את היחידה שכמוך בעולם (אין עוד מישהו בדיוק בדיוק כמוך, תשכחי מזה)
את לא תשפיעי על כל העולם, אבל תשפיעי בהחלט על הסביבה הקרובה לך
את תחיי את החיים הקטנים שלך שיכולים להיות גדולים מאוד אם תרצי, והכל תלוי ביחס לחיים של מי את מסתכלת. של ביבי? של הג'וק בפינת המטבח?
את תתאהבי בבחור נאה ועליו תשפיעי המון והוא ישפיע עלייך ויהיו לכ אחלה חיים
וכנל על השורה הבאה
והבאה
והבאה
והבאה
אבל- אולי העולם יוכל להתמודד בלעידדך אבל כל עוד את כאן מן הסתם את אמורה להיות כאן (אני מאמינה בזה בלב שלם), וכל עוד את כאן את יכולה להשתדל לגרום לעולם להיות צריך אותך בתוכו. ואז הוא לא יוכל להתמודד בלעדייך. (ושוב, לא בהכרח כל העולם, עולם זאת גם המשפחה שלך, החברות שלך, החברים של החברים שלך ובכללי אנשים שמכירים אותך או מכירים אנשים שמכירים אותך. לא איזה שבט יפני מאיפשהו בקצה האחר של העולם)
ובקשר ליואב בלום - הוא אחלה סופר אבל התאור שכתבת עליו מתאים קצת יותר ליוצרים כמו דוד גרוסמן או פאולו קואלו)