די!
די!
להקפיץ
כל
מיני
דברים
לא צולחים
כשאין
לכם
באמת
מה
לומר
!!
!!
בס"ד
ולא את "הלוא חלקך" כי זה תוספת מאוחרת (כמו ישעיהו ב'
)
אם
אתם
אוהבים
כל
כך<!!!!!!!
הצפות
אז
יכול
להיות
שאני
עוזר
לכם
עכשיו
בס"ד
הצפה אמיתית לא מתמקדת בשרשור אחד
@ההוא גברא, מתהפכים עליו?!
יאללה זהו חיבור מילים בערבית של "יא" שזו מילת קישור/ פתיחה למשהו @ההוא גברא- תסביר מה זאת המילה בדיוק "יא" בערבית. שכמעט כולם משתמשים בה! יא- אפס!
ואללה- אלהים.
המשמעות היא משהו בסגנון "בשם אלהים" או "יואו אלהים".
בעניין שם ה' בכל לשון-
בס’ חיים אדם כלל ה סעי’ א מחמיר, ולדעתו כל הזכרת שם בלשון לע”ז יש בה משום איסור לא תשא, גם כשלא נעשה הדבר תוך כדי אמירת ברכה או קללה, והביא ראיה מדברי רבינו ירוחם כמבואר בדבריו שם. לדעתו, גם הש”ך לא התיר מה שהתיר
ביו”ד סי’ קעט. אלא למחוק שמות אלו ולא לאומרם בפה, וע”ע מש”כ בזב בס’ שדי חמד ח”ז מערכת מ כלל יב אות ג.
וכן פסק הקיצושו"ע סי' ו' וז"ל-
"אסור להוציא שם שמים לבטלה. וכל המוציא שם שמים לבטלה, עובר על מצוַת עשה, דכתיב: "את ה' אלהיך תירא", וכתיב: "אם לא תשמור וגו' ליראה את השם הנכבד והנורא". וזהו מכלל היראה, שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחוייב, או בדרך לימוד. ויירא ויזדעזעו איבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שמו; אבל לא להוציאו חס ושלום לבטלה.
ולא שם המיוחד בלבד, אלא כל השמות המיוחדים לשמו יתברך. ולא לבד בלשון הקודש אסור, אלא אפילו בכל לשון אסור.....
וכן אסור לכתוב בשום מכתב שמו יתברך בכל לשון. ורבים טועים וכותבים שמו יתתברך בלשון אשכנז, או שכותבים תיבת אדיע, והוא לשון צרפת וביאורו "עם ה'". והוא איסור גמור, כי לאחר זמן יתגלגל המכתב באשפה, ודבר זה גורם עניות בישראל מה ששם שמים מצוי, ומכל שכן בבזיון חס ושלום, וצריכין התחכמות והתאמצות לבטל זאת (אורים שם)."
ואין שום סיבה לומר שמכיוון שהוא שגור ע"פ כל מותר. זה כמו ששגור בפי אחינו הערסים "באלהים"....
א-קיצער : יאללה, וואללה (שזו שבוע בשם אלהים, ובטח) וכמובן אללה- אסור לומר!
בס"ד
זה שם של אליל ערבי מהתקופה הקדם מוסלמית, שמוחמד גייס לטובת הדת החדשה שלו.
מוחמד ''גייס'' את אלוקים.
וחו"מ- גם אם זה עבודה זרה- נפסק קמ"ז שאסור להשבע בשם ואפי' להזכיר ע"ז.
אז וואלה- על בטוח אסור לומר ומי שאומר ברצינות- לוקה!
אז אסור לומר בעצם כל משהו עם אזכור של שם ה'? לדוג': הודיה? אזריה וכו'?
הללויה...
בס"ד
אני לא בטוח, אבל זה לא מספיק חשוב לי כדי לבדוק.
מ"מ, מה עם להתהפך עלי?
ועוד כמה מילים-
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
מגדרי
ננה בננה!
זו הכוונה הרווחת של המילה באותה שפה, כי שפה זה דבר שמשתנה. דהיינו שאם בטורקית רגילים לומר 'טורולולולום' והכוונה לאלוקים אז ממילא אסור להגיד את זה, אחרי 100 שנה השפה עברה שינויים והמילה 'טורולולולום' אבדה את המשמעות שלה אז כבר אין בעיה להגיד את זה.
-עד פה אמרתי סברה שלי ואתה מוזמן להתווכח אם זה נכון על פי ההלכה או לא.
--------------
-מכאן זה עובדות בשפה הערבית שאין מה להתווכח בהם.
המילים 'וואלה' ו'יאללה' הן במקור שבועה (וואללה), או פניה לאלוקים (יא-אללה), אבל עם הזמן הן כבר התקבעו כמילים בפני עצמן בלי קשר לשבועה או משו כזה, הקשר שלהן לשם ה' טושטש והן נהיו עם אותה משמעות כמו אצלנו, (וואלה אתה הולך לאט... יאללה רוץ!).
(ואת הפלפולים הלשוניים האלה ראיתי בספר ללימוד ערבית, אמנם המחבר לא פוסק, אפילו לא יהודי... אבל הוא חוקר את השפה הערבית, ובמשמעות של מילים בהחלט אפשר לסמוך עליו)
אתה צודק בסברא העקרונית אבל ההתקבעות שלהם והשגרה שבהם לא איבדה את משמעותה כי היא התקבעה בתור המשמעות הפשוטה שלהם! זה דבר מאוד פשוט שאני תמיד צריך להסבירו מחדש....
בדוג' שהבאת- וואלה אתה הולך לאט- זה השתגר כמשפט של "ת'אמת" אב למה זה ככה? כי בפירוש המילולי של זה- זה ככה! "אני נשבע לך אתה הולך לאט"! זה שזה נשכח למה נשבעים כל הזמן וכבר שוכחים שזו שבועה לא איבד את זהותו- אם לדוג' יבוא מישהו ויאמר "וואלה, נמלים!" אנשים לא יבינו מה הוא רוצה. כי זה לא קשור. כי וואלה זה כמו "ת'אמת"= נשבע לך ש...
כמו"כ- "יאללה רוץ". כשאומרים יאללה- זה זירוז למשהו או משהו כזה החשה שיקרה. זה התקבעה ככה בתור תפילה ואנשים היום אומרים את זה בתור שכזה אלא שהם לא עומדים לגמרי מה הפירוש המילולי אלא הם לוקחים את זה כ"ככל הנראה זה אומר משהו בסגנון- אז זה שייך בטח בג'יבריש הזאתי- ערבית".
דוג' מצויינת לטעות בדבר- זה ינעאל אבוכ. אנשים בטוחים שזה ביטוי בערבית שאומר שאביך ימות או משהו כזה אבל אצל הרבה ישראלים- הם אומרים את זה בלי לחשוב. זה ניהיה אצלהם כבר כמו "יא אפס!" משהו שאומרים אחרי משהו מעצבן.
ערבית היא שפת הערסים ולא פלא שכמה ביטויים השתרשו בשפת הרחוב. אבל האם זה מוציאם מהקשרם?
לא נראה לי....
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
דוגמאות בשיעור:
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים?
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר?
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי?
ועוד...
נושאים בשיעור:
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי
נושאים בשיעור:
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת
וכן ב הלכות ברכות
בהצלחה בלימוד