כי השאלה היא לגבי צאצאי אדם הראשון, לא לגבי העולם. לפי התשובה שלך העולם נברא עם בני אדם שיותר 'ותיקים' מאדם הראשון.

אם נתעלם רגע מהדוגמה שהבאת שמבוססת על השערות, בעצם השאלה שלך מתחלקת לשניים: תורת האבולוציה ותיארוך המוקדם לבריאת העולם, שניהם לכאורה סותרים את פשטי הכתובים שהאדם נוצר מאדמה רטובה ושהעולם נברא לפני כ5,776 שנים.

לגבי האבולוציה - תורת האבולוציה היא תורה מאוד מבוססת מבחינה מדעית - היא מבוססת גם על ממצאים ארכאולוגיים כמו שלדים ומאובנים שמראים על תהליך אבולוציוני, גם על החוק הביוגנטי (שמראה שבבסיס כל בעלי החיים זהים מאד, עוברים למשל זהים כמעט לחלוטין בצורתם בתחילת ההתפתחות), גם מקרים רבים של התפתחות אבולוציונית הניתנת לצפייה, וגם על בדיקות DNA וRNA שמראים קשר הדוק בין כל בעלי החיים ותכונות זהות (חלקם אפילו כאלו שלא קיימות בהם בפועל בגלל מוטציה אבולוציונית, למשל בכל בעלי החיים קיימת תכונת DNA של מקור ציפורים).

לגבי התיארוך - התיארוך המדעי היום נעשה לרוב המוחלט ע"י בדיקת פחמן-14, התיארוך הזה נחשב מדויק מאד (עם סטייה של שנים בודדות עד עשרות שנים לכאן ולכאן). ישנה בעיה מסוימת עם התיארוך בפחמן כי הוא נמדד ע"פ רמת הפחמן-14 ביחס למה שהיה ברגע המוות ואותה רמה מושפעת מרמת הפחמן-14 שהייתה קיימת אז בטמוספירה והיא השתנתה בגלל שינוי ברמת הקרינה הקוסמית וזיהום האויר האנושי, את הבעיה הזאת פתרו ע"י כיול (השוואה לתיארוך ממצאים בשיטות שלא הושפעו מהשינויים הנ"ל) וגם - אם ישנה טעות בתיארוך אז היא לגבי מטה ולא מעלה (כלומר מורידה שנים ולא מוסיפה).

ישנן כמה תשובות לשאלות האלו כמו שהמבול (שלפי שיטה אחת בחז"ל היה במים רותחים, ואולי עם עוד מרכיבים כימיים) שינה את ההרכב הכימי של כדוה"א והיצורים שבו, או שהעולם נברא בצורה כזו שהוא נראה כאילו הוא בן מליוני שנים כמו שאדם נברא כאדם מבוגר (כמו שמובא בחז"ל "אמר ריב"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו"). אישית אני מעדיף את התשובה שמעשה בראשית וכל המקראות שבו לא נכתבו כתיאור מעשה שהיה אלא כרמזים (דווקא מעשה בראשית ולא שאר המקראות, כך למשל כותבים הרמב"ם והרב קוק), ממילא אין סתירה בין פשטיהם לממצאים המדעיים כי הם לא נכתבו לפשטם.

אלמוגים

שגם שלל עוד הרבה דברים בגלל שהם היו סברות.

זאת דעה שבאה ממקור לא יהודי גם, אז היא חשודה גם ככה.

לא זכור לי שזה מובא בזוהר ולכן גם האר"י יכול לדחות את זה.

גם הרמ"ק מתייחס לזה כאל בדיעבד, כשהוא מדבר על כך שאין משמעות לזמן בעולם הרוחני.

ובכלל ולהגיד את זה בבחינת "דע מה שלמעלה ממך", שזה אסור.

לכן הדעה הזאת לא מקובלת וגם יש סבירות להניח שהשתרבבה בטעות מאיזה דת ע"ז.

אלא נרמז.

וזה כן, לדעת רוב ככל הגדולים, וגם מי שקיבל את הדעה הזאת קיבל אותה ב"אולי" ו"אפשר".

שהתפתחות העולם בתחילת דרכו הייתה הרבה יותר מהירה (כמו שתינוק מתפתח הרב היותר מהר ממבוגר).

לפי זה יוצא שמה שהיום נראה כמו אלפי שנים, בעצם קרה בפז"ם הרבה יותר קצר.

הייתי בשיעור של הרב דניאל עשור, והוא הראה שהחשבון של הרמב"ן מתאים בדיוק לממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר.

הבעיה היא רק בתארוכים.

וכידוע, ממחקר מ2010 ותצפית ב2012, תארוך פחמן לא מדוייק בשקל.

http://io9.gizmodo.com/5619954/the-sun-is-changing-the-rate-of-radioactive-decay-and-breaking-the-rules-of-chemistry

http://www.popsci.com/science/article/2012-08/strange-unexplained-solar-influence-over-earths-radioactive-material-could-herald-solar-flares

יש על זה מחלוקת

http://phys.org/news/2014-10-textbook-knowledge-reconfirmed-radioactive-substances.html

כמו כל "עובדה" מדעית

מספרים גבוה בהרבה.

ולהן אין מחלות? טורפים? אסונות טבע?

שטויות במיצוש....

וגם לא ספרתי את מספר החרקים בעולם, ואני גם חייב להודות שאיני מכיר את גורמי התמותה העיקריים אצל חרקים ואת החישובים הדמוגרפיים הרלוונטיים לגביהם. אבל אולי אתה זואולוג מוסמך עם הכישורים לעשות את זה. 

(ובאופן כללי - לא כדאי לכתוב 'שטויות במיץ' על נושא שלא חקרת לעומק)

אל תטען טענות באוויר בלי עדויות חקורות מדעית.

ובטח שיש גורמי תמותה רבים בממלכת החרקים, אחת החדשות הן איקריות

לגבי גורמי התמותה האנושיים וחקר הדמוגרפיה האנושית? כן. אני ארכאולוג במקצועי. תודה על העניין. 

מלבד זאת - לא באמת טענתי טענה. בסך הכל העליתי נקודות שיש להתחשב בהן. לא כתבתי על שום דבר שהוא שטויות במיץ. 

תביא מחקרים ונראה.

ארכאולוגיה ביולוגית?

אגב אני מכיר מישהו בגילך שלומד ארכאולוגיה (בעברית). יש מצב?

אתה יודע רק שאני מעל עשרים. ויש הרבה בחורים דתיים שלומדים ארכאולוגיה בעברית, ב"ה. 

כאמור, לא טענתי שזה מכחיש. טענתי שיש להתחשב בגורמים האלה. אין לי מושג איך מחקר אמור בכלל לאשר או להפריך דבר כזה - זו סברה פשוטה: אם אחת למאה שנים בתקופות ללא רפואה מודרנית יש תופעה שגורמת למוות של חצי מאוכלוסיית העולם, איני רואה איזה 'מחקר' נדרש כדי להוכיח שזה 'מתגבר' על רבייה מעריכית. 

אתה מדבר על מליארדי שנים. מי אמר שהחיידקים היו מתנהלים אז, כמו היום?

זה שבתקופה המזערית המתועדת היסטורית הייתה אחת למאה שנה איזו מגפת-על, לא מוכיח כלום.

תראה את המגפות ה"בררה" של היום, כל מיני אבולה וכאלה, שפעם עופות.

וזה לא רק שהמדע מנצח אותן, הרבה אנשים לא מתחסנים לכלום ומערכת החיסון שלהם מפתחת עמידות (ע"ע חסינות איידס וכדומה).

בטווח של מליארד שנים של אבולוציה (אני יודע שהאדם לא התפתח לפני מליארד ע"פ המדע, אני מרשה לעצמי להגזים, אבל זה תופס גם על מליונים) בטח שבגזע האנושי היה מתפתח אדם עם מערכת חיסונית על-טבעית שמתפקדת בלי צורך בשום בקטריה ועל-כן גם מחסלת אותם בשלב הכניסה כבר.

כמדומני (אם זכרוני אינו וכ') שבעולם החי יש בע"ח כאלה עם מערכת חיסונית יותר אלימה משלנו.

ב. הטענה שלך ספקולטיבית לגמרי. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. בכל מקרה - גם אם ניתן לטעון את טענתך, מן הראוי לאומרה ב'שמא', ובטח שהיא לא חזקה מספיק כדי לטעון שטענות נגדיות הן שטויות במיץ (וזה כל מה שהתלוננתי עליו; לכל אחד יש את סט האמונות הבסיסיות שלו, ומותר לו ליישב אותן עם הנתונים כיצד שהוא מעוניין, כל עוד הוא עצמו לא אומר שטויות במיץ, ומודע גם לטענות-הנגד לדבריו ולצורך שלו להתמודד איתן). 

ג. במלים אחרות - גם אם תאמר "ואם מן הדין יש תשובה", זה בטח לא מוכיח שום דבר, ובטח ש'תשובה' שכזו אינה תומכת דווקא בדעה שלך ולא בדעה שכנגד (שזו היתה טענתו של חסדי הים). במקרה הטוב זה פתוח לדיון, וניתן להתווכח. 

ולא רק מה שכתוב, גם סגנון הכתיבה וההתבטאות

לכל טענה ספקולטיבית אקרא שטויות במיץ, גם מצידי. אני לא נגד שטויות במיץ, אבל אי אפשר לטעון טענות כאלה נגד התורה והמסורת.

אני לא צריך לטעון טענות נגד, רק להוכיח שטענתך מלכתחילה ספקולטיבית לגמרי. מה שלא מחזיק מול התורה, בתור אדם דתי.

היא מבוססת על 'מה שעיניו רואות' (ועל חישובים והדמיות משלימים, כמובן; קוראים לזה הכללות והן עובדות בכל מדע). 

גם אני אדם דתי, וכך אפילו כמה רבנים שאינם סבורים ש-5777 הוא עיקר אמונה; אז אפשר לוותר על שלוש המלים האחרונות בהודעתך.

אלא אם אתה נביא, או שלחלופין יש לך מכונת זמן.

זה לא שייך כעיקר אמונה, אלא כתורה שבכתב, גם אם תכניס שיקולים שמיישבים את הסתירה.

אתה גולש חזרה לנקודת הזמן, לא דיברנו עליה, עליה יש מי שיסכים איתך. דיברנו על התרחבות האוכלוסיה, לגביה, תראה לי רב שסובר כמוך שבזמן היחסי הזה היו מלא מגפות וחיסולי חשבונות (בתוך הטווח היחסי גם, לשיטה הנ"ל), שלא מתועדות לא בתורה ולא במדרש.

אז כן, בתור אדם דתי

לא הבנתי את הפסקה האחרונה (רב צריך לספר לי על המוות השחור ועל מגפות אחרות? אני אמור לקבל אישור מרבנים על תקופת הקרח הקטנה, על הבצורת שפקדה את המזרח התיכון בסוף תקופת הברונזה המאוחרת? המדרש המוקדם אמור לדווח לי על המוות שהביאו איתם הספרדים לאמריקה והכחידו בתוך דור מאות אלפי מתיישבי מאיה? כל סכסוך בין שבטים באפריקה אמור להיות מתועד בתורה? תמהני). 

מלבד זאת, טענת המדע היא שבמשך רוב התקופה האנושית בני האדם היו ציידים לקטים, והיום יש בהחלט מחקרים אתנוגרפיים על קבוצות ציידים-לקטים, המצביעים כיצד הם יודעים לאזן את הילודה והתמותה, ומדוע לא ניתן לצפות להתפתחות מעריכית כמו בדמוגרפיה אורבנית מודרנית. כך שבכל מקרה טווח הויכוח נכנס לעשרת אלפים שנה (מאז ראשית התקופה החקלאית - וגם זה רק באיזור המזרח הקרוב), ולא למיליוני השנים שהמדע מייחס לאדם. 

אז כן, זה בהחלט מבוסס על מה שעיניו רואות. 

מלבד זאת, אשמח אם בפרטי תגיד לי מי אתה חושב שאני ואיך אתה מכיר אותי... 

כל המחקרים האתנוגרפיים האלה מתבססים על המציאות המאוחרת כדי להשליך מליוני שנים אחורה.

ואז זורקים לסלט עוד איזה פגיעת מטור, וice age וכדומה (שדווקא לאחרון יש יותר עדויות אפשריות, אבל גם זה בתורה מוסבר כבר [דור אנוש]). ועוד כל מיני ירקות, ואז יוצא מחקר אתנוגרפי.

מחקר אתנוגרפי הוא נטו תיאור של אוכלוסיות הציידים-לקטים כיום. כן, ההנחה היא שאסטרטגיות ההישרדות של חברות פרמיטיביות הן די דומות זו לזו (כי גם המציאות שלהם לא השתנתה בהרבה). 

תקופות הקרח הן פחות רלוונטיות לתקופה שאני מדבר עליה. אני מתייחס ל'תקופת הקרח הקטנה', שהיא אירוע מתועד בצפון אירופה - פשוט תקופה של קור קיצוני שהוביל לרעב עצום וממילא למוות בכמויות עצומות. 

לא טענתי שהמוות השחור לבד ממלא את הרובריקה של צמצום אוכלוסיה. כתבתי בהודעה למעלה הרבה גורמים רלוונטיים (ומלחמות יש כל הזמן; ובמקרא עצמו מתועדות מלחמות עם מאות אלפי נופלים, וכך גם התיעוד לגבי מלחמות אחרות). 

הנל

איבדתי קצת את חוט המחשבה, אבל אתאר את זה ככה (בצורה לא מדעית בכוונה),

נניח שהמספרים של יוספוס פלביוס לא מוגזמים בצורה קיצונית, וקצב הריבוי של עם ישראל באמת היה מטורף כמו שהוא טוען, ובאמת האיזון נוצר מזה שמתו כל-כך הרבה אנשים בביתר, אז למה המספרים האלה לא חוזרים היום? (אני יודע שזה תומך בדעה שלך, רק החוסר קביעות לצידי).

פשוט, כי היהודים כבר לא מאמינים כמו פעם והילודה מאטה.

כלומר יש עוד גורמים שאי אפשר לקחת בחשבון כי אין להם עדויות מדעיות ואותם משלימים בתאוריות שהן ספקולטיביות.

אשמח לראות מחקר שלוקח את כל הנ"ל שציינת לגבי מספר האוכלוסיה, זה מסקרן.

אבל קשה לי להאמין שמשהו כזה יצא רציני

ככל הנראה גידול והאטה בילודה אינם קשורים לאמונה, אלא למצב סוציו אקונומי (שהוא בהגדרה יחסי), אז הפקטור הזה איננו רלוונטי (שוב - זוהי הכללה, אבל בכל מדע יש הכללות. איני רואה סיבה שדווקא כאן לא נקבל את ההכללות האלה, לפחות 'בגדול', אם הן מבוססות על נתונים). 

בכל מקרה - ברור שכל מחקר העוסק בנושאים האלה הוא ספקולטיבי וצריך לקחת אותו בעירבון מוגבל. אבל זה רק שוב תומך בטענתי, שכל טיעון בהקשר הזה איננו ראיה לכאן או לכאן. וזה בדיוק מה שכתבתי לחסדי הים לעיל.

מלבד זאת - יש עדויות ברורות לכך שלפני העידן המודרני הגידול הטבעי היה הרבה יותר נמוך ואיטי מהגידול הטבעי היום. 

ולכן טענתי שהטענה שלך עצמה ספקולטיבית.

מסתבר שעשינו את זה באותה הדרך בדיוק, רק בלי לשים לב

העדויות הן ארכאולוגיות, לא? מטאור לא אמור למחוק ארכאולוגיה?

אשמח בכל זאת לקרוא מחקר כזה, לראות את הדרך והחישובים שלהם.

עדיין לא סיפקת את המאמרים שדיברת עליהם

עריכה:

נראה לי גם שאתה לא ממש מבין את המושג ברי ושמא.

כל הטענות שטענת היו בגדר שמא, למשל ה"מוות השחור", שלגביו אין בכלל מספר מוחלט של הרוגים, לא יכול לשמש כטענת ברי בשום דבר.

בטח לא כשאתה מנסה להכניס אותו כנתון מציאותי לגבי קצב ההתפתחות של המין האנושי.

אסונות טבע, כולם בגדר "שמא", שמא קרו, שמא לא קרו. טענת בעצמך, שעידן הקרח היחיד שהוא בגדר ברי לא גרם מוות המוני.

ודי בזה, גם אם נניח (בצורה לא נכונה), ששאר הטענות הן ברי, בכל שער לוגי פשוט, כשיש אפילו False אחד, כל השאר מיישרים איתו קו.

כלומר ברי ועוד ברי ועוד ברי ועוד שמא (ועוד שמא כמו כאן) מייצרים טענת שמא אחת גדולה. קל וחומר כשכולם שמא.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.