נתחיל בזה שאם זה מישהו שאתה מכיר אז התשובות שלי לא רלוונטיות.
לדבר בטלפון...לא בטוחה. מעדיפה להתכתב או אם זה חשוב לענות ולדבר בשקט ומהר. (להתחיל מ"אני על טרמפ". זה בדר"כ מצמצם את השיחה לכמה שניות)
לאכול בטרמפ? וואו... לא. אלא אם אתה אומר לנהג "יש לי במבה! בא לך?" והוא רוצה גם. חוץ מזה זה נראה לי קצת לא בסדר.
לבקש רשות- באיזה מובן ועל מה?

הטרמפיסט שלך נשמע אדם שלא ממש מקפיד על לכבד את מי שעוזר לו (וסליחה אבל מה שהוא עשה קצת מגעיל) אבל מכאן ועד לא לעזור לטרמפיסטים? בתור טרמפיסטית, בבקשה שזאת לא תהיה המסקנה שלך

ובין שירים/דיבורים שלא מפריעים לנהיגה לבין כאלו שמפריעים?

אם קשה לך המצווה הזו אל תעשה אותה בכח 

אם תכניס לביתך אורחים (כי הם מלכלים את הבית ומדברים) וכו'

והמקרה שהבאת באמת דומה יותר לטרמפ. ואז באמת התפקיד של בעה"ב הוא לגרום לאורח להרגיש כמה שיותר "בבית". כמובן בגבולות הנורמלי...

כל הכבוד לך! אבל זה לא הסטנדרט.

היו לי המון המקרים שהעלה אותי מישהו טרמפ ובאמצע הנסיעה פתאום התחיל לעשן ולא היה נעים לי לבקש ממנו להפסיק, אבל בד"כ הוא שם לב שזה לא נעים לי (אין לי מושג איך הוא ראה. אבל מסתבר ששידרתי את זה איכשהו...) וכיבה.

תשומת לב.

[כמו התעסקות עם הידיים, כסיסת צפרניים וכדו'].

א. חינוך לנימוסים

ב. חינוך להתחשבות ולא רק "מגיע לי"

יש אנשים נפלאים, שיודעים להתחשב, יודעים שלא הכל מגיע להם, אכפתיים ונדיבים וכו' - אבל לא לימדו אותם מה מפריע לאנשים ומה נחשב "לא מנומס". נימוסים זה עניין של מוסכמות. בגלל שרוב האנשים חושבים שדבר מסוים הוא מגעיל \ דוחה \ לא ראוי, אז נהיה לא מנומס לעשות אותו. חינוך לנימוסים זה כמו תיאוריה בנהיגה - לומדים רשימת כללים של מה מנומס ומה לא.

אבל חינוך להתחשבות זה דבר שונה לגמרי. זו כבר עבודת המידות. כדי לגרום לבן-אדם להפנים שלא הכל מגיע לו והוא צריך להתחשב באחרים, צריך לעבוד קשה מאוד. לא מספיק לתת לו כמה טקסטים לקרוא על מה מותר ומה אסור לעשות. יש דבר רקוב מאוד בתרבות המערבית (אפשר לראות את זה בעיקר אצל אמריקאים ותלאביבים. אוף זה ממש בעייתי שאני מכליל אבל מה לעשות שזה באמת האופי הכללי. וברור שתמיד יש יוצאי דופן. אז בבקשה אל תיקחו את זה אישי) - שמחנכים אנשים לנימוסים, אבל לא מחנכים להתחשבות ולעבודת המידות. והתוצר הסופי הוא אדם מנומס להפליא שיחייך אליך ויהיה מאוד "נדיב", אבל ברגע שאתה כבר לא יכול לדעת עד כמה הוא נדיב (מתן בסתר לדוגמה), הוא מפסיק להיות נדיב ומנסה להשיג לעצמו כמה שיותר (כמו הבדיחה על החסידים שישבו בטיש ונשארה חתיכה אחרונה של קיגל, ואז היתה הפסקת חשמל ומישהו צעק "אאוץ'!" וכשהאור נדלק בחזרה ראו את היד של הרב'ה בתוך הצלחת של הקיגל ועשרים מזלגות תקועים בה...). וזה ממש דוחה אותי כי זו צביעות. אחד בפה ואחד בלב. בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו (הקצנתי, אבל זה הפסוק שעלה לי)

הישראלים בד"כ מחנכים לדוגריות וישירות. אם אתה לא מעניין מישהו והוא לא רוצה להיות נדיב כלפיך, אז הוא יגיד לך שהוא לא רוצה לתת לך כלום. ואם הוא רוצה להשיג משהו בכל מחיר, אז הוא יצעק וידחף אחרים כדי לקבל את מבוקשו (בניגוד לאמריקאי שיחכה ב"סבלנות" וברגע שיכבה האור הוא יעקוף את כולם חופשי). זו ה"חוצפה" הישראלית. ואני מאוד אוהב אותה, כי בצורה הזאת אתה רואה מולך את האדם ולא את הדמות שלו בהצגה.

בקיצור, לכולם יש מה לעבוד על המידות. אבל בעזרת נימוסים רק מתרחקים מההבנה האמיתית שלא הכל מגיע לי, כי לומדים רק את הזיוף של התובנה הזו וחושבים שזה המקור.

יצא לי נאום שלם אבל אני מקווה שהבנת מה בתכל'ס ניסיתי להגיד.

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת