שוב יש תקופה של לבד, בלי שום הצעה ממשית או רלוונטית.
שוב אני מוצא את עצמי נחנק מרוב עשיה ועדיין מרגיש שאני לא עושה כלום.
שוב הלילות נמשכים עד מאוחר, ושוב הבקרים מאחרים.
שוב אותו תסכול שנראה כאילו צץ משום מקום,
אבל ברור לי שפשוט נמאס לי להיות לבד.
כולם "התבגרו", כולם התברגנו,
לכולם יש דריסת רגל בעולם,
וזה בסדר, אני אוהב אותם, זה משמח.
אבל לפעמים אני מסתכל קצת לצדדים, לראות עם מי אפשר להעביר את הזמנים האלה של הלבד,
ואז, אין שם אף אחד.
עייפתי...
מה אתם עושים בתקופות שכאלה?
בדידות זה אוניברסלי, לצערנו גם נשואים מרגישים את זה...
או שאולי פשוט יותר מצוי ששם מתבכיינים ;)
מהמשפט הראשון שלך היה נשמע שזה הנושא ("בלי שום הצעה ממשית..")
כאן
האמת שלא חשבתי שזה משנה
את הצומי לו ציפיתי הפעם
למרות שלהיות כאן עוזר לפעמים.
אבל זו אשליה.
הפתרון היחיד הוא למצוא מישהי או מישהו שיהיה איתך באמת.
ולפעמים בדידות היא משהו כולל כזה, עם הרבה פרטים קטנים שלא שמים לב אליהם, שאתה קורא להם בסך הכל בדידות, אבל זו לא ההגדרה המדוייקת שלהם.
בהצלחה.
סקרנת אותי
אבל אצלי יכול להיות למשל יום שבו אכזבו אותי, הורידו לי את הביטחון בעצמי, לא הרגשתי שאני מספיק מגשימה את מה שאני מסוגלת לעשות,
ואז עוד בסוף היום לשבת טעונה כל כך ולבד, מרגישים בדידות.
תכלס הרי יש ימים שכן הולכים לישון מאושרים, ולא מרגישים בודדים בכלל.
וגם בימים שמחים מאד כשאין עם מי לחלוק, זה גם מרגיש בודד.
קיצר זה הרבה פרטים קטנים שכשהם מצטברים ביחד וגודשים ועוברים את הסיאה מרגישים ככה.
זו דעתי...
אבל אני יודע לאפס את זה, הבעיה שאני עמוס רגשית ונפשית כל-כך שאין לי כוחות נפש לעשות את העבודה העצמית הזאת...
כאילו שנוח לי לסבול
מרגיש שהחיים תקועים
צקון לחשאיזה נס קטן או חיבוק מה'
אם אתה לא בשרי
ויש לידך קפה וחלב ומים חמים וסוכר וכוס וכפית
בכל מקרה אני לא אוהב נס, וקפה זה לא הכי להיט ;)
זה מה שאמרתי לעיל
תהנה 
אין לי זמן לנוח קצת
מה זה ערגליות תות עכשיו?
הייתי שם, ויתרתי על זה והלכתי לתורה
מוטיבציהולשמוע הזדהויות אז הכל חוקי ;)
ואני בסביבה חברתית כל יום,
פשוט אין כח וחשק להכנס לשום דבר מהותי,
משהו שישרת את הרצונות הפנימיים,
כי הרצון האנושי הבסיסי להצליח, קצת הלך לאיבוד.
תתעודד...תעשה דברים שמספקים אותך..שיעבירו לך את היום מלא באנשים ובהתרחשויות כדי שהבדידות לא תצוץ להפריע לך באמצע..לדוג': צא עם החברים\תעבוד\תתנדב\תלמד
ןתשתדל להכניס שמחה וחיות לחיים בכל דרך שעולה על ראשך..השמחה כבר תעיף את הבדידות
בהצלוח'ס!
רק החשק לעשות את זה לפעמים בורח,
בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כשצריך לישון.
ואז יש חשק להתבכיין ולקבל קצת תשומת לב 
אבל גם ככה כמעט בגדול כולם בקשר כזה או אחר
וב"ה אני לומד תורה כל יום
הרעיון של השדכנים טוב
נפש חיה.אלא אם כן אתה רוצה לישון כל יום אצל חבר אחר או משהו כזה ואז לא תרגיש בודד ותקבל תשומת לב!! או תצרך את אחד האחים אם יש...אה-ואם זה מעודד אז תדע שגמני אוהבת להתבכיין לכרית אבל על מה אתה מתבכיין? הרי כל היום שלך היה עמוס וגדוש בחברים ואנשים ואז בלילה לבד אתה נזכר לבכות?! לא הבנתי..אשמח 
ואנשים ואתה מרגיש כאילו שאתה על אי בודד באמצע כביש סואן
כל אחד לפי מה שה' רואה כהכי טוב לו
אבל זה לא קל
ועד גיל יחסית מבוגר הבן איש חי אמר לו לא לדרוש משום עין הרע.
והרב אליהו זצ"ל מספר שבפעם הראשונה שהוא דרש בישיבה כולם היו בהלם כי חשבו שבגלל שהוא שתקן שהוא אחד שלא מצליח בלימוד שלו.
זאת דוגמא לזה שמשמים לא נותנים לכשרונות לצאת, וכל תכונת נפש שלא באה לידי ביטוי, יוצרת תסכול (ככה מובא בספרי עבודת המידות).
יש מקרים שאדם עובר ייסורים כדי שהכשרונות שלו לא יצאו לפועל.
הרב כדורי היה רק משל...
למרות!! שזה עדיין תופס,
גם כשרונות ברוכים וקיימים ככל שיהיו, שלא יוצאים לפועל, יוצרים תסכול.
אז גם אצל הרב כדורי זצ"ל כשהוא לא לימד ודרש ודאי היה לו קשה עם זה.
הבחירה אם להצליח או לא?
זה לא תמיד תלוי בך, כשדברים באים מבחוץ, ללא הרף.
אבל לדעתי כן צריך לעשות שינוי אמוני, ולהתפלל כמו שצריך...
וחוזר חלילה
בע"ה תתפללי עלי שיחזור לי הרצון הטוב
שאתה מוצף במליון חוויות ואנשים אבל אף אחד מהם לא אמיתי ומספק בשבילך ולא באמת "חבר אמיתי" בשבילך וזה מה שגורם לך את הבדידות?
במקרה של אנשים מהזן שלי (משענות שנזהרות לא להשען).
זה כאילו שמצד אחד אין לי מי להיות קרוב איתו בחיצוניות, ויש יותר מדי רעש מכדי להיות קרוב לה' בפנימיות.
מדובר על בדידות תוך כדי העשיה, כמובא לעיל (כותב ברוח השרשורים האחרים ;))
אותה
אומר הרבה...
אשריכם כולם
בכל ספרי המוסר.
ויש חיוב מהתורה להיות שמח תמיד (בכמה מקומות זה משתמע, לאו דווקא כעשה ממש)
זהירות, קצת פלפול:
אז איך זה מתיישב עם אבל, תיקון חצות, ט' באב ועוד?
זה ההבדל בין עצבות קדושה, שבה מרגישים את הלב נשבר וכמה אנחנו קטנים ולומדים ענווה.
ויש עצבות שהיא דיכאון, שהיא מתחתית הטומאה והיא הגרועה שבכל המידות שמביאה איתה את כל האיסורים, וממנה רבי נחמן אומר לברוח בכל הכח (כל הספרים, בכלל), וממנה יוצאים בעיקר על-ידי נקודות טובות.
העניין הוא, שמנסיוני, ומהידיעה שלי על הלצאת מהמבוכות האלה, הנקודות טובות הכי יעילות שיש.
זה רק דורש קצת זמן ליישוב הדעת, להרגיש כמה אתה יהלום שבסה"כ צריך ליטוש וגם לפני הליטוש כבר שווה מליונים וכו'.
השאלה מה היא באמת עצבות, ואם אנחנו תופסים עצבות, כיום, בצורה נכונה.
מה זה "בריוני השמחה"? לא שמעתי על המושג הזה
אבל "צקון לחש" נראלי רוצה לעזור לעצמו..
אני תמיד טוען שאם תשים רטיה על פצע מזוהם, זה לא יחלים, רק יחמיר (ועלול לגרום למוות).
המשל היפה הזה לא המצאה שלי, ראיתי אותו באיזה ספר מוסר לפני שנים, לא זוכר כבר איזה, אולי המסילת ישרים.
אז ויתרתי על הרעיון
אבל אולי צריך להתגבר על הגאווה ולעשות את זה...!
אבל עזוב.גדול עליי הכאב הזה
צקון לחשבאופן קונקרטי,
לרוב אקבור את עצמי בלהוסיף עבודה או עוד מחוייבויות...
כנראה שלחפש משמעות במקום אחר או להדחיק רגשות ומחשבות על מצבי
כנראה שגם אלך לנגן
באופן הרצוי...
כנראה בכוחות הפנימיים לא טוב לי ואחפש לי את הזמן לעשות סדר בבלאגן המחשבות
החוויה של היות אדם היא חוויה סובייקטיבית
רק אני מרגיש את עצמי
(הרב סלוביציק מדבר על כך...)
וכנראה הבדידות מובנית בתוכנו,
אבל יותר כיף לבחור להיות "לבד" ולא להימצא בתחושה של "בודד"
עצם הבחירה משנה את המשמעות.
קראתי לא מזמן בחובות הלבבות שער הביטחון.
הוא אומר שם על אדם שנמצא לבד שיחשוב לעצמו שככה הרבה יותר קל לעבוד את ה',
ונחסכו ממנו הרבה טירדות שיש למי שמטופל במשפחה וכגון זה.
לא יודע מה איתך, אותי זה חיזק יופי
צקון לחשאולי אחזור על שער הביטחון שוב
מומלץ ללכת לכמה פגישות עם מטפל.
זה לא בושה וזה יכול לעשות סדר בדברים.
העניין נבדק
במקרה שלי אני מאוד מנותק מהעולם הוירטואלי האמת
ואין אור אלא בקדושה אז נשמה שלי אני ממליץ לך שני דברים בסיסים ואתה יכול להרחיב אותם א. תתחבר אל העצמיות שלך בכך שקודם כל תאפשר לך לאהוב את עצמך שזה כולל להתלבש יפה ואח"כ תתן לעצמך בעדינות לשמוע מוזיקה כשאתה לבד ושמה תקבל את עצמך תאהב את עצמך וזה הכי חשוב ביהדות שרק בתוכך השם מתגלה מבחוץ לך ממש לא כדברי הרב קוק במלא מקומות ולאט לאט תתמלא באור בס"ד, שז"א ש"תתגלה אליך בצורה חלקית פנמיותה של הנשמה" (חלקית דווקא משום שלא עבדת בצורה מסודרת על גילוי חיצוניות הנשמה וטהרת הגוף אך כדברי הרב קוק יש להתחיל קודם כל מהרובד הפנימי ונקבל אור כדי שיהיה לנו כוח לעבוד בעמל על תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה) ב. ההדרכה ל"תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה" היא שתכנס למסגרת רצינית וקבועה פעמיים שלוש בשבוע של לימוד שעיקרו יהיה חברותא בגמרא והכי חובה שזה יהיה "ביחד עם תיקון המידות" ופה אני אכוון אותך בכדי שתראה שינוי ותוצאות שעליך להתמקד רק בדבר אחת והוא מידת האמת (שהיא מביאה יראת שמיים) ר"ל כשאתה מגיע לחברותא ושם לב שקשה לך ואין לך כוח או שהתחלת ללמוד ולפני שהזמן הסתיים אתה שם לב שכבר לא בא לך פה עליך להיות מוכן להכריח את עצמך מתוך שאתה רוצה לעבוד את השם באמת בלא חפפינקיות וכאשר יעבור כמה זמן שבו אתה לומד תורה מתוך מידת האמת בעמל להכריח את עצמך כשצריך הטומאה שבגופך המסתירה את אור הנשמה תוסר והנשמה ברובדים החיצוניים שלה בלבד יתחילו להתגלות ולימוד הגמרא כבר יהיה נקל לך, וביחד עם החיבור אל הפנמיות המוזכרת למעלה תתגלה אליך בצורה ברורה פנמיות הנשמה העצמיות שלך בעומק וחוית עצמיות אדירה. נשמה שלי שתזכה להתקרב אל השם שנמצא בתוכך פנימה
פתחתי את השרשור הזה לשמוע חוויות מאנשים אחרים,
הוא קיבל קצת תפנית אחרת פשוט של ייעוץ.
חייב לציין שהתפלאתי לראות את הגיל שלך בכרטיס האישי, אלה תובנות ייחודיות לבחור בגילך
על והצלח!
כבר הספקתי ביסודי להיות ארס בסביבה חילונית ואח"כ שובב בציונות הדתית בישל"ץ ושמה התחזקתי ועברתי לישיבה חרדית ונחשבתי עילוי ולמדן וכבר הספקתי להבין בוודאות את הנכונות של הציבור הדתי לאומי שהוא מתאים לנשמות הענקיות של דורנו ! שאם לא יתנו לי לצרוח את הצימאון שלי להשם זה יבוא לי לידי ביטוי בתאוות בעוצמה מתועבת ממש כי כבר אמר הרב קוק שכל הנפילות הגדולות של עיקבתא דמשיחא לא נובעות מנמיכות הנשמות כ"א מגדלותן העצומה היום אחי הנשמות הם מעולם האצילות מעולם התוהו איזה צמאונות לאור השם בצורה עמוקה וחופשית ולא חשוכה, ובאמת שאין הרבה רבנים גם בציבור הדתי לאומי שמכוונים בהדרכות המתאימות לגדלות הנשמות אל דאגה אוטוטו נשמה העולם ישמח באור השם ולאט לאט עוד רבנים יתחילו להדריך את הרב קוק כפשוטו כי ברב קוק נמצאות כל ההדרכות שאנו צריכים, אני יסביר יותר בגאולה עצמה יש חיצוניות ופנמיות (רמח"ל מאמר הגאולה קול התור ועוד) מה שנקרא בכתבי הרב קוק תחית חול ותחית קודש- ובקיצור בלא להאריך הרצי"ה היה שייך לחיצוניות הגאולה (ראה בדבריו גופיה בשיחות על פורים וקונטס גדולה שימושה של הרב רמר) ועבודתו היתה לצמצם את אורו של הרב קוק לדור החיצוניות מ"מ אנו הגענו כבר אל פנמיות הגאולה (כדברי הרב החלבן בהקיצו ורננו והרב שג"ר בספריו ורבני עותניאל כגון מעברים של הרב אודיה צוריאלי וכן הרב מיכאל אבולעפיה ועוד) ואנו צריכים לקבל הדרכות מתאימות לקבל את הדרכות הרב קוק בלא צינזורה, לדוגמה בכתבי הרב קוק עינין ההקשבה קרי שתיקה או התבודדות קרי קדושת הדומיה מופיע לאורך ולרוחב מלא ממש ומהרצי"ה לא שמענו שום הדרכה להתבודדות, ובאמת אחי גם אני לא כתבתי לך את "הדרכת ההתבודדות" אע"פ שהיא העיקר לחיבור אל הפנימיות משום שהיא יכולה לסבך אותך אם לא עושים אותה כראוי (ראה הרב קוק פנקס מא ואורהת"ש ועוד שאסור לחרוג מההכרה הברורה) ולי יהיה קשה להסביר אז לכן אמרתי לך שאני יכתוב דברים בסיסים ואתה תצטרך להרחיב בס"ד. ילה אחי שיהיה לך את כל האור שבעולם,דרך אגב היום אני במיגזר הדתי לאומי בכל רמ"ח אברי ושסה גידי
אני יודע מה קורה כשלא מנסיון, זה מאריך את הדרך לה' בהמון זמן
אבל זה מאוד תלוי מה ולמה.
אם את מחפשת ספרים מסוימים אומר לך את האמת חוץ מכתבי הרב קוק קשה לי למצוא ספר שיכול לגעת בנשמה פנימה כפי הצימאון והבקשה שיש בדור שלנו (וקבלה כמובן שאסור ללמוד רק עם נשואים ועם רב מוסמך) אבל רבנים אני ממליץ בחום גדול על
אתר ישיבת עותניאל שבו יש הרבה שיעורים של רבני עותניאל שאני ממליץ(וכן על הספרים שלהם מהרב ראם הכהן (כ"העלם וגילוי" שהוא ספר עמוק ועוד) הרב בני קלמנזון ("על מה אבדה הארץ") ועד הרב פדיה נגר(אדם מן האדמה"שעליו אני הכי ממליץ מתוך רבני עותניאל)) וכן האתר של ישיבת שיח של הרב שגר יש בו הרבה שיעורים מענינים ובאתר ישיבה של ישיבת בית אל יש שיעור אחד של הרב ראובן ששון וכמובן יש את האתר של הרב החלבן וכמובן את האתר של מכון מאיר (מאוד ממליץ על שיעורים של הרב מיכאל אבולעפיה שם,ואם את רווקה יש לו שיעורים חשובים על נישואים וזוגיות) ואם מה שחיפשת זה רק אתרים שבהם אפשר לצפות ולשמוע ולהוריד שיעורים מקווה שמילאתי את מבוקשך. שיהיה לך רק בהצלחה
לכל אחד יש את השורש נשמה שלו, וכל אחד מרגיש שמקום אחר מרווה לו את הצמא.
להמליץ על רבנים טובים זה מעולה, אבל צריך לזכור שלא כל אחד יתחבר לכל אחד, וזה לא גרעון ח"ו ברב
הפירוט.
צקון לחשזה היה מענה למשהו אחר סליחה ממש
סתם רציתי להרחיב קצת
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
