- את ענת אנכי מבקש מעורר השראה ממש. כאילו, ממש, ממש. נאבדו לי כ"כ הרבה מילים כי קראתי אותו בשבת.
- יש לי יותר מדי צמאון ופחות מדי יכולת להרוות אותו.
- עברית זאת שפה לחלוטין, לחוטין גאונית, הרבה פעמים. במיוחד תנכית.
- כלומר צליל-צלילה-צלילות-צל, וגם פעם-פעימה-פעם מלשון עבר, וגם מחילה וכל מיני.
- לא טוב היות האדם לבדו, כלומר אין מציאות שהאדם הוא לחלוטין לבד כי כל מגמת העולם היא להוסיף טוב, אם כן הבדידות נוגדת את הטוב אז צריך להתחתן, בין השאר. ולהכניע את יצר הזאביות הלבדית הבודדת ולהצטרף לחברת המין האנושי.
- אכן, לא טוב.
- איך אפשר לומר שהוא מקור הטוב אם אי אפשר להגדיר אותו? הוא גם מקור כל דבר אחר. צ"ע. נקודה להעמקה.
- לא חשבתי שאני אגיע לזה כ"כ מהר; מסתבר שיש לי סיכוי להיות אמא מחנכת נורמלית.
- חינוך זו סוגיה מוזרה; נדיר שהבנים הולכים בדרך של ההורים. אז אם מחנכים את הילדים הפוך? אם כי יסודות האנושיות והדרךארץ בד"כ כן מבוססים על חינוך. רק לא ברור לי העניין, אם אני רוצה שהילדים שלי יעשו מה שטוב בעיני. ומי אמר שעוד 10 שנים לא יהיה משהו אחר טוב בעיני? עיני האנושיות המוגבלות והצרות.
מעבר לזה, אולי כי זה לא משנה אם הם יעשו את זה בשנות חייהם המוקדמות או המאוחרות. גם זה צ"ע.
- אני צריכה ללמוד וליישם מסילת ישרים.
- אבל גם עוד כ"כ הרבה.
- ושוב אני מגיעה לזה: למה יש לנו רק 120? זה כ"כ לא מספיק. כלומר ליצר האנושי שלנו להגדיר תכלית לכל דבר, היצר המתנגד בכל מאודו לניגוד הזה, "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
- אני מתחילה לכתוב בסגנון חנןפורתי.
- אבל אם אורות א', איך ההמשך חכמה? וכן להפך.
- דחוףדחוף זמן לעיון והעמקה ואין לי שום נסיעות ארוכות בקרוב
