ארחיב מאוחר יותר...
אבל-
עד כמה אתם כנים עם עצמכם ביחסכם לדברים בצורה משתנה (כלומר, הרי יכול להיות שאם אשאל אותך באופן כלשהו בזמן כלשהו ע"י איש כלשהו מה יחסך לעניין מסויים אתה תענה תשובה לפי כל הקריטריונים של השואל הצורה וזמן השאלה לא כן אם אחד מהקריטריונים ישתנה..)
א"כ- עד כמה אתם כנים בדבר הזה להכיר בעצמי שאני מקובע מעט בדעות רק משום שבדיוק לפני 5 דק' אני חשבתי על משהו שמשפיע על הרגשות שלי לנטות לענות כך?
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
