אני באופן אישי חושבת שאם המטפלת אינה משלבת אמונה וביטחון בה' 

בכל שעת טיפול אז חבל על הזמן.

יש הבדל משמעותי בגישות. בטיפול תורני- המטפל לא נותן במה יותר מידי לקשיים ולתסביכים אלא דווקא

מנסה לעזור למטופל לחפש נקודות חוזק בתוכו ולנסות להתחבר עם אותה נשמה אלוקית שבתוכו

שבוודאי בוטחת בה' וסומכת עליו ולא דואגת ולא מפחדת כלל.

ואילו בשיטה פסיכולוגית מערבית נותנים המון מקום ובמה לתסביכים ומוציאים עוד ועוד בעיות

מהעבר שלפי דעתי רק מכניסה את המטופל למשברים יותר עמוקים.הרי אין באמת כלים אמיתיים

להיאחז בהם אם לא בקב"ה. החיים בעולם הזה באמת לפעמים קשים ובלי להתרפק על ה' 

ולהרגיש "כגמול עלי אימו" אין באמת מאיפה לשאוב כוחות.

יש היום הרבה מטפלות תורניות מעולות ועדיף לך להחליף ולעזוב את הפסיכולוגית הזו.

אני כותבת כאחת שלמדה פסיכולוגיה יהודית בתורת הנפש ושומעת המון שיעורים בחסידות וגם שמעתי על לא מעט שעברו טיפול פסיכולוגי ממושך ויקר מאוד לאורך שנה-שנתיים ולא עזר כלום....

יש דברים שצריך יותר מקצועיות בשביל לאבחן אותם ולטפל בהם.

לפעמים זה שהפסיכולוגיה "מוציאה בעיות מהעבר" זה בדיוק מה שצריך לעשות,

מה עדיף? להתכחש לבעיות האלה? זה שבטיפול תורני לא מאבחנים את הבעיה לא אומר שהיא אינה קיימת!!

אני אישית מאוד שמחתי לשמוע שלמה שיש לי יש שם והגדרה

ולא נראה לי שבטיפול תורני, שלא יודע אפילו לקרוא לזה בשם, היו יכולים לטפל בזה

הכי טוב ללכת לפסיכולוגית דתיה או לפחות מאמינה

מתוסבכת יקרה,

ראשית עליי לציין כי שאלתך אינה מוזרה ומאוד לגיטימית...

נשמע שאת מאוד בודדה ומתקשה למצוא את מי לשתף בכל התחושות והמחשבות שאת חווה...אני מאמינה כשכאת נמצאת בתקופה רגועה ושלווה יותר בחיים את יכולה למצוא אנשים שיהיה להם מאוד אכפת ממך וקשה לשמוע שאת פגעת בעצמך..

אני יכולה להבין את החשש שלך לגבי שיתוף הפסיכולגית שלך, שלדעתך עשויה לשים קץ לחלום שלך להיות בעצמך פסיכולוגית ולעזור לאנשים שחווים את המצוקות שאת בעצמך חווה כיום..אולי את צודקת ואולי לא..אין לך את האפשרות לדעת זאת כיום ולכן הלבטים שלך..

את לא צריכה לעבור את אותם ימים לא קלים לבד..אני מתנדבת מסה"ר- סיוע והקשבה ברשת.

יש לנו צ'ט שפתוח בכל ערב בין תשע לחצות. הצ'ט הינו אנונימי ואם תרצי לשתף ולפרוק מעלייך מחשבות טורדניות או אובדניות, או בכלל לשתף מאין הכאב והעצב שאת מרגישה, נהיה שם בשבילך, נושיט לך יד ויחד אולי נוכל לתת קצת מרגוע לנפש שלך הכאובה ואולי אף להקל עלייך במעט...

שולחת לך מכאן חיבוק עוטף לימים קלים ושמחים יותר..

מחכה לך בצ'ט,

מתנדבת סה"ר.

מה שאת מתארת הוא לא נטיות אובדניות,

זה רגש נורמלי מאד, של רצון להרגיש אהובה ושייכת, אם היא באמת מקצועית היא תראה ותרגיש את זה, 

תסבירי שאין לך רצון באמת לעשות את זה ואת כל מה שכתבת והיא תבין.

ובניגוד למה שכתבו מאבחנים מהעבר דברים, מגדירים וגם משתחררים מהם והכל דרך עבודה שלך! 

קשה אבל שווה כל רגע... 

מניסיון.. 

אם תרצי פרטים אתן בשמחה באישי

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות