סוף סוף,
ברגע נדיר של שקט,
הצלחתי להגיע
ולבקר את עצמי.
זה מוזר. משהו, כאן
כל כך משונה.
צרוף תמהני
של אלף חלקיקי מעשה.
זה אני?
מין סך הכל. מין תוצאה.
מין סיכום (של מה?) זה אני?!
אני יוצאת.
כנראה טעיתי בכתובת.
אחזר לי אל מה
שאני רוצה להיות.
שם יותר שקט, יותר בטוח.
שם אני יכולה, תמיד,
למצא חן בעיני עצמי.
שיר שממש אהבתי
טוב שיש אנשים
מוכשרים בעולם
במקומי.
