למה אני לא מכירה לפחות שלושת רבעי מהאנשים שהיו אצלנו בשכונה בשמחת תורה???
זו השתלטות!!
חח....חברות שלי הרגישו זרות בביתם.....
מה הולך כאן????
לא ישנתי מותר לי להגיד דברים מטומטמים.
למה אני לא מכירה לפחות שלושת רבעי מהאנשים שהיו אצלנו בשכונה בשמחת תורה???
זו השתלטות!!
חח....חברות שלי הרגישו זרות בביתם.....
מה הולך כאן????
לא ישנתי מותר לי להגיד דברים מטומטמים.
כל העולם בעיר בחג.
באמת כל העולם, ה* אמרה לי שהיא הרגישה כמו אורחת.
גם בהקפות שניות, היה יותר מדי אנשים לא קשורים. (בסגנון,רואים שהם פשוט לא "מכאן")
השתלטות לגמרי, עדיין לא הבנתי למה כולם באים לעיר לחג?
מה מתלהבים כ"כ?
וא* אמרו לךי שהן מרגישות כמו אורחות ואני מרגישה בבית.
מה אתם רוצים? זה הבית שלי, תצטרכו לעבוד קשה כדי לגרום לי הרגיש שם זרה!!!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)