בתור אחת שלמדה עם אמריקאיות אני יכולה לומר:

הומור שונה

לבוש שונה

יש להם מין קלילות כזאת באיך שהם לוקחים את החיים, מהצד זה אולי יכול להתפרש כשטחיות

אם מדובר בבחורה דתייה לייט אז סביר להניח שהיא מאוד תתחבר לתרבות המערב אם מדובר בשירים, סרטים וכו'  

ולמרות שהם קלילים אני לא יודעת כמה הם יתחברו לאובר דוגריות של הישראלים. (כאילו זה לפחות הבנתי מכמה מבטים/תגובות ממורות או חברות חח)

ואממ יש איזשהו משהו ממגנט באיך שהם יספרו סיפור גם אם מדובר בסיפור הפשוט ביותר מחיי היום יום- אבל זה אולי סתם בגלל שאני ישראלית ומתלהבת מהשפה חח

אה נקודה נוספת שחשבתי עליה זה השקפה: אפשר לראות משהי שמתלבשת כמו חרדית עם דעות של דתי לאומית והפוך. וגם נראה שהם פחות שמים דגש על ההבדלים. 

טוב אפשר לכתוב על זה עוד מלא אבל נראה לי שמספיק 

 נכון לכן אמרתי שזה *עלול* להתפרש כשטחיות... 

וגם יכול להיות שכמו שאמרת שבאמת מדובר בתרבות האמריקאית... ושזה פשוט עניין בחירה של כל יהודי ויהודי. הכל תלוי במודעות לזה בתכלס.. 

1. הישראלי אינו אסטתי. לא בלבוש, לא בדיבור. מדבר תוך שימוש בתנועות ידיים חדות, לבוש ברישול יחסי (או חוסר טעם) ולא שמע על נימוסי שולחן.

2. השפה העברית, לא משנה איך תדברי אותה, נשמעת רע לאוזן שלא דוברת עברית. שפה גרונית עם טונים צורמים. לא חשבתי על זה שנים רבות, עד שזרים 'אוהבי ישראל' מושבעים פשוט אמרו לי את זה בכמה הזדמנויות. האמת? התחלתי לשים לב וראיתי שהם צודקים משהו. אני לא יכול להיות חשוד כבעל סימפטיה לתרבות או הלאום הערבי. ובכל זאת: אם אני צופה בחבורת דוברי ערבית בבית קפה-כדורגל בעמאן, או בחבורת ערסים משלנו ליד פיצוציה בזמן דרבי - מה אגיד לך? לערבית, על קולניותה, יש אסתטיקה. העברית? נשמעת גסה. כמו שפה 'לא גמורה' (ואני חושב, אגב, שזה לא מקרי).

3. הישראלי באמת חד קליטה וממולח. אין מה לעשות. זו תכונה. זו מעלה. מה לעשות ומה שיש לישראלי להגיד הוא הרבה פעמים יותר מדי נכון, ולכן מעליב. האמריקאים אוהבים להיות מאד נחמדים ומלוקקים ולעולם לא יעליבו מישהו, בכוונה או בזדון, בנסתר או בגלוי.

זו ממש הכללה גסה..אני לא חושבת שיש כאן משהו שהוא נכון לגביי

ואמריקאים הם לא מושלמים 

אולי ספרדיים ותימניים יותר גרוניים, אבל הייתי באמריקה בגלות ושמעתי לא מעט ישראלים (אשכנזים לפי רוב) שמדברים וזה מאוד רך ונעים לאוזן, והרב מבטאים אמריקאיים לא נעימים כלל...

והם לא בדיוק 'שמים על הסביבה' למרות שהם מכבדים אותה.

לטוב ולרע

זה משפיע על צורת ההתנהלות היומיומית

שמי שגר בניו יורק או ניו ג'רזי הם לא כל היהודים מאמריקה, יש אפילו מאות של "תרבויות" מתוך האמריקאי תלוי במקום ועוד השפעות של הסביבה המקומית שלהם וזה יכול להשפיע על כל הנ"ל, כגון נימוסי שולחן או שפה או תרבות תמונות ועוד, אלא זה הכל סימפטומים של משהו יותר עמוק ושורשי, ואמרו לי שפשוט רואים את זה ולאו דווקא אפשר להצביע במדוייק....

וגם את הציטוט אהבתי. צריך להתעמק בבקיאי הלשון כגון הרש"ר הירש והכתב והקבלה והנצי"ב והמלבי"ם וכן יותר מקודם מצודות ועוד יותר מוקדם רד"ק ואבן עזרא ורש"י ורלב"ג, ובאוצר המדהים של לשון ובכל ספרי התנ"ך וכן בחז"ל כנ"ל ובכל השירה העניפה ואין מה להשוות בכלל, וכן זה גם קשור לאפשרות להטות מילים בכל מיני סגנונות כאוות נפש שאי אפשר באנגלית שאין לה כללים

לא באתי לתקוף, דברי לא תפקו את השפות הלועזות, אלא לשבח את העברית, האם משמע אחרת מדברי שאני מוציא לעז ותוקף שפות אחרות? אבל אתה כן צודק שזה לא עניין השרשור כאן....

ממש התחברתי ל-6 ו-7!!! 

סגנון דיבור ישראלי ואנגלי זה פשוט שני עולמות! אנגלית זאת שפה של נימוסים, מליצות, רשמיות, וכו' ועברית לפחות איך שהיא מדוברת ברחוב היא עממית, פשוטה וזורמת הרבה יותר! 

במיוחד שמעורה בה כל מיני מילות פולשניות משפות זרות ומסואבות

מושג על שדכנים שמתעסקים על הציבור הנ"ל?

את צריכה שדכנית שמשדכת בין ישראלים לאמריקאים? או פשוט לאמריקאים? כי יש לי משהי....

הרב יואב משדך?לא הבנתי..

בהקשר לפורום- 

זה בסיס שונה לחלוטין. 

אמריקאים באופי שלהם יותר פתוחים, זורמים ונהנתנים. 

ישראלים פחות. 

הם יותר פרקטיים ויבשים. יותר מחושבים. פחות נהנים יותר חוסכים.

אבל זה בגדול.

כמובן שזו הכללה גסה ויש יוצאים מין הכלל בשני הצדדים.  

שוב- דיברתי באופן יחסי. 

לא אמרתי שאין ישראלים זורמים וכו'. 

אלא שבאופן יחסי לעומת האמריקאים- ככה זה. 

לדעתי.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.