פינג.שאת לומדת את השפה הזו?
זה עולם שלם של טיפשות מורכבת.....
תהני!
אני צריכה לזכור את הרשימה הזו בעל פה.
כל מילה היא תנועה, ואת כל התנועות האלה אני צריכה לזכור ולתרגל כל יום.
וכבר שכחתי הרוב
שילכו לעזאזל!
?
א"כ היום כשאומרים יוגה מתכוונים לתרגילים ממנה. אבל הא ראיה שעוד משתמשים בשמות ההודים הקדומים!
יוגה היא כת הינדית. וזה סיפור להסביר את השיטה שלה.
העיקרון הוא(לפי מה שהבנתי)- איחוד רוחני בין הנפש, הסמדה, או יותר נכון הפנימיות שבה ההאטמן- עם תודעת היקום (שזה בין אליל גדול למונח שפינוזי, לפחוות בעיניי...) היינו הברהמן ע"י שלוות נפש ושקט פנימי (כזה "בלי הפרעות חיצוניות")
אין לי מושג איך זה היום ומן הסתם זה כבר ברמה שודאי יש על מי לסמוך וללכת לשם.... מן הסתם, אין לי מושג.....
אבל כן- מה הבעיה בללכת לעזאזל?! מה טיול קצר ונעים במדבר באיזור השומרון. מה רע?
בס"ד
א. לא קצר (כלומר תלוי מאיפה)
ב. לא נעים (חם)
ג. לא שומרון (יותר בכיוון של מדבר יהודה, אבל תכלס אפחד לא יודע)
ד. עזאזל זה בכלל לא מקום אלא שד. מכיר את הרמב"ן בעניין?
מניחים שזה במדבר יהודה באיזור דרום השומרון... באמת אפחד לא יודע (אבל זה ממש הגיוני שזה במדבר יהודה.( וגם די מתקבלת האפשרות של ואדי רשאש ....) אבל שוב. נכון. אפ'חד לא יודע...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
