ארור יהיה בין הזמנים האינסופי הזה

ניסיתי כמה פעמים לסגור מפגשים\טיולים עם חברים שלי ותמיד ביטלנו בסוף...

אני נפגשתי פעם חברים ופעם הלכתי לבקר איזה רב וזה, אבל בין הזמנים זה מחרפן!! במיוחד הקיץ, כאילו הוסיפו בין הזמנים שלם רק בשביל ששיעור א' לא יכנסו באמצע השנה!!

ונורא.

היום כשאני בד"כ לומד רצוף ומעמיס על עצמי יותר מדי, אני נהנה מהחופש קצת.

פתרון אחד זה לסדר לך סדר, שימשיך גם לישיבה, לערב - כלומר משהו שהוא רק שלך, וארוך.

ואז המטרה תמשך גם בבין הזמנים ולא תאבד את ישוב הדעת

שני זה לנצל את הזמן לעסוק בענייני חול שמביאים דלק להמשיך ללמוד תורה ועיין, כאן:

מכירים את זה שנתקע לכם המוח על מצב עיון? - בני הישיבות

בס"ד

לדעתי צריך לפתוח ישיבת/ישיבות ביה"ז. לפחות לחלק מביה"ז.

פה בעיר שלי יש מלא, זה לא אותו הדבר מבחינה חברתית בעיקר.

היום אני גם הולך למקום שאני לומד בביה"ז ויש שם אנשים ב"ה.

מנצל או ללימוד רבאק של גמרא או לעבודה, תנסה.

סיפורי חסידים ולאחר מכן תקרא ספ]ר תהילים שלם בדבקות, זה כבר יוביל אותך למקום חדש.

כי הוא הביא לך דברים מזה מרדימים..בהצלחה עם ה 30 סיפורי חסידים...לילה טוב לך חזב"ת גאה

בינה"ז באמת ארוך הרבה יותר ממה שצריך להיות.

לא נורמלי שיש חודש חופש בניסן, ואז לימוד שלושה חודשים עם חג באמצע כל שבועיים, ואז בינה"ז שלושה שבועות, ואז לימוד ארבעים יום ואז שוב בינה"ז לשלושה שבועות. מוגזם בעיני. 

פעם זה היה נצרך כי הישיבה היתה בליטא והבית היה בפולין, והנסיעה לוקחת כבר שבוע הלוך ושבוע חזור ושבוע של חוה"מ בבית. בינה"ז של הקיץ נוצר אצל החסידים שרצו ליסוע לאדמו"ר לפני ראש השנה.

מה הקשר של כל זה אלינו?? 

אתה חושב שזה קל לרבנים ולאברכים? יש להם משפחות, ועומס, והם צריכים את הנופש.

כשהגעתי לגיל שלהם, אפילו שאני לא נשוי בכלל, אני מעיד שיש צורך בבין הזמנים. ושהם בכלל לא מתבטלים מתורה...

לא באלה שלמדתי לפחות.

תמיד יש את מי שנשאר, מי שהולך, שלא יבכה אח"כ למה הוא הלך...

לא יודע לגבי ישיבות אחרות.

אני גם יודע את זה, הרא"י שלנו לא גר קרוב לישיבה בלשון המעטה, אז נניח בשבועות, ובשבתות ישיבה לפעמים אשתו והילדים לא באים, מה שאומר שהם בבית והוא בישיבה.

אחרת מאבדים את הכוח ללמוד בכלל

כשמתבגרים ויוצאים מהבועה של הישיבה מבינים את זה

אבל אחרי שראיתי שכתבת "כשמתבגרים ויוצאים מהבועה של הישיבה מבינים את זה" החלטתי שלא בגלל שזה נשמע כאילו שאתה מזלזל בבני"שים...כביכול שאתה מבוגר ומבין והם בבועה ומנותקים מהמציאות....וגם בישיבה מבינים את זה, כשעדיין נמצאים ב"בועה של הישיבה", אבל האורך, האורך....

של ישיבה.

וכשאתה מתגבר ויש לך אישה וילדים והם צריכים יחס, אז כן, אתה צריך קצת חופש.

אתה חושב שמישהו מפסיק ללמוד תורה לגמרי בבין הזמנים? אני בספק אם לכזה אדם קוראים בן תורה.

כי יש הבדל בין בחור רווק לבין אברך בצורה מהותית, וכמו שכתבתי למטה, ואם יום אחד הבחור יתחתן אז אדרבה! יש עניין שאדם ישקע כמה שנים טובות בעולמה של תורה ללא הפרעה דווקא לפני שיתחתן כי אחרי שהוא יתחתן הוא ירגיש עול כבד של חיי נישואין, ולכן בשנים קודם לא רק שלא כדאי לא להתבטל מתורה כי זמן תורה יהיה יקר לו אחר כך, אלא אדרבה יש עניין וזה חשוב מאוד שהבחור ישקע בעולמה של תורה כדי להתאזר בכוחות ולבנות את עצמו היטב לקראת חיי הנישואין, אף שעדיין יכול להיות אברך וללמוד בישיבה אחר כך, אבל אינו דומה בחור שלומד בישיבה לאברך, זה מציאות אחרת לחלוטין שלכאורה בת אולי לא תבין...(יש אברכיות שעדיי נמצאות במדרשה? אם כן אז זה חידוש בשבילי...). וגם כאשר ודאי בחור צריך ללמוד כשעה שעתיים שלו כל יום בבין הזמנים, זה לא שקיעה רצופה בעולמה של תורה שבחור צריך, כמו מי שלומד תואר שמאוד משקיע בזה את זמנו בצורה מטורפת שנים בודדות.

ול העניין הזה של "תתגבר ותראה" זה ילדותי בעיני וגם מתנשא וממש לא נכון. כמו שאמרתי, יש הבדל בין בחור רווק לאברך, ואדרבה, אברך ודאי חייב לתת זמן רב לאשתו וילדיו וכבר צריך את החופש יותר, ואדרבה, שאברכים יצאו לחופש, אבל בגלל שהבחור הרווק הוא רווק אז לא צריך את החופש כל כך דווקא בגלל שצריך לגבש את עצמו ולשקוע מעט בעולם של תורה לפני שיתחתן ויהיה עליו עול הבית.

חבוב, כשתהיה (חס ושלום) רווק בן באיזור ה30, ותהיה *לבד*, כי כל החברים שלך או מבוגרים עם משפחות ענקיות או זוגות צעירים עם מלא ילדים קטנים, ואתה, תהיה לך רק התורה, אז אתה תלמד עד כלות הנפש.

כל דבר דורש מנוחה.

תלמיד ישיבה לא יבין את זה כי יש לו זמן להתאוורר גם אם הוא לא מתאורר, גם אם הוא מבוגר, הוא מוקף אנשים פחות או יותר בראש שלו (בהנחה שהוא בישיבה עם אנשים בגילו).

לא דיברתי על "בגרות", דיברתי על שחיקה שנובעת מללמוד תורה יחד עם עבודה ויחד עם חיים מחוץ לישיבה שנוגעים בהמון דברים ולא רק תחושת הבדידות המעיקה הזאת.

בחור ישיבה, אשריו ואשרי חלקו, לא מגיע לנסיונות האלה, וטוב שכך כי ככה נבנים.

אני יודע את זה מנסיון, בישיבה בין הזמנים שחק לי את הנפש. היום כשאני מחוץ לישיבה אני צריך את אותה מנוחה.

בקיצור: זה לא קשור לגיל או "בגרות", זאת עובדה שיותר מצוייה אצל רווקים מזדקנים.

מסתבר שחזב"ת גאה במצב של המועקה הנפשית מהשחיקה של בין הזמנים ויש שלא. הוא לא בא לומר שכולם ככה, רק ככה הוא מרגיש, ואדרבה שיש כאלה שיצטרכו את בין הזמנים מכל מיני סיבות, אבל א אין הכי נמי, יש אנשים שטוב להם וצריך בין הזמנים, ויש של (כמוני למשל...), ולכן כל אחד מה שהוא צריך, ולכן מי שלא רוצה יגיד שקשה לו, עם ההבנה שיש אנשים שכן צריכים את בין הזמנים

ומי שקשה לו? שישאר בישיבה...

לא מבין את התרעומת, שגם לי הייתה בעבר.

מי ביקש לבטל? אבל אפשר לעשות כמו שעושים נגיד באור עציון בחנוכה, שיש ישיבה כרגיל והכל, ומי שרוצה ללכת לקחת קצת חופשה וזה שילך ולא מסתכלים עליו בעין רעה וזה טוב ולגיטימי, אבל יש מקומות שממש נסגרים בבין הזמנים וקשה ככה לעבור מקום לימוד כי יותר קל ללמוד באותו מקום שלומדים כל הזנה וכו'. גם זה הראש הזה, כאילו למה לא? שיהיה ישיבה, ויהיו חברה שיעזבו ימים רצופים ללכת לטיולים וחופשות וכו' ללא בעיה?

נראה כמו "בוא נבטל"

לא מכיר ישיבות שנסגרות בבין הזמנים... מי למשל?

תורת החיים שמעודדת להישאר אין איזה ארוחות סדורות ומעיפים מהחדר בפנימייה וכו' שזה מכביד, ולכן יותר קשה להישאר, ורק בגלל שההוא רצה להביע את כעסו כשאמר "זה ההמצאה הכי ארורה של האנושות" זה לא אומר לבטל, וגם מה שאני אמרתי זה לא לבטל וגם לא לא לבטל, זה משהו ביניים יפה כזה, לעניות דעתי...

באמת נשמע קשה שמעיפים מהחדרים

הם משתמשים בחדרים האלה ובגלל שאיזה בחור רוצה להישאר יקצו לו חדר אחר, אבל זה קשה...

ובאמת לכן זה הרבה יותר קשה, כי לבני"ש אחרי הבין הזמנים הראשון יש זמן חורף ואז גם לשנים הבאות יוכל אולי לנצל את הזמן, אבל לבנות יש רק שנה אחת ואולי שתיים אז זה ממש חבל, גם אחרי כל האורות של הימים הנוראים, היה טוב אם זה מהום לפני ערב סוכות עד ליום אחרי אסרו חג, ככה 12 יום זה אולי סביר....

את צודקת, אבל כמה זמן להקדיש לזה? ואם לא מצליחים להקדיש לדברים כאלה וסתם מתבזבז הזמן מכל מיני הסיבות...?

גם אני מבין אברכים שודאי יש להם לקחת בין הזמנים עם נשותיהם וילדיהם, אני מדבר על הבני"שים, וזה הגיוני שהבחורים ילמדו והאברכים יהיו בחופשה, זה בסדר גמור....

ולפעמים בזמן אנשים מצליחים ללמוד נגינה או ציור או לא יודע מה שזה חשוב כל הזמן, ולפעמים יש גם כאלה שלא מעניין אותם כל זה באמת אלא רק תורה פחות או יותר...

וגם בכל השנה צריך לטפל בצרכי הנפש ולהתבונן על דרכיך ולהיות קשוב לצורכי נפשך...

וזה נורא ואיום אם לא לומדים הלכה באופן סדיר בישיבה, לא שאני אומר משהו רע על מישהו או מוסד כלשהו, רק בין הזמנים זה לא הזמן להלכה כי כל השנה צריך ללמוד הלכה ולעשות זמן לזה בכל מחיר.

ככה רק רציתי להגיב, אני לא תוקף, ואם נשמע ככה אני מבקש מחילה כי לא זו כוונתי.

בנוסף לכך, יש הבדל בין בנים לבנות ואולי באמת לבנות נדרש יותר זמן איוורור או יותר נכון שטוב להן ככה כאשר בנים הם פחות רגשיים בדרך כלל ויותר ככה יבשים ושכלתניים ולכן זה מעט שונה (לא שאין בנות שכלתניות ולא שלא חכמות וכו', ולכל הפמניסטיות: נא לא להוציא את דברי מהקשרם, תודה).

ישר כוחך

ודאי שאת צודתק לחלוטין, וזה ממש מסובך ולא פשוט לשני הצדדים, ואם כי את צודקת שבאמת אין טעם להתלונן, יש בחינה טובה כזו אם כי ודאי אין להתמרמר על המצב, אבל יש לפעמים ויש שלא סובלים את בין הזמנים ורוצים לפרוק את זה קצת, אפילו שמנסים וזה, והרי בין הזמנים הקודם למדתי בשלוש שבועות 120 וחצי שעות, ולכאורה היה לי תוכנית וזה והכל מסודר אבל התחרפנתי, כי זה משהו אחר כשיש לו"Z עצמאי לעומת לו"ז ישיבתי, אבל טוב, כמו שאמרתי, את ודאי צודקת וטוב שהבאת את הכיוון האחר.

וגם בחור שאוהב רק תורה כמעט (הרי מי שיש לו רק תורה גם תורה אין לו) גם בישיבה צריך להיפתח לעם ישראל, אבל כמה? שלוש שעות בשבוע? בין חבריו? האם עשרים שעות בשבוע? ולכן המינון בבין הזמנים שוט לא מתאים לו, אבל גם בישיבה צריך לתת שעות לעם ישראל בכל מיני צורות.

ואם יום אחד הוא יתחתן אז אדרבה! יש עניין שאדם ישקע כמה שנים טובות בעולמה של תורה ללא הפרעה דווקא לפני שיתחתן כי אחרי שהוא יתחתן הוא ירגיש עול כבד של חיי נישואין, ולכן בשנים קודם לא רק שלא כדאי לא להתבטל מתורה כי זמן תורה יהיה יקר לו אחר כך, אלא אדרבה יש עניין וזה חשוב מאוד שהבחור ישקע בעולמה של תורה כדי להתאזר בכוחות ולבנות את עצמו היטב לקראת חיי הנישואין, אף שעדיין יכול להיות אברך וללמוד בישיבה אחר כך, אבל אינו דומה בחור שלומד בישיבה לאברך, זה מציאות אחרת לחלוטין שלכאורה בת אולי לא תבין...(יש אברכיות שעדיי נמצאות במדרשה? אם כן אז זה חידוש בשבילי...)

מההיבט של אח"כ משפחה וילדים אני בדיוק רוצה ללמוד, אני לא רוצה להיות אברך, אני רוצה משהו אחר, אז מתי יהיה לי זמן (חוץ מההסדר/גבוהה) ללמוד 9-11 שעות ביום??

ואת כל הרשימה הזאת אני בקושי ממלא בחופש הגדול, מה שיוצר ביטול תורה וזמן עצום!!!

וב"ה, התחילו אצלנו סדר הלכה חזק (למעשה למעשה). מתחילים ממחר בעז"ה שמירת שבת כהלכתה.

אם לא הייתה לך יד שבוה לא הייתה מתחרפן מבין הזמנים? כי אם כן זה יסביר את ההתחרפנות הזאת שלך...

פעם קראתי אחת שכתבה שהיא מסוגלת לעשות מכתב יפה ומעטפה ולהשקיע והכל, אבל ללכת לקנות בול זו המשימה הקשה אצלה.

ואצלי בין הזמנים היה אותו דבר - לא היה מעניין אותי לא טיולים ולא מחשב ולא משחקים ולא מוזיקה ולא כלום. אבל הצעד הקשה ביותר הוא פשוט לפתוח את הגמרא וללמוד.

וגם כשעשיתי את זה אז גיליתי שעצם המציאות בבית גורמת לכך שלא תהיה סבלנות ללמוד וכל הדברים הנורא חשובים יצוצו פתאום (שכמובן אחרי שבאו והפריעו ואולי גם סגרתי את הגמרא בשבילם, הם לא הביאו שום תועלת).

בנוסף, הרגשתי לא נעים ללמוד בקול בבית כשהאחים נמצאים מסביב (שגם הם לא פתחו גמרא אבל לפחות היו להם דברים מעניינים לעשות). אז למדתי בשקט, דבר שמוציא את החשק ומאבד את הריכוז.

עד שהגיע הזמן שבו ניסיתי את השיטה מהגדה של פסח: "צא ולמד".

הלכתי לישיבה ובה יש סדרים גם בבין הזמנים, של סדר בוקר מתחיל בשעה X עד Y, ואחר כך מנחה, ויש גם סדר ערב. (ישיבה של חרדים, כי הם רציניים. ותגידו מה שאתם רוצים אבל זו האמת!!!).

לא מדובר על בחורים שנשארו בישיבה, אלא שחזרו הביתה מהישיבות שלהם והלכו ללמוד בישיבה באיזור.

בהתחלה זה היה לי מאוד מביך מהמשפחה, להיות כזה צדיק שהולך ולומד כמה שעות. עד שהבנתי שזה ממש לא מעניין אף אחד, ואם כבר אז מסתכלים על זה בשמחה.

ומאז כל בין הזמנים הפך להיות זמן מתוק של סדרי לימוד, המאפשרים גם בצהריים לעשות את הדברים הנורא מעניינים שהפריעו במהלך הלימוד. שחרית מנחה וערבית במניין מסודר יום יומי בשעות קבועות, וכמובן תפילה של בני ישיבות שלא ממהרים בבין הזמנים להתפלל שחרית 25 דקות כדי להספיק להשתעמם עוד יום שלם.

זכיתי לסיים כך כמה מסכתות, בעיון, בנוסף לסדרי לימוד קצרים של רבע שעה הלכה ורבע שעה מדרש ורבע שעה חומש עם מפרשים וכו'.

היום, כשאני נשוי, אני יודע כמה הפסדתי שלא נקטתי בשיטה זו מגיל 14. שנים של בטלה עברו עלי, וחבל. ואני כותב את זה בתור אדם שאוהב ללמוד ומשקיע בלימוד ומגיע להישגים - אני הייתי פשוט בטלן, וחבל.

מצידי אין כמו החופש!!! נכון, אני מתפוצץ משעמום אבל זה עדיף לי מהישיבה!

ושלא תתעו אני אחד שמאוד אוהב ללמוד הייתי גומר מסכתות שלמות מעמיק בסוגיות והכל, אבל הלכתי לישיבה חרדית מהכבדות ביותר שהכול שם בה בעומס וכפייה עם משטר עוצמתי ברמה הזויה וזה הוציא לי את כל החשק מהשיבה זה פשוט השניא עליי את הלימוד בישיבה.

כיום שאני לומד בישיבת בין הזמנים משהו אחר מהישיבה משהו מרצוני בלי המשגיח שיעמוד עליי אני פשוט מתענג על הלימוד ממש 'רק להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו'.

אגב, גם לומד בישיבת בין הזמנים וזה באמת אדיר זה עושה לך את היום! מומלץ בחום!

תתפללו עלי...

לא הייתה לי שום ברירה אחרת...

אסור לסבול מהלימוד, אחרת בהמשך החיים עלולים להפסיק ללמוד.

וזה בטח לא יהיה בריא לנפש

בתקופת המבחנים הייתי אמור ללכת לישיבה בבית שמש וגם חבר שלי אלך להיבחן שם בלי להודיע כמה חודשים לפני, והוא אמר שהחומר שהוא נבחן זה החומר הנלמד וכשאני הגעתי להיבחן אמרתי על החומר שאנחנו באמת לומדים שהוא החומר הנלמד, והחבר שלי אמר שלמדנו את זה מזמן, ואז הם הבינו שאני בחור חלש שמפגר בכמה חודשים משאר הכיתה, ואת התשובה שלא התקבלתי קבלתי בסוף הזמן של המבחנים כך שכמעט ולא נשאר לי זמן להיבחן בעוד ישיבות [בזמן שרוב הישיבות כבר סגרו רישום] אז מה שנשאר לי זה הישיבה הזאת שהצלחתי להתקבל שם [שהיא אלף רמות מעל הישיבה שלא התקבלתי אליה].

ובקיצור היה עוד סיבוכים בדרך...

היוקרה של הישיבה אולי קצת מרשימה אנשים אבל לא את ה' יתברך.

ואל תדאג לו, אם הוא ירצה שתגדל הוא ידע איך לעזור לך בזה.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4783&cat_id=3978

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?