מת על המילה הזאת!!! לקח לי איזה 10 דקות ללמוד אותה בעל פה ומאז אני אומר אותה בכל הקשר אפשרי...
דרך אגב, אם יש למישהו היפופוטומונסטרוססקיפדליופוביה אז אין מצב שהוא יצליח לומר את המילה הזאת...
ההוא גבראמת על המילה הזאת!!! לקח לי איזה 10 דקות ללמוד אותה בעל פה ומאז אני אומר אותה בכל הקשר אפשרי...
דרך אגב, אם יש למישהו היפופוטומונסטרוססקיפדליופוביה אז אין מצב שהוא יצליח לומר את המילה הזאת...
ההוא גבראנורא מעניין להיות לידם 
זה מעניין ממש.
ומחכים.

או שיש להם חושה הומור יוצא מהכלל.
כמו כול דבר אחר בעולם.
פשוט למישהו המסויים הזה היה חוש הומור טוב.
שלום, היפופוטמונסטרוססקיפדליופובים, אני קונסטנטינוס, דוקטור למיקרופליאונטולוגיה אקטופלזמתית פוסטאינדיוידואליסטית. באתי לכאן בפרוצדורה זו כדי לספר לכם שבאנציקלופדיותיהם של המומחים למיקרופליאונטולוגיה אקטופלזמתית פוסטאינדיוידואליסטית כמוני ישנן בעיות פרהמודרניסטיות, כמו הקונפליקטים הטריקונסרבטיבים שהחלו בין הערים לנפאירפוולגווינגיל, אשר נמצאת על-יד הר טאומטאווקאטאנגיהנגקואוואווטמטאפוקאיוונואקיטאנאטאהו, והעיר ניוטאונמאונטקנדי שבאירלנד הדרום-מערבית.
לסיכום, מערוגנחוגנדחרנבפשנקחסבתאבישלהדייסהזקגושבמהפדרלשמהחחדגלדגרכשיטרותרי לכולם.
אירוני שזו התגובהחוני המעגל פינות

פוסעתזה סיפור ארוך למה זו המילה לזה....
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)