תודו שבלתי אפשרי לדבר על 'גרב גדול' כזכר... כולם מתייחסים לזה כנקבה, אז יאללה כולם לחתום על העצומה לאקדמיה ללשון!!!
https://www.atzuma.co.il/gerevlevana
@*פסיקית זה ממך...
תודו שבלתי אפשרי לדבר על 'גרב גדול' כזכר... כולם מתייחסים לזה כנקבה, אז יאללה כולם לחתום על העצומה לאקדמיה ללשון!!!
https://www.atzuma.co.il/gerevlevana
@*פסיקית זה ממך...
כולם לחתום!!!
זה קריטי!!!
(ואו... לא ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים בפורום...)
מה לא עושים בשביל אגו אישי..![]()

![]()
אבל חתמתי...

|מגועגע|

חלילית אלטוסופסוף עוד מישהו שלא מסכים לדבר הזה!!!
סתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתםםםםםםםםםםםםםםםםם.....(פשוט קראתי את השישור הכרות שלו
,נראה לי שזה נמצא בפורום"נוער וגיל ההתבגרות")
ולא, לא חתמתי.
עתיד ילדיי חשוב לי.
אבל גרביים לא כלולים במחשבות שלי על עתיד ילדיי..
![]()
יעלקובצ'ץ'!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)