די!
די!
להקפיץ
כל
מיני
דברים
לא צולחים
כשאין
לכם
באמת
מה
לומר
!!
!!
בס"ד
ולא את "הלוא חלקך" כי זה תוספת מאוחרת (כמו ישעיהו ב'
)
אם
אתם
אוהבים
כל
כך<!!!!!!!
הצפות
אז
יכול
להיות
שאני
עוזר
לכם
עכשיו
בס"ד
הצפה אמיתית לא מתמקדת בשרשור אחד
@ההוא גברא, מתהפכים עליו?!
יאללה זהו חיבור מילים בערבית של "יא" שזו מילת קישור/ פתיחה למשהו @ההוא גברא- תסביר מה זאת המילה בדיוק "יא" בערבית. שכמעט כולם משתמשים בה! יא- אפס!
ואללה- אלהים.
המשמעות היא משהו בסגנון "בשם אלהים" או "יואו אלהים".
בעניין שם ה' בכל לשון-
בס’ חיים אדם כלל ה סעי’ א מחמיר, ולדעתו כל הזכרת שם בלשון לע”ז יש בה משום איסור לא תשא, גם כשלא נעשה הדבר תוך כדי אמירת ברכה או קללה, והביא ראיה מדברי רבינו ירוחם כמבואר בדבריו שם. לדעתו, גם הש”ך לא התיר מה שהתיר
ביו”ד סי’ קעט. אלא למחוק שמות אלו ולא לאומרם בפה, וע”ע מש”כ בזב בס’ שדי חמד ח”ז מערכת מ כלל יב אות ג.
וכן פסק הקיצושו"ע סי' ו' וז"ל-
"אסור להוציא שם שמים לבטלה. וכל המוציא שם שמים לבטלה, עובר על מצוַת עשה, דכתיב: "את ה' אלהיך תירא", וכתיב: "אם לא תשמור וגו' ליראה את השם הנכבד והנורא". וזהו מכלל היראה, שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחוייב, או בדרך לימוד. ויירא ויזדעזעו איבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שמו; אבל לא להוציאו חס ושלום לבטלה.
ולא שם המיוחד בלבד, אלא כל השמות המיוחדים לשמו יתברך. ולא לבד בלשון הקודש אסור, אלא אפילו בכל לשון אסור.....
וכן אסור לכתוב בשום מכתב שמו יתברך בכל לשון. ורבים טועים וכותבים שמו יתתברך בלשון אשכנז, או שכותבים תיבת אדיע, והוא לשון צרפת וביאורו "עם ה'". והוא איסור גמור, כי לאחר זמן יתגלגל המכתב באשפה, ודבר זה גורם עניות בישראל מה ששם שמים מצוי, ומכל שכן בבזיון חס ושלום, וצריכין התחכמות והתאמצות לבטל זאת (אורים שם)."
ואין שום סיבה לומר שמכיוון שהוא שגור ע"פ כל מותר. זה כמו ששגור בפי אחינו הערסים "באלהים"....
א-קיצער : יאללה, וואללה (שזו שבוע בשם אלהים, ובטח) וכמובן אללה- אסור לומר!
בס"ד
זה שם של אליל ערבי מהתקופה הקדם מוסלמית, שמוחמד גייס לטובת הדת החדשה שלו.
מוחמד ''גייס'' את אלוקים.
וחו"מ- גם אם זה עבודה זרה- נפסק קמ"ז שאסור להשבע בשם ואפי' להזכיר ע"ז.
אז וואלה- על בטוח אסור לומר ומי שאומר ברצינות- לוקה!
אז אסור לומר בעצם כל משהו עם אזכור של שם ה'? לדוג': הודיה? אזריה וכו'?
הללויה...
בס"ד
אני לא בטוח, אבל זה לא מספיק חשוב לי כדי לבדוק.
מ"מ, מה עם להתהפך עלי?
ועוד כמה מילים-
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
ננה בננה!
זו הכוונה הרווחת של המילה באותה שפה, כי שפה זה דבר שמשתנה. דהיינו שאם בטורקית רגילים לומר 'טורולולולום' והכוונה לאלוקים אז ממילא אסור להגיד את זה, אחרי 100 שנה השפה עברה שינויים והמילה 'טורולולולום' אבדה את המשמעות שלה אז כבר אין בעיה להגיד את זה.
-עד פה אמרתי סברה שלי ואתה מוזמן להתווכח אם זה נכון על פי ההלכה או לא.
--------------
-מכאן זה עובדות בשפה הערבית שאין מה להתווכח בהם.
המילים 'וואלה' ו'יאללה' הן במקור שבועה (וואללה), או פניה לאלוקים (יא-אללה), אבל עם הזמן הן כבר התקבעו כמילים בפני עצמן בלי קשר לשבועה או משו כזה, הקשר שלהן לשם ה' טושטש והן נהיו עם אותה משמעות כמו אצלנו, (וואלה אתה הולך לאט... יאללה רוץ!).
(ואת הפלפולים הלשוניים האלה ראיתי בספר ללימוד ערבית, אמנם המחבר לא פוסק, אפילו לא יהודי... אבל הוא חוקר את השפה הערבית, ובמשמעות של מילים בהחלט אפשר לסמוך עליו)
אתה צודק בסברא העקרונית אבל ההתקבעות שלהם והשגרה שבהם לא איבדה את משמעותה כי היא התקבעה בתור המשמעות הפשוטה שלהם! זה דבר מאוד פשוט שאני תמיד צריך להסבירו מחדש....
בדוג' שהבאת- וואלה אתה הולך לאט- זה השתגר כמשפט של "ת'אמת" אב למה זה ככה? כי בפירוש המילולי של זה- זה ככה! "אני נשבע לך אתה הולך לאט"! זה שזה נשכח למה נשבעים כל הזמן וכבר שוכחים שזו שבועה לא איבד את זהותו- אם לדוג' יבוא מישהו ויאמר "וואלה, נמלים!" אנשים לא יבינו מה הוא רוצה. כי זה לא קשור. כי וואלה זה כמו "ת'אמת"= נשבע לך ש...
כמו"כ- "יאללה רוץ". כשאומרים יאללה- זה זירוז למשהו או משהו כזה החשה שיקרה. זה התקבעה ככה בתור תפילה ואנשים היום אומרים את זה בתור שכזה אלא שהם לא עומדים לגמרי מה הפירוש המילולי אלא הם לוקחים את זה כ"ככל הנראה זה אומר משהו בסגנון- אז זה שייך בטח בג'יבריש הזאתי- ערבית".
דוג' מצויינת לטעות בדבר- זה ינעאל אבוכ. אנשים בטוחים שזה ביטוי בערבית שאומר שאביך ימות או משהו כזה אבל אצל הרבה ישראלים- הם אומרים את זה בלי לחשוב. זה ניהיה אצלהם כבר כמו "יא אפס!" משהו שאומרים אחרי משהו מעצבן.
ערבית היא שפת הערסים ולא פלא שכמה ביטויים השתרשו בשפת הרחוב. אבל האם זה מוציאם מהקשרם?
לא נראה לי....
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)