כאשר יש לך דברים לרוחב גם אם זה לא גוש אחד אלא עם רווח או מקלות לגובה עם רווח ביניהם אפשר לסמוך על זה כגוש אחד, נכון? 

במחיצה יש (אם הבנתי נכון את אימי) מחלוקת מה היא המטרה של המחיצה, יש האומרים שלא יראו הבנים את הבנות ולכן זה לא מספיק ויש האומרים שהצורך הוא בהפרדה, ולכן אולי אה"נ יהיה אפשרי,(צריך לזכור שרב התנועה התיר לעשות מליאה בלי מחיצה... ואם אינני טועה הצורך במחיצה הוא בדברים שבקדושה)

סיבכת אותי עם כל המילים האלו... ניראלי אתה צריך לעשות מילון כדי שנבין משו.. טוב.. היה לי מה לכתוב אבל אני מפחדת שלא הבנתי נכון ואז אני אכתוב שטויות... אז עדיף שלא...

גוד אסיק שייך לדיני מחיצה ומופיע בענייני סוכות: כאשר בונים סוכה עם דופן בגובה 10 טפחים, והסכך נמצא גבוה יותר, אנו ממשיכים קו דמיוני מקצה הדופן עד לסכך ורואים זאת כאילו הם מחוברים

החידוש מעניין יותר כאשר הסוכה נמצאת על בימה בגובה 10 טפחים ומתוך הסוכה לא רואים מחיצה כלל, גם אז ישנה דעה בגמרא (של ר' יעקב, לא להלכה) שרואים את צלעות הבימה כאילו הן ממשיכות כלפי הסכך והן נחשבות לדפנות הסוכה.

א. השאלה נשאלה בבדיחות.

ב. וזה הקטע הרציני: שאלה אמונית - למה כשנוח לנו אנו משתמשים בקולות והיתרים!?!!

אם אתה שואל מבחינה תנועתית: תוכל נא לתת דגומאות מתי אנו משתמשים בקולות(והיתרים) כשנוח לנו?

אולי אתה מתכוון שאנו לפעמים סתם אוהבים להחמיר ולחפש חומרות...

* היתרים - מה הבעיה עם היתרים? כשדבר מותר - אז הוא מותר.

בצ"ל אריאל!

בכלל בציבור הדתי...

הבאתי סתם דוגמה מזה שקידשנו את ההפרדה בתנועה למרות שהרב התיר מליאה בלי מחיצה, ולעומת זאת בסוכה קשה לנו להחמיר קצת על דפנות נורמאליות!

אתה רק מחזק את דברי!!!

אם במליאה שהתירו לשבת בלי מחיצה יהיו צרחות על זה שיורידו אותה,

למה בסוכה אנו כן יכולים להתיר לבוד וגוד אסיק רק כי אנחנו קצת עצלנים!

יש פה שתי מטרות שונות - זו מחיצה לעניין יציאת ידי חובה במצווה, וזו מחיצה לעניין צניעות.
(כמו שתשווה בין רה"ר של שבת לרה"ר של דיני מציאוֹת).

לבוד התקבל להלכה, אבל אתה בטוח ש"גוד אסיק מחיצתא" גם נפסק להלכה בענייני בסוכה?
(איני מבין גדול בנושא זה, אך ע"פ הידוע לי "גוד אסיק" הינו רק בענייני שבת ולא בענייני סוכה, שהרי רבא דחה את אביי בסוכה דף ד' ע"ב: "בעינן מחיצות הניכרות וליכא").

מעיקר הדין באמת אין צורך במחיצה במליאה, אך אנו לפעמים מעדיפים להתחסד כשאפשר(יש מקומות שנכון להחמיר, כגון: בצניעות, שכל המחמיר[עד גבול מסויים] הרי זה נקרא קדוש; ויש דברים שהמתנזר בהם נקרא חוטא - עי' נדרים י' ע"א).

זה לא שכללי ההלכה האלה(כגון: לבוד) זה עניין של חפיפניקיות, אלא זה עיקר הדין.

ענייני המחיצה לגבי צניעות, נקבע הרבה לפי מנהג המקום. לדוגמא: יש מקומות שנהגו בהם בזמן הריקודים בחתונה, להסתפק בעציצים או בשולחנות בין הבנים לבנות, וזה בסדר מעיקר הדין למקום שכך נהגו שם.
[בזמננו המנהג הוא הפרדה גמורה בזמן הריקודים].

בצ"ל אריאל!

ודאי שיש!!!

אחרת לא היה אפשר להשתמש בסוכות ברזלים...

מה הקשר בין סוכה העשויה מברזלים לגוד אסיק מחיצתא?

אני מתבלבל לגמרי...
מצד אחד המשנה ברורה אומר בסימן תר"ל ס"ק ל"א: "דבכל גווני לא אמרינן גבי סוכה גוד אסיק..." (כשזה על הגג בלי דפנות)
מצד שני גיליתי עכשיו באותו הסימן ס"ק מ"ג: "דאמרינן גוד אסיק מחיצתא..." (כשהגג גבוה הרבה מהדפנות)
בקיצור לעניין שהזכרת יש גוד אסיק מחיצתא... מתנצל...

הסתירה מתיישבת ממה ש123 הזכיר מקודם - אולי זהו התנאי לאמירת "גוד אסיק מחיצתא" בדיני סוכה:

 - מתי שהמשנה ברורה אמר שאנחנו לא אומרים "גוד אסיק מחיצתא" זה כי אין מחיצה ניכרת;

 - מתי שכן (כשיש את העשרה טפחים) זה כשהמחיצה כן ניכרת..

אולי תסדרו את זה יותר טוב...? ובכלל, ממתי הפורום הזה הפך לבית מדרש לדיני מחיצות??

הרי ברור שעדיף סוכה בנויה בצורה רצינית מסוכה לנצח!

עם כל ההכשרים של סוכות נצח, אדם צריך לדור בסוכתו. אל תגיד לי שסוכת נצח מהוה תחליף הולם לבית.. (אני לא מדבר על תושבי עיר האמונה...) סוכה מעץ עדיפה ממנה, כשם שסוכת בטון עדיפה מסוכת עץ...

אולי הגזמתי בקטע של הסוכה מבטון, אבל בסוכת עץ אפשר בבירור לומר 'כעין תדורו' ובסוכה לנצח...

הסברה יכולה גם לומר לך שהמקרה הזה (שבנוגע לדינו יש ספק) דומה יותר למקרה שבו הדין הוא לקולא, מאשר למקרה שהדין בו הוא לחומרא... אני לא חושב שאני יודע איך להגדיר בדיוק...

אבל יש חלק שכן.

אני לא הייתי אומר שאין מקום להקל בכלל בפינוי יישובים (לא שאני מחפש מקום להקל), כי איך שהבנתי יש פוסקים שאומרים שעל מנת לדעת אם יש פיקוח נפש המחייב פינוי יישובים, צריך "לדרוש במומחים", ופה המומחים לענייני פיקוח נפש הם אנשי הביטחון. (אבל כידוע, בהתנתקות אנשי ביטחון הזהירו שהפינוי יגרום לסכנה יותר גדולה).
למעשה, אני חושב שהכי בטוח לומר בשלושת ה"יהרג ובל יעבור" שבהם אין מקום להקל. אבל בשאר המצוות, עם כל השיטות ופרטי הדינים שיש, לעולם אין לדעת...

אמרת שהרב שלך תומך בחיפוש התרים.

אפשר לשאול מי זה הרב שלך? יש לו גישה מעניינת  שהייתי רוצה לחקור יותר ביסודיות.

צריך למצוא את הגבול בין לא להחמיר יותר מידי לבין העקרונות של תנועתינו - 'תנועת לכתחילה'

הגבול הוא די דק ולפעמים מיטשטש, וצריך חתיכת עיון איפה לומר 'כח דהיתרא עדיף' ואיפה להחמיר...

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...