למדתי שניים וחצי - שלושה קורסים בנושא (באוניברסיטה), אם כי הרבה שכחתי.

אבל אני תוהה איך ומאיפה להתחיל להציג, ובמה אהיה מועילה יותר מויקיפדיה.

יש כמה אקסיומות שעומדות בבסיס תורת הקוונטים.

אקסיומה אחת אומרת שלמערכת פיזיקלית יש ערכים מסוימים בדידים שהיא יכולה לקבל. בניגוד לרצף שאנחנו רגילים לחשוב עליו. לדוגמא, אם יש מכונית שיכולה להאיץ עד מהירות V אנחנו רגילים לחשוב שהיא יכולה לנוע בכל מהירות שהיא בין 0 ל-V, ואין הבדל בין 0.5V לבין 0.2343V. תורת הקוונטים מלמדת שבסקלות קטנות מאוד כמו אלקטרונים, הגדלים הפיזיקליים לא יכולים "לעשות מה שבא להם", אלא הם מוכרחים לקבל רק ערכים ספציפיים. מה שיותר מעניין הוא שלכל ערך ספציפי של אנרגיה מתאימה פונקציה שמתארת את ה*הסתברויות* של כל מיני גדלים אחרים. אקסיומה נוספת אומרת שכל מה שיש לדעת על המערכת נמצא בפונקציה הזו. ז"א, שהמערכת באמת נמצאת במצב של הסתברות להיות במיקום אחר, והסתברות להיות במיקום כזה - ו*לא* *ב*מיקום כזה או *ב*מיקום אחר. ההסתברויות הן הן המצב שבו המערכת נמצאת. אין משמעות לשאול איפה האלקטרון נמצא, אלא רק מה ההסתברות שלו להיות ב... 

רק אם מודדים גודל פיזיקלי (מיקום למשל), אז ההסתברויות מסתדרות מחדש - לפי ההסתברויות שהיו נקבל תוצאה למדידה, כך שכעת המצב החדש הוא הסתברות 1 לתוצאה שקיבלנו ו-0 לכל השאר.

"מדידה" זה כל דבר שמעביר אינפורמציה לסביבה מחוץ למערכת.

יש כל מיני דרכים להסביר איך המצב קורס אחרי המדידה לערך ספציפי. יש מי שאומר שמתבצעת הגרלה של משתנה אקראי לפי ההסתברות וזהו זה, ויש את גישת ה"עולמות המרובים" לפיה בכל מדידה העולם מתפצל לכל התוצאות האפשריות. לא למדתי את זה לעומק אז אולי קצת קשקשתי.

תופעה מעניינת ומגניבה שיותר יצא לי ללמוד היא שזירה. זו תוצאה של התאוריה לפיה שני חלקיקים יכולים להיות במצב שאי אפשר לתאר כשני מצבים נפרדים - לכל חלקיק בנפרד, אלא רק כמצב משותף. באופן כזה שמדידה של חלקיק אחד בקצה האחד של היקום תקבע את ערך הגודל הנמדד גם אצל החלקיק השני אפילו אם הוא נמצא בקצה השני של היקום.

זה די הבסיס, נראה לי. היה לי די קשה לכתוב את זה לא-טכני, ועדיין אני לא יודעת אם זה יצא מובן (מדויק מן הסתם לא. להגנתי אעתיק הציטוט שמופיע בראש הבלוג של גדי אלכסנדורביץ' 

   There’s no sense in being precise when you don’t even know what you’re talking about

)(ג'ון פון ניומן)

אז נניח שיש לנו שני חלקיקים, ויש גודל פזיקלי מסוים שלהם שיכול לקבל אחד מבין שני ערכים. נדבר לשם הדוגמא על הצבע שלהם - שיוכל להיות לבן או שחור. אמרנו שמצב של חלקיק מתואר על ידי הסתברויות. אז מצב של חלקיק א' יכול להיות מתואר למשל על ידי - סיכוי של 0.25 להיות לבן וסיכוי של 0.75 להיות שחור (בעצם הפונקציה היא של צפיפות הסתברות וההסתברות עצמה מתקבלת ע"י חישוב מסוים מתוך הפונקציה, אבל אני מתעלמת מזה כאן). ונניח שגם חלקיק ב' הוא בהסתברות 0.25 לבן ובהסתברות 0.75 שחור.

אז אם נמדוד את הצבע של חלקיק א', יש הסתברות של 0.25 שנקבל שהוא לבן והסתברות של 0.75 שנקבל שהוא שחור.

אחר כך אם נמדוד את הצבע חלקיק ב', שוב באופן דומה - יש הסתברות של 0.25 שהוא לבן והתברות של 0.75 שהוא שחור.

במצב שזור שני החלקיקים נמצאים במצב כזה שאי אפשר לפרק את התיאור שלו לתיאור של חלקיק אחד ושל חלקיק שני. דוגמא למצב כזה הוא מצב בו ההסתסברות לכך ששני החלקיקים לבנים היא 0.25 וההסתברות לכך ששניהם שחורים היא 0.75, וההסתברות לשאר המצבים (שחור-לבן \ לבן-שחור) היא 0.

כאשר החלקיקים נמצאים במצב כזה, אם נמדוד את הצבע של חלקיק א', כמו קודם, בהסתברות 0.25 נקבל שהצבע שלו לבן ובהסתברות 0.75 נקבל שהוא שחור. נניח שקיבלנו "לבן". המדידה גורמת למצב לקרוס להסתברות 1 עבור המצב שנמדד, לכן המצב החדש הוא הסתברות 1 לכך ששניהם לבנים, ומדידה כעת של חלקיק ב' תניב שהוא לבן, בוודאות.

והרעיון הוא שיש אפשרות של מצב כזה של שני חלקיקים. אפשר לקחת שני חלקיקים ובמעבדה לעשות עליהם כמה מניפולציות שמביאות אותם לכך שהם במצב "שזור". וכאשר הם במצב שזור, כלומר, כל חלקיק בפני עצמו פשוט לא ניתן לתיאור מלא, אלא רק המערכת של שניהם, אז מדידה של האחד משפיעה על השני. זאת מפני שמדידה של האחד היא מדידה של חלק מהמערכת של שניהם ומקריסה את המערכת למצב שמתאים לתוצאת המדידה.

קודם כל, את מסבירה מעולה.

דבר שני, הסתקרנתיייי. 

הדבר הראשון שאפשר לומר עליה זה שהיא מכניקה ולא 'תורה' - היא אוסף של תופעות פיזיקליות שאנחנו רק יודעים (וגם בצורה חלקית) מה קורה בהן ולא איך ולמה הן קורות.

עדיין חסרה לנו ההבנה של איך מכניקת הקוונטים משתלבת בפיזיקה של תורת היחסות, בתפיסה הנוכחית של מכניקת הקוונטים יש הרבה קשיים ופרדוקסים (כמו הקושיות המפורסמות של איינשטיין ש"אלוהים לא משחק בקוביות" או הפרדוקס של החתול של שרדינגר). ברור שיש קשר בין מכניקת הקוונטים = התנהגות החלקיקים והאנרגיה להנהגות גופים (כמה ניסויים הוכיחו שאפשר לראות תופעות קוונטיות כמו נעילה קוונטית ואפילו נזילות של מיקום במרחב גם בגופים גדולים), רק צריך להבין איך התופעות שמכניקת הקוונטים מתארת פועלות. 

בקיצור - אין עדיין תורה קוונטית ואף אחד לא באמת יודע להסביר את מכניקת הקוונטים.

התרגום לא מושלם אבל די טוב.

מזכיר לי:
 

@LightStar (לא מתייג )

טוב. אני מוציא מזה חולצה.
הזמנות באישי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.