למדתי שניים וחצי - שלושה קורסים בנושא (באוניברסיטה), אם כי הרבה שכחתי.

אבל אני תוהה איך ומאיפה להתחיל להציג, ובמה אהיה מועילה יותר מויקיפדיה.

יש כמה אקסיומות שעומדות בבסיס תורת הקוונטים.

אקסיומה אחת אומרת שלמערכת פיזיקלית יש ערכים מסוימים בדידים שהיא יכולה לקבל. בניגוד לרצף שאנחנו רגילים לחשוב עליו. לדוגמא, אם יש מכונית שיכולה להאיץ עד מהירות V אנחנו רגילים לחשוב שהיא יכולה לנוע בכל מהירות שהיא בין 0 ל-V, ואין הבדל בין 0.5V לבין 0.2343V. תורת הקוונטים מלמדת שבסקלות קטנות מאוד כמו אלקטרונים, הגדלים הפיזיקליים לא יכולים "לעשות מה שבא להם", אלא הם מוכרחים לקבל רק ערכים ספציפיים. מה שיותר מעניין הוא שלכל ערך ספציפי של אנרגיה מתאימה פונקציה שמתארת את ה*הסתברויות* של כל מיני גדלים אחרים. אקסיומה נוספת אומרת שכל מה שיש לדעת על המערכת נמצא בפונקציה הזו. ז"א, שהמערכת באמת נמצאת במצב של הסתברות להיות במיקום אחר, והסתברות להיות במיקום כזה - ו*לא* *ב*מיקום כזה או *ב*מיקום אחר. ההסתברויות הן הן המצב שבו המערכת נמצאת. אין משמעות לשאול איפה האלקטרון נמצא, אלא רק מה ההסתברות שלו להיות ב... 

רק אם מודדים גודל פיזיקלי (מיקום למשל), אז ההסתברויות מסתדרות מחדש - לפי ההסתברויות שהיו נקבל תוצאה למדידה, כך שכעת המצב החדש הוא הסתברות 1 לתוצאה שקיבלנו ו-0 לכל השאר.

"מדידה" זה כל דבר שמעביר אינפורמציה לסביבה מחוץ למערכת.

יש כל מיני דרכים להסביר איך המצב קורס אחרי המדידה לערך ספציפי. יש מי שאומר שמתבצעת הגרלה של משתנה אקראי לפי ההסתברות וזהו זה, ויש את גישת ה"עולמות המרובים" לפיה בכל מדידה העולם מתפצל לכל התוצאות האפשריות. לא למדתי את זה לעומק אז אולי קצת קשקשתי.

תופעה מעניינת ומגניבה שיותר יצא לי ללמוד היא שזירה. זו תוצאה של התאוריה לפיה שני חלקיקים יכולים להיות במצב שאי אפשר לתאר כשני מצבים נפרדים - לכל חלקיק בנפרד, אלא רק כמצב משותף. באופן כזה שמדידה של חלקיק אחד בקצה האחד של היקום תקבע את ערך הגודל הנמדד גם אצל החלקיק השני אפילו אם הוא נמצא בקצה השני של היקום.

זה די הבסיס, נראה לי. היה לי די קשה לכתוב את זה לא-טכני, ועדיין אני לא יודעת אם זה יצא מובן (מדויק מן הסתם לא. להגנתי אעתיק הציטוט שמופיע בראש הבלוג של גדי אלכסנדורביץ' 

   There’s no sense in being precise when you don’t even know what you’re talking about

)(ג'ון פון ניומן)

אז נניח שיש לנו שני חלקיקים, ויש גודל פזיקלי מסוים שלהם שיכול לקבל אחד מבין שני ערכים. נדבר לשם הדוגמא על הצבע שלהם - שיוכל להיות לבן או שחור. אמרנו שמצב של חלקיק מתואר על ידי הסתברויות. אז מצב של חלקיק א' יכול להיות מתואר למשל על ידי - סיכוי של 0.25 להיות לבן וסיכוי של 0.75 להיות שחור (בעצם הפונקציה היא של צפיפות הסתברות וההסתברות עצמה מתקבלת ע"י חישוב מסוים מתוך הפונקציה, אבל אני מתעלמת מזה כאן). ונניח שגם חלקיק ב' הוא בהסתברות 0.25 לבן ובהסתברות 0.75 שחור.

אז אם נמדוד את הצבע של חלקיק א', יש הסתברות של 0.25 שנקבל שהוא לבן והסתברות של 0.75 שנקבל שהוא שחור.

אחר כך אם נמדוד את הצבע חלקיק ב', שוב באופן דומה - יש הסתברות של 0.25 שהוא לבן והתברות של 0.75 שהוא שחור.

במצב שזור שני החלקיקים נמצאים במצב כזה שאי אפשר לפרק את התיאור שלו לתיאור של חלקיק אחד ושל חלקיק שני. דוגמא למצב כזה הוא מצב בו ההסתסברות לכך ששני החלקיקים לבנים היא 0.25 וההסתברות לכך ששניהם שחורים היא 0.75, וההסתברות לשאר המצבים (שחור-לבן \ לבן-שחור) היא 0.

כאשר החלקיקים נמצאים במצב כזה, אם נמדוד את הצבע של חלקיק א', כמו קודם, בהסתברות 0.25 נקבל שהצבע שלו לבן ובהסתברות 0.75 נקבל שהוא שחור. נניח שקיבלנו "לבן". המדידה גורמת למצב לקרוס להסתברות 1 עבור המצב שנמדד, לכן המצב החדש הוא הסתברות 1 לכך ששניהם לבנים, ומדידה כעת של חלקיק ב' תניב שהוא לבן, בוודאות.

והרעיון הוא שיש אפשרות של מצב כזה של שני חלקיקים. אפשר לקחת שני חלקיקים ובמעבדה לעשות עליהם כמה מניפולציות שמביאות אותם לכך שהם במצב "שזור". וכאשר הם במצב שזור, כלומר, כל חלקיק בפני עצמו פשוט לא ניתן לתיאור מלא, אלא רק המערכת של שניהם, אז מדידה של האחד משפיעה על השני. זאת מפני שמדידה של האחד היא מדידה של חלק מהמערכת של שניהם ומקריסה את המערכת למצב שמתאים לתוצאת המדידה.

קודם כל, את מסבירה מעולה.

דבר שני, הסתקרנתיייי. 

הדבר הראשון שאפשר לומר עליה זה שהיא מכניקה ולא 'תורה' - היא אוסף של תופעות פיזיקליות שאנחנו רק יודעים (וגם בצורה חלקית) מה קורה בהן ולא איך ולמה הן קורות.

עדיין חסרה לנו ההבנה של איך מכניקת הקוונטים משתלבת בפיזיקה של תורת היחסות, בתפיסה הנוכחית של מכניקת הקוונטים יש הרבה קשיים ופרדוקסים (כמו הקושיות המפורסמות של איינשטיין ש"אלוהים לא משחק בקוביות" או הפרדוקס של החתול של שרדינגר). ברור שיש קשר בין מכניקת הקוונטים = התנהגות החלקיקים והאנרגיה להנהגות גופים (כמה ניסויים הוכיחו שאפשר לראות תופעות קוונטיות כמו נעילה קוונטית ואפילו נזילות של מיקום במרחב גם בגופים גדולים), רק צריך להבין איך התופעות שמכניקת הקוונטים מתארת פועלות. 

בקיצור - אין עדיין תורה קוונטית ואף אחד לא באמת יודע להסביר את מכניקת הקוונטים.

התרגום לא מושלם אבל די טוב.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

טוב. אני מוציא מזה חולצה.
הזמנות באישי

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד