נשואים יותר הגיוני שיאחרו אבל לא כ"כ הרבה זמן,

לפעמים זה סתם תירוץ.

אחת החברות שלי התחתנה בתחילת שנה שעברה. והייתה קבוע מאחרת ללימודים. 

באיזשהו שלב ניגשתי אליה (נשואה חודש/יים) ושאלתי אותה אם מדובר בקושי אמיתי אחרי הנישואין (לעמוד בזמנים וכו'). 

היא הסתכלה עלי כאילו נפלתי על הראש ואמרה שאין קשר בין השניים. היא מאחרת כרונית ויש לה איזה קושי אישי עם זמנים. בלי קשר לחתונה. 

מסקנה: ממליצה לך לקחת כמה דקות לשחזר את המפגש ההוא ותבדקי את אותן נשואות שאיחרו.

האם מדובר בשינוי קיצוני אחרי החתונה או שככה הן היו ולא חשבו לרגע לשנות את ההרגל. 

אגב, לא חסר רווקות עסוקות ונשואות שמבוטלות. מכירה כמה כאלה. 

שלנשואות יש עוד בני משפחה שהן תלויות בהם/ עלולים לגרום להן לעיכובים: בעל שבדיוק לקח את האוטו/ איחר להגיע לשמור על התינוק/ התחייבות זוגית משותפת כלשהי/ ילד שבדיוק הקיא/ לא הרגיש טוב/ אנאערף.

סתם לדוגמה: לי יש פי עשר יותר סיבות לאחר לעבודה מאשר לבחורה רווקה שעובדת איתי. (ואני לא מאחרת, אבל רק בשביל הדוגמה). כי אני לא אחראית רק לעצמי בכל יציאה מהבית- אלא יש כאן עוד עשרה נפשות שמשפיעות על זמן היציאה שלי ועשויות לעכב אותי מבלי רצונן. הרווקה, בד"כ, אמורה לדאוג רק לעצמה כשהיא הולכת לעבודה, אז מצופה ממנה שתעשה את זה בזמן... (הן בד"כ מאחרות יותר ממני, מה זה אומר??)

כמובן שגם לרווקות יש חיים- אבל בדרך כלל הן יכולות לשלוט יותר בגורמים המעכבים .

יש נשואות שהכיף שלהן לאחר זה כדי שישימו לב לנוכחותן ולעצם היותן נשואות- אבל זה בדרך כלל אלה שהיו עושות את זה גם כרווקות.

כמו שכתבתי בהודעה אחרת כאן, אני מפרידה בין תופעה לאדם פרטי.

אם יש מישהי שמטופלת בהורים סיעודיים, אח חריג, או סתם משפחה בריאה עם מבנה או תקופה או מקרה בו היו תלויים בה- הצדק כולו איתה.

ובכלל- אף אחד לא אמור לשפוט.

אבל להגיד באופן כללי שבגדול אחריות ועומס בטיפול בילדים שווה לטיפול באחים נראה לי מוגזם.

גם אם בחורה עושה המון, ברוב המקרים- האחריות היא לא שלה. היא יכולה לומר, היום אני צריכה לצאת מוקדם ולתת לאמא של הילד להתמודד. 

מסכימה גם עם זה שזה לא נכון שלרווקות יש פחות זכויות להקלות.

אני נגד זה בגלל שאף אחד לא יכול לדעת מה קורה בחייהן הפרטיים. (ומעוד סיבות- למשל בגלל שאם אין להן כרגע זוגיות ואימהות, לפחות שייהנו ממשהו. לא חייבים לדפוק אדם מכל כיוון ).

אני חושבת שאנחנו לא דיברנו על אותו פירוש של ההכללה...

את רואה הכללה כמשהו שמשליך על כל פרט. כתבת באופן גורף. כלומר, זה מצדיק ביקורת על כל אחד.

אני חושבת שבאופן כללי- הכוונה על פי רוב- יש לנשואות אכן סיבות טובות יותר לאחר. אבל עדיין יש מיעוט, ומיעוט גדול לפעמים ואף אחד לא יכול לשפוט. 

אלא על השוואה בין אלו שכבר איחרו

עזוב,

אל תדבר על איחור.

למי יש יותר דברים שהוא צריך להתגבר עליהם כדי להגיע בזמן?

האם בזה אין הבדל בין ילדים לאחים?

מצחיק אותי שרווקות מנסות לטעון שאין הבדל. יש הבדל. גדול!

מצחיק אותי שבגלל זה שופטים מקרים או אנשים ספציפיים.

בכל תחום, לא רק באיחורים.

לנשואים + ילדים יש יותר סיבות לאחר? בגדול זה נכון. להכחיש זה ממש טיפשי. אבל טיפשי גם לשפוט את הרווקה שאולי אתמול חזרה ב3 לפנות בוקר בגלל בלאגנים בתחבורה אחרי דייט והייתה צריכה לעזור עם אחים שלה בבוקר כי אמא שלה הייתה אתמול במיון. 

להורים יש ים של הוצאות כספיות? בגדול זה נכון. להכחיש זה ממש טיפשי. אבל טיפשי גם לשפוט את הזוג בלי הילדים שלא יכול לספר לכם כמה כסף הוא הוציא על טיפולים בחודש האחרון. 

***

כתופעה- הנשואות צודקות. יש להם יותר סיבות מוצדקות לאחר. בחורה ספציפית שאיחרה? אי אפשר להביע דעה.

וכן הלאה על זה הדרך בכל נושא בחיים. אפשר להביע דעה על תופעה. לא על בן אדם ספציפי כי אף פעם אתה לא יודע מה הוא לא מספר לך.

(ובכלל, אם נפסיק לשפוט אחרים בקטעים האלו, סתם יהיה לנו יותר נחמד בחיים)

יש הרבה אנשים עסוקים. רווקים או לא...

לימודים ועיסוקים נוספים עד שאין זמן להכניס סיכה.. נשואות לוקחות בחשבון את הבית ומפחיתות מהמחויבויות כי יודעות שהבית דורש..  כך שלכולם יכולות להיות סיבות לאחר 

כל מקרה לגופו, לפעמים יכול להיותתירוצים, הן של רווקות והן של נשואות, שהן מתקבלות על הדעת ולפעמים לא, ונכון שיש לנשואה אחריות גדולה לבעלה וילדיה, אך לא תמיד זה מוצדק כתירוץ, ונראה לענ"ד שבכל מקרה צריך לדון לגופו של התירוץ ולא כמשהו גורף שלנשואות יש משפחה אז כל תירוץ קביל (כמו אף במקרה של פשיעה ממש) ולעומת זה רווקות אין להן משפחה והן חפשיות ולכן אין תירוצים (גם אם זה היה באמ באונס), כך נלענ"ד.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.