייתה חצי קלאץ'...עיין ערך :"התחזקות גדול","מניעותים","תעניתים","להיות אצלי על ראש השנה","השתוקקות נמרץ" ועוד...
אא.. אני מסכימה ולא מסכימה.אהבת ישראל!!

מסכימה כי זה נכון שאם הבנתי אז הבנתי וזהו. אני לא מסכימה כי אני הבנתי אבל ה"טעות" כאן שינתה אצלי את המשמעות ל המשפט ומושו לא הסתדר ולכן שאלתי.

עד כאן סוף תגובתי מכל ישראל

מועדים לשמחה

הרעיון הזהיש נחת
שהירידה היא המצב הגבוה באופן יחסי הוא רעיון ידוע בברסלב וכתוב במספר מקומות באש שחורה על גבי אש לבנה ככה שמיותר לדקדק אותו מאיזה אוקימתא לשונית.
כשאתה יודע שזה רעיון ידוע וכתוב כל כך הרבהאהבת ישראל!!

עכשיו אני יודעת יותר. בכל זאת רק מתחילה ללמוד ועדיין לא שוחה כמו דג במים בתורתו של רבי נחמן.

בכל אופן תודה על ההערה.

בהצלחה רבה.יש נחת
ה' יאיר דרכך!
בקרוב אצל כולנו.
אמן. תודה!אהבת ישראל!!

יישר כוח! ומועדים לשמחה

הירידה היא תכלית העליהנפש חיה.
כי כשאתה יורד
ומתוך הירידה אוסף ומתקן את מה שצריך
זו התכלית.
שבשבילה ירדת.

כדי שבתכלית
הירידה תהיה זו שמאפשרת את העלייה
לניצוצות
לגילויים שתגלה
ולמקום שתימצא בו
אחר כך
דווקא מתוך כך.


@אהבת ישראל!!


שאלה יפה.
יש כאן תיאוריה ויש פרקטיקה.etamary
לפי התיאוריה הדבר החשוב הוא הירידות, כי לפי ההבנה של רבי נחמן את קבלת האר"י, רק הירידות יש אפשרות להתחבר לניצוצות הנפולים.

בסדר, זו תיאוריה.
הפרקטיקה פחות סימפטית כי ככל שאתה מתרומם כך הנפילה הופכת להיות קשה וכואבת יותר.
עיין היטב ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה בעיקר בחצי הראשוןבצל-אלאחרונה

מבואר שם שכל מדרגה חדשה שהאדם עולה אליה, מפגישה אותו קודם עם הקליפה של אותה מדרגה ורק המעבר בשלום דרך כל הקשיים שהקליפה מציבה, מאפשר השגת אותה מדרגה.

לפי זה חיוני שאדם יגיע לסוג של נפילה אחרי כל עליה כדי להמשיך ולעלות עוד ואז מתברר שמה שנתן לו את הכוחות להתמודד עם אותה נפילה זה העליה שקדמה לה. או במילים אחרות הירידה היא התכלית של העליה.

על קצה המזלג ויש עוד הרבה להבין בסוגיא... 

הילולת רבנו הקדושאשר ברא
מחפשת מקומות שעושים הילולה לרבנו עם עזרת נשים..
באיזה איזור בארץ?ברגוע
ירושליםאשר ברא
תבדקי על "חוט של חסד"שלג דאשתקד
בעבר היו עושים שמחה גדולה כיאה לחסידי ברסלב. הייתי שם לפני כ20 שנה וזה לא היה בישיבה בשמואל הנביא אלא במקום אחר (והרב ברלנד היה חוגג עם חסידיו במתחם של ישיבת עץ חיים, במרכז העיר). בקיצור כנראה בשל ריבוי המשתתפים הם שוכרים מקומות גדולים שיתאימו לאוכלוסייה
לא רוצה שום קשר לברלנדאשר ברא
התכוונתי לומרשלג דאשתקדאחרונה
שזה בערך מה שעשו הברסלבים. אני מתאר לעצמי שמי שאז הלך לרב ברלנד, היום נמצא אצל הרב הרוש וכדו.
געגועצאצא

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

ישר כוח על הזכות להיות בארץ ישראלפשוט אני..
שתזכה שרבנו יזמין אותך אליו בקרוב ממש!אשר בראאחרונה
אומן ראש השנההרשפון הנודד

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

סבסוד נסיעה לאומן בפעם הראשונהMza
שלום לכולם, בעבר היו כאלה שמסבסדים נסיעה לאומן למי שנוסע בפעם הראשונה)אני נסעתי לפני הרבה שנים עם סבסוד מלא) עכשיו בעלי גם רוצה לנסוע (בפעם הראשונה) ואני מחפשת מי שיסבסד לו.. מכירים מישהו כזה?
מחפשת שיעורים בליקוטי מוהר"ןרק להידבק בצדיק

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

ממליץ לקנות דיסק אונקי שיעורים של הרב טייכנרמבקש אמונה

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

 

תודה!רק להידבק בצדיק

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?

 

כן. הכל מסודר שם בתיקיותמבקש אמונהאחרונה
אשמח אם אפשר לקשר אותישאלה.אחת

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

תבוא בזמן רגיל כל ערב למרכזית קשה לפספסכְּקֶדֶםאחרונה
אשמח לשמוע מכם על הסיפור הנלצע

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.


1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .


וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן


אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אומןאשר ברא

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.


ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.


רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!

אולי יעניין אותך