מכירים את הקסם של השבילים?
כן, השבילים המוכרים, שכולנו הולכים בהם יום יום.
אז זה בדיוק הקסם. שאנחנו הולכים בהם תמיד, וכל פעם הם שונים קצת

ששפתי החלום והדמיון מתערבבים בהם יחדיו.
והם נושאים זיכרונות מים רחוק,
מעתיד שהיה ואבד.

כל אחד רואה את השביל שלו אחרת.
אני רואה את השביל שלי כבית. הכי פשוט, הכי קיים.
הוא סודי והוא שלי ויש בו המון עצים לטפס עליהם

ולפעמים השביל מתלכלך , משהו קורה לו . הגשם,האנשים שמשאירים עיקובתיהם בתוך שלוליות השביל , החלזונות,החרקים והכל נראה רגיל כי זה בסך הכל שביל .

כפטריות אחר הגשם.
נובטים ומנביטים רסיסי חיים על כל צעד ושעל.

מי יודע מה יהיה בסוף ?! ואולי השביל המסתורי יראה לי את הדרך הנכונה או את הלא נכונה , האסורה.
או שזה השביל האחר ששניהם נראים אותו דבר ,אך סופם אינו נראה .

יותר בקטע של חייב דיבור עם רב מג של מילים...

כולם מוזמנים להמשיך סתם נדחפנו אופס..