שאלה לבנים - ענייני ישיבה וצבאכמעין הנובע
*בנים שעשו ישר אחרי התיכון צבא (בלי ישיבה קודם, מה שגם אומר לפי ידיעתי - מסלול של 3 שנים) -
האם אתם מרגישים בצבא מספיק מבוססים נפשית, בגרותית ו*תורנית* להתמודד עם ההווי שם? שלכאורה מהווה כמין יציאה מין "החממה"?
זאת אומרת, האם אתם מרגישים באמת שלמים ועצמכם (נפשית, בגרותית ו*תורנית*) למרות שלא עשיתם ישיבה לפני הצבא?
מה ההשלכות לזה? שמחים בזה או מתחרטים?
האם אתם מרגישים פחות "דוסים" מחבריכם ששילבו תורה (הסדר / גבוהה)?

*בנים ששילבו תורה עם או לפני הצבא (הסדר / גבוהה) -
אתם מרגישים שישיבה קודם הצבא הייתה דבר הכרחי? שלולא זה הייתם חזקים פחות מהבסיס ברוחניות? שהישיבה בנתה אתכם והכינה טוב לקראת השירות והחיים שאחריו?


אשמח שתספרו כמה שיותר על העניין עם דגש יותר על הפן הרוחני.
תודה.
אז ככהברגוע
עבר עריכה על ידי ברגוע! בתאריך י"ז בתשרי תשע"ז 00:56

אני אמנם לא הייתי בצבא עדיין,

אבל ברור שכל שנה בישיבה משנה אותי לגמרי,

זה לא רק הכנה בשביל שלא ניפול אח"כ בצבא או בחיים ממה שהיינו,

זה מה שבונה אותנו!!!

 

אבא שלי גם אמר לי את זה, שעד היום הוא רואה מה כל שנה בישיבה עשתה לו.

 

ומעניין שפתחת את השירשור בפורום הזהחצי חיוך

למה? שאלה כללית על החיים.כמעין הנובע
לגבי בעלי - אני יודעת מה אני מחפשת ומה חשוב לי.
בא לך להזכיר לי לענות על זה?*צועד*
מחר, סבבה?צריך עיון
אני גמור מעייפות
ישיבה הכרחימלכישוע
בקטע תורני, כל השאר לא ככ משנה
עשיתי הסדר וסיימתי שיעור ה כעת והולך לאקדמיהארץ השוקולד
הישיבה כן פיתחה אותי מכמה בחינות, גרמה לי להוציא יכולות מהכח לפועל. (לפעמים מעבר ליכולת האמיתית שלי).
מבחינת לימוד, למדתי המון בישיבה, כי זה זמן מרוכז ללמוד. אבל אני מרגיש שאיבדתי את יכולת ניצול הזמן הטוטלית כשאני לומד ולהקדיש הכל ללמוד שהצלחתי לפני הישיבה, ובישיבה התחלתי לעסוק בעניינים נוספים וסתם מתרגלים לדבר במהלך הלימוד אז איכות הלימוד נפגמה מעט בישיבה.

נוצר לי קשר לרבנים בישיבה, שזה כיף לפנות אליהם אם יש שאלה אבל לא העליתי דברים בקשר לצבא. יתכן שבהמשך חיי אתייעץ איתם בגללל הקשר, אך זה ממש לא מחייב.

ביחס לקשר בין הישיבה לצבא, ברוך ה' זכיתי להיות ג'ובניק ולא קרבי (לדעתי תרמתי שם יותר ממה שהייתי עושה בקרבי, אילו היה לי הפרופיל המתאים) ויש לציין מתוך צער רב שעולם ישיבות ההסדר פחות חש אחריות לג'ובניקים הנמצאים שם וממילא אין קשר כמעט לישיבה במהלך השירות הצבאי מטעם המקום. אמנם, ביקרתי פעמים רבות בישיבה ושמרתי על קשר עם מספר חברים, אבל זה מתוך קשר חברותי ולא מצד המוסד.

הניסיון שלי בישיבה מדבר יותר שקיבלתי כמויות של חומר ופחות כלים, אך יש לציין כי היו לי כלים באופן כללי לפני הכניסה לישיבה.

למדתי הרבה הלכה בישיבה ואני חושב שקיבלתי הרבה ידע הלכתי לחיים בישיבה.
נקודה בקצרההרוזן!
עבר עריכה על ידי ניכלשהו בתאריך י"ז בתשרי תשע"ז 21:53

אני לא חושב שזה בהכרח מעיד על כל אחד, אבל גם להעיד על עצמי זה משהו - את מכירה את הקושי שהיה לי בצבא, וזה עוד אחרי שכן הייתי בישיבה... לא רוצה לדמיין מה היה קורה בלי.

התגייסתי אחרי חצי שנה בישיבהצריך עיון
לא מרגיש איזשהו חוסר מבחינה נפשית/בגרותית, סה"כ החברה שהייתי איתם היו במצב דומה לשלי אז לא היו פערים.

מבחינה תורנית באמת היה לי חסר, גם עקרונית וגם פרקטית.
עקרונית — בנאדם מתפתח מאוד בשלב הזה בחיים, וצריך לדאוג שגם העולם הרוחני יתפתח במקביל וקשה לדאוג לזה בצבא.
פרקטית — היה חסר לי קצת ידע הלכתי נצרך, באמצע טירונות קשה להתקשר לשאול על כל דבר.

אבל זה לא כזה נורא, אפשר לשרוד מצוין גם בלי זה. לא הרגשתי 'פחות דוס' מחברה אחרים ואפילו להפך, החבר'ה שהיו איתי והגיע מישיבות גבוהות (אין אצלנו הסדרניקים) לא בהכרח היו דוסים או נשארו כאלה לכל אורך השירות.

לא חושב שנכון ללכת לישיבה כדי 'להתכונן לצבא' 'להתכונן לחיים'. מחבר'ה שהגדירו ככה קיבלתי הרגשה שיש את הקב"ה, יש את החיים וצריך ללמוד לשלב ביניהם... (ברור שהם לא אמרו את זה ככה, אבל זה מה שהם שידרו)
אם ברור לאדם שהקב"ה צריך להיות מרכז חייו זה משפיע עליו מאוד, גם אם הוא בשלב בחיים שהוא ממש רחוק משם.
מה כוונתךהרוזן!

שקו המחשבה שלהם היה "יש את הקב"ה, יש את החיים, וצריך ללמוד לשלב ביניהם"?

איזון בין התורה לחיים. שילוב נכון. אני חושבת שזו הכוונהנפש חיה.


הם תופסים את זה כשני דברים מקביליםצריך עיון
מצד אחד יש אותי, את החיים שלי, תחביבים/משפחה/בילויים.

מצד שני יש את הקדוש ברוך הוא על כל מה שזה אומר, מצוות עברות וכל השאר

הם לא מבינים שזה דבר אחד
יש לי משפחה ותחביבים, אבל באופן כללי החיים שלי מוכוונים למטרה אחת, אליו
אוה. הבנתי.הרוזן!

פשוט אצלי זה ישר התקשר לכמה דברים ששמעתי מהרב שרקי, שמתייחסים לנקודה אחרת לגמרי.

 

אבל מסכים בוודאי, שכפי שאתה הצגת את זה - זה ודאי לא נכון, ושלילי.

מערכת החיים של האדם סביב האלוקות, ומערכת החיים היומיומית שלו סביב מה שהוא עושה בחיים - הן אותה אחת.

זה לא 2 דברים שונים. זה דבר אחד שהבסיס שלהם הוא אחד.כמעין הנובע
אם כוונתך כמו צ"ע,הרוזן!

שההתייחסות שלי לאלוקים וההתייחסות שלי לחיים שלי הם דברים שהבסיס שלהם אחד - אז

(דבר אחד שהבסיס שלהם אחד? כלומר, שני דברים שהבסיס שלהם אחד?)

כמעין הנובע
(החיים וה' זה לכאורה דבר אחד, שהבסיס שלהם אחד - ה').
הבסיס של ה' הוא ה'?הרוזן!

[נראלי שהדיון סמנטי בלבד, ואנחנו מסכימים על העניין עצמו]

לפי חוקי המתמטיקה זה מצטמצם לה' אחד!רחפת..
גם בהפכי...... הפוך בה והפוך בהנפש חיה.
אכן מסכימיםכמעין הנובע
מחילה על העצלנות להסביר
בתור אחד שישר התגייסהשמים הם הגבול
קודם כל תלוי בבן אדם עצמו...
יש כאלה שהכרחי להם ישיבה ויש כאלה שלא.
דבר שני בתור אחד שהתגייס ישר אני יכול להגיד שעברתי את השירות הצבאי בלי שום קושי דתי ונשארתי דתי בלי שום בעיה
והסיבה היחידה שאני מתחרט שלא עשיתי ישיבה בדגש על ישיבה ולא מכינה זה בקשר לחיים שאחרי הצבא זה וככה זה אצלי וזה משתנה אצל כל אחד ואחד
אבל אתה יכול ללכת לישיבה ישר אחרי הצבא.כמעין הנובע
נכוןהשמים הם הגבול
לא אמרתי שלא
התגייסתי ואח"כ הלכתי לישיבה, ולדעתי זה תלוי אופיצקון לחש
עבר עריכה על ידי צקון לחש בתאריך כ"א בתשרי תשע"ז 06:04
עבר עריכה על ידי צקון לחש בתאריך כ"א בתשרי תשע"ז 06:04

יש לי אופי עקשן, לא רק שלא הלכתי אחורה בשירות הצבאי, ניצלתי כל רגע פנוי (וגם רגעים לא פנויים) לשבת וללמוד טיפ'לה, וגם קצת חפרתי לאנשים ולמדתי איתם תורה וכאלה.

 

מבחינה סטטיסטית, לפי מה שראיתי זה הולך ככה:

רוב הדתיים שהיו סביבי, מאלה שלא עשו הסדר, היו פשרנים במידה כזאת או אחרת חוץ מאחד שאני זוכר שרק התחזק בצבא גם.

הביני"שים והמכיניסטים כמעט כולם היו חזקים, אבל חלק, אולי רוב, מהביני"שים שהכרתי, אחרי הצבא קצת מתנתקים מההווי התורני בגלל שהתורה אח"כ נהיית להם עול וחובה והם סופרים את השניות עד הסיום של הישיבה.

 

עריכה: חייב לציין שהייתי בכמות מוגזמת של בסיסים, ובחלקם שירתתי, ונתקלתי ברמה האישית בכמה מאות חיילים, אז הסטטיסטיקה שלי לא מופרכת או משהו.

טוב ככה*צועד*אחרונה
ישיבה לפני הצבא ללא ספק היא דבר הכרחי.
לרוב הבסיס הרוחני מהישיבה תיכונית ואפילו הקטנה הוא מועט יחסית ובעיקר לא מספיק מבגר.

הניסיונות בצבא רבים, ודורשים התמודדות לא פשוטה. מעטים האנשים שהתגייסו במסגרת חילונית ולא ירדו רוחנית.
חשוב להדגיש שהמון מהרוחניות והקשר לה מגיע מהבית ולא בדיוק מהישיבה. ככה ש.. זה גם פרמטר משמעותי.


הישיבה לדעתי לא בונה לקראת החיים. אבל זה כבר דיון אחר.
הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
לא משנהקעלעברימבאראחרונה
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאראחרונה

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויקאחרונה
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
מה זה משנה? עצם הרעיון שאנחנו בלי ה' הוא נוראאברהם יאיר שטרן

נראה לי שאני אשים את השיר הזה כחתימה שלי... או בפרטים האישיים...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 
אין להזדהותאריק מהדרום

* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.

* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר


נראה לי אני מתפטר

זה קוד אתי לגיטימי של הרבה חברותהמקורית
לא הבנתי מה הבעיהפשוט אני..
אולי ב *** כתוב "השם"פתית שלג
מה הטעם לעבוד אם שוללים ממך את חופש הטינוך?אריק מהדרום
אז בגלל זה רצית לעבוד גם עם אינסוף כסף?🤔 יפהפתית שלג

לא הכל חומרי בעולם הזה

טובנקדימוןאחרונה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

 

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.
אני הוגה בה תמידכְּקֶדֶם
והיא תמיד מחכה לי
אני חושבת שזה תלוי איך אתה מתחברעשב לימון

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

 

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

אני שייך להכלפתית שלג

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

 

על מה אתה מתלבט?

מה אתה עושה בפועל עם זהזיויק
לומד, מטייל, פועל בהתיישבות, ומעט חקלאותפתית שלגאחרונה

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לא מכיר מספיק לצערינוגע, לא נוגע

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

אולי יעניין אותך