נתחיל מראשון בבוקר. ארגנתי את שני החדרים כולל לאסוף שמיכות וכריות לכולם. הכנתי ארבע קילו חלות. באמצע ארוחות בוקר וצהריים. בשלוש הלכתי לערוך בבית כנסת בשביל שתי הישיבות. היה כיף. אפילו אבא שאל מה צריך לעשות, כי אני הייתי האחראית |חש בנשלוש|
נכנס החג. רבע שעה לפני הגיעו האורחים: משפחה שגרה בקריה ועזבה לפני כמה שנים. התלבשות והתאפרות והכול, והופ הבנים חזרו מוקדם מהרגיל למרות ההקפות בבית כנסת השני.
סעודת חג עם שני שישיסטים ממרכז שפירא, שהייתה כיפית כי הם דיברו על קריאת תורה של נשים ועל טוהר והישיב של הרב טל ואני כזה בצד הממ אילו רק הייתי פותחת את הפה, או הלוואי והייתם יודעים מה שאני יודעת.
אחכ הקפות בבית כנסת. לא לפני שארגנתי מיטות לכל הבנים הקטנים. ישבנו בחוץ כי בפנים היה צפוף (אני לא מהרוקדות), וקפאנו מקור. רעדתי מרוב פחד. זה הזמן עם הכי הרבה סמול טוקים וחיבוקים ויאווו שניםם!! ואני שונאת את זה. אבל ניצלתי בנס. סמול טוק אחד וזהו. מעריכה את כל אלו שהתעלמו ממני.
חזרתי הביתה לבד אחרי חצי שעה כדי למלא את תפקידי כפולניה, ונרדמתי די מהר.
בוקר. קמתי בשמונה בערך. התלבשתי ועשינו קידוש ואז יצאתי עם אחותי הקטנה.
בגדול יש שלושה טורים: הטור של הגרעין, שם נמצאים אבא שלי ואחיות שלי, הטור של אור עציון, אליהם אני לא מתקרבת, והטור של בני עקיבא ומעלה חבר, שלעולם אי אפשר למצוא אותם.
אם היו מעירים אותי בזמן הייתי הולכת לקידוש של הגרעין ונמצאת בכל הטור, אבל התעוררתי מאוחר אז הלכתי לפארק בערך בעשר וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. בסוף הם הגיעו. נכנסנו לשני בתי כנסת, היה יפה מאוד, ואז הלכתי לגמרי לבד לתיכון, כי אימא חזרה הביתה עם אחותי החולה וכל השאר הם בנים/ יש להן חברות. הגענו לתיכון, הסתובבתי עם ילדה אחת שפעם הייתי עושה עליה בייביסיטר, ואז חברה שלי הגיעה ונכנסנו לבית כנסת לקריאה של הילדים. אחכ ימאצי ומאז הייצי עם אחותי הקטנה.
באיזשהו שלב הגיע הזמן לחלק שקיות ממתקים לילדים. זה אתגר. לקחתי ארגז, עליתי על המדרגות, צעקתי על כולם שיירדו וחילקתי. היה כיף. מלא בנים סביבי כי אני חילקתי לבנים. קצת רועש אבל מה לא עושים בשביל קצת חיוכים.
הזמן נמרח לו באיטיות עד אחת וחצי אחרי מנחה, וחזרנו הביתה. סיימנו לאכול ברבע לארבע והלכתי לישון. התעוררתי בחמש ומאז ועד עכשיו אני פשוט מורחת את הזמן.
עכשיו כולם בסיבוב שכונות. כל הקריה זורקים סוכריות, מלא סמול טוקים. אחרי הבדחה הקפות שניות במרכז (לא הישיבה) ואין סיכוי שאני הולכת לא תשכנעו אותי.
אז חוץ מזה שהעברתי את כל החג לגמרי לבד, היה מושלם.
והחלטתי שאני מתחילה לצאת בקרוב. ברגע שאקבל הצעה. זה יהיה נכון לי.
כי הסתכלתי על הבנים ההם מהישיבה וכל כמה שפחדתי אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות משפחה כבר. וזהו. היה כיף.
איך היה לכם?
נכנס החג. רבע שעה לפני הגיעו האורחים: משפחה שגרה בקריה ועזבה לפני כמה שנים. התלבשות והתאפרות והכול, והופ הבנים חזרו מוקדם מהרגיל למרות ההקפות בבית כנסת השני.
סעודת חג עם שני שישיסטים ממרכז שפירא, שהייתה כיפית כי הם דיברו על קריאת תורה של נשים ועל טוהר והישיב של הרב טל ואני כזה בצד הממ אילו רק הייתי פותחת את הפה, או הלוואי והייתם יודעים מה שאני יודעת.
אחכ הקפות בבית כנסת. לא לפני שארגנתי מיטות לכל הבנים הקטנים. ישבנו בחוץ כי בפנים היה צפוף (אני לא מהרוקדות), וקפאנו מקור. רעדתי מרוב פחד. זה הזמן עם הכי הרבה סמול טוקים וחיבוקים ויאווו שניםם!! ואני שונאת את זה. אבל ניצלתי בנס. סמול טוק אחד וזהו. מעריכה את כל אלו שהתעלמו ממני.
חזרתי הביתה לבד אחרי חצי שעה כדי למלא את תפקידי כפולניה, ונרדמתי די מהר.
בוקר. קמתי בשמונה בערך. התלבשתי ועשינו קידוש ואז יצאתי עם אחותי הקטנה.
בגדול יש שלושה טורים: הטור של הגרעין, שם נמצאים אבא שלי ואחיות שלי, הטור של אור עציון, אליהם אני לא מתקרבת, והטור של בני עקיבא ומעלה חבר, שלעולם אי אפשר למצוא אותם.
אם היו מעירים אותי בזמן הייתי הולכת לקידוש של הגרעין ונמצאת בכל הטור, אבל התעוררתי מאוחר אז הלכתי לפארק בערך בעשר וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. בסוף הם הגיעו. נכנסנו לשני בתי כנסת, היה יפה מאוד, ואז הלכתי לגמרי לבד לתיכון, כי אימא חזרה הביתה עם אחותי החולה וכל השאר הם בנים/ יש להן חברות. הגענו לתיכון, הסתובבתי עם ילדה אחת שפעם הייתי עושה עליה בייביסיטר, ואז חברה שלי הגיעה ונכנסנו לבית כנסת לקריאה של הילדים. אחכ ימאצי ומאז הייצי עם אחותי הקטנה.
באיזשהו שלב הגיע הזמן לחלק שקיות ממתקים לילדים. זה אתגר. לקחתי ארגז, עליתי על המדרגות, צעקתי על כולם שיירדו וחילקתי. היה כיף. מלא בנים סביבי כי אני חילקתי לבנים. קצת רועש אבל מה לא עושים בשביל קצת חיוכים.
הזמן נמרח לו באיטיות עד אחת וחצי אחרי מנחה, וחזרנו הביתה. סיימנו לאכול ברבע לארבע והלכתי לישון. התעוררתי בחמש ומאז ועד עכשיו אני פשוט מורחת את הזמן.
עכשיו כולם בסיבוב שכונות. כל הקריה זורקים סוכריות, מלא סמול טוקים. אחרי הבדחה הקפות שניות במרכז (לא הישיבה) ואין סיכוי שאני הולכת לא תשכנעו אותי.
אז חוץ מזה שהעברתי את כל החג לגמרי לבד, היה מושלם.
והחלטתי שאני מתחילה לצאת בקרוב. ברגע שאקבל הצעה. זה יהיה נכון לי.
כי הסתכלתי על הבנים ההם מהישיבה וכל כמה שפחדתי אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות משפחה כבר. וזהו. היה כיף.
איך היה לכם?
