בדידות זה אוניברסלי, לצערנו גם נשואים מרגישים את זה...

או שאולי פשוט יותר מצוי ששם מתבכיינים ;)

מהמשפט הראשון שלך היה נשמע שזה הנושא ("בלי שום הצעה ממשית..")

כאן

האמת שלא חשבתי שזה משנה

את הצומי לו ציפיתי הפעם

למרות שלהיות כאן עוזר לפעמים.

אבל זו אשליה.

הפתרון היחיד הוא למצוא מישהי או מישהו שיהיה איתך באמת.

ולפעמים בדידות היא משהו כולל כזה, עם הרבה פרטים קטנים שלא שמים לב אליהם, שאתה קורא להם בסך הכל בדידות, אבל זו לא ההגדרה המדוייקת שלהם.

בהצלחה.

סקרנת אותי

אבל אצלי יכול להיות למשל יום שבו אכזבו אותי, הורידו לי את הביטחון בעצמי, לא הרגשתי שאני מספיק מגשימה את מה שאני מסוגלת לעשות,

ואז עוד בסוף היום לשבת טעונה כל כך ולבד, מרגישים בדידות.

תכלס הרי יש ימים שכן הולכים לישון מאושרים, ולא מרגישים בודדים בכלל.

וגם בימים שמחים מאד כשאין עם מי לחלוק, זה גם מרגיש בודד.

קיצר זה הרבה פרטים קטנים שכשהם מצטברים ביחד וגודשים ועוברים את הסיאה מרגישים ככה.

זו דעתי...

אבל אני יודע לאפס את זה, הבעיה שאני עמוס רגשית ונפשית כל-כך שאין לי כוחות נפש לעשות את העבודה העצמית הזאת...

כאילו שנוח לי לסבול

מרגיש שהחיים תקועים

איזה נס קטן או חיבוק מה'

אם אתה לא בשרי 

ויש לידך קפה וחלב ומים חמים וסוכר וכוס וכפית

בכל מקרה אני לא אוהב נס, וקפה זה לא הכי להיט ;)

זה מה שאמרתי לעיל 

תהנה

אין לי זמן לנוח קצת

מה זה ערגליות תות עכשיו?

הייתי שם, ויתרתי על זה והלכתי לתורה

ולשמוע הזדהויות אז הכל חוקי ;)

ואני בסביבה חברתית כל יום,

פשוט אין כח וחשק להכנס לשום דבר מהותי,

משהו שישרת את הרצונות הפנימיים,

כי הרצון האנושי הבסיסי להצליח, קצת הלך לאיבוד.

תתעודד...תעשה דברים שמספקים אותך..שיעבירו לך את היום מלא באנשים ובהתרחשויות כדי שהבדידות לא תצוץ להפריע לך באמצע..לדוג': צא עם החברים\תעבוד\תתנדב\תלמד

ןתשתדל להכניס שמחה וחיות לחיים בכל דרך שעולה על ראשך..השמחה כבר תעיף את הבדידות

בהצלוח'ס!

רק החשק לעשות את זה לפעמים בורח,

בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כשצריך לישון.

ואז יש חשק להתבכיין ולקבל קצת תשומת לב 

אבל גם ככה כמעט בגדול כולם בקשר כזה או אחר

וב"ה אני לומד תורה כל יום

הרעיון של השדכנים טוב

אלא אם כן אתה רוצה לישון כל יום אצל חבר אחר או משהו כזה ואז לא תרגיש בודד ותקבל תשומת לב!! או תצרך את אחד האחים אם יש...אה-ואם זה מעודד אז תדע שגמני אוהבת להתבכיין לכרית אבל על מה אתה מתבכיין? הרי כל היום שלך היה עמוס וגדוש בחברים ואנשים ואז בלילה לבד אתה נזכר לבכות?! לא הבנתי..אשמח

ואנשים ואתה מרגיש כאילו שאתה על אי בודד באמצע כביש סואן

כל אחד לפי מה שה' רואה כהכי טוב לו

אבל זה לא קל

ועד גיל יחסית מבוגר הבן איש חי אמר לו לא לדרוש משום עין הרע.

והרב אליהו זצ"ל מספר שבפעם הראשונה שהוא דרש בישיבה כולם היו בהלם כי חשבו שבגלל שהוא שתקן שהוא אחד שלא מצליח בלימוד שלו.

זאת דוגמא לזה שמשמים לא נותנים לכשרונות לצאת, וכל תכונת נפש שלא באה לידי ביטוי, יוצרת תסכול (ככה מובא בספרי עבודת המידות).

יש מקרים שאדם עובר ייסורים כדי שהכשרונות שלו לא יצאו לפועל.

הרב כדורי היה רק משל...

למרות!! שזה עדיין תופס,

גם כשרונות ברוכים וקיימים ככל שיהיו, שלא יוצאים לפועל, יוצרים תסכול.

אז גם אצל הרב כדורי זצ"ל כשהוא לא לימד ודרש ודאי היה לו קשה עם זה.

הבחירה אם להצליח או לא?

זה לא תמיד תלוי בך, כשדברים באים מבחוץ, ללא הרף.

אבל לדעתי כן צריך לעשות שינוי אמוני, ולהתפלל כמו שצריך...

וחוזר חלילה

בע"ה תתפללי עלי שיחזור לי הרצון הטוב

שאתה מוצף במליון חוויות ואנשים אבל אף אחד מהם לא אמיתי ומספק בשבילך ולא באמת "חבר אמיתי" בשבילך וזה מה שגורם לך את הבדידות?

במקרה של אנשים מהזן שלי (משענות שנזהרות לא להשען).

זה כאילו שמצד אחד אין לי מי להיות קרוב איתו בחיצוניות, ויש יותר מדי רעש מכדי להיות קרוב לה' בפנימיות.

מדובר על בדידות תוך כדי העשיה, כמובא לעיל (כותב ברוח השרשורים האחרים ;))

אותה

אומר הרבה...

אשריכם כולם

בכל ספרי המוסר.

ויש חיוב מהתורה להיות שמח תמיד (בכמה מקומות זה משתמע, לאו דווקא כעשה ממש)

זהירות, קצת פלפול:

אז איך זה מתיישב עם אבל, תיקון חצות, ט' באב ועוד?

זה ההבדל בין עצבות קדושה, שבה מרגישים את הלב נשבר וכמה אנחנו קטנים ולומדים ענווה.

ויש עצבות שהיא דיכאון, שהיא מתחתית הטומאה והיא הגרועה שבכל המידות שמביאה איתה את כל האיסורים, וממנה רבי נחמן אומר לברוח בכל הכח (כל הספרים, בכלל), וממנה יוצאים בעיקר על-ידי נקודות טובות.

העניין הוא, שמנסיוני, ומהידיעה שלי על הלצאת מהמבוכות האלה, הנקודות טובות הכי יעילות שיש.

זה רק דורש קצת זמן ליישוב הדעת, להרגיש כמה אתה יהלום שבסה"כ צריך ליטוש וגם לפני הליטוש כבר שווה מליונים וכו'.

השאלה מה היא באמת עצבות, ואם אנחנו תופסים עצבות, כיום, בצורה נכונה.

מה זה "בריוני השמחה"? לא שמעתי על המושג הזה

אבל "צקון לחש" נראלי רוצה לעזור לעצמו..

אני תמיד טוען שאם תשים רטיה על פצע מזוהם, זה לא יחלים, רק יחמיר (ועלול לגרום למוות).

המשל היפה הזה לא המצאה שלי, ראיתי אותו באיזה ספר מוסר לפני שנים, לא זוכר כבר איזה, אולי המסילת ישרים.

אז ויתרתי על הרעיון

אבל אולי צריך להתגבר על הגאווה ולעשות את זה...!

אבל עזוב.גדול עליי הכאב הזה

באופן קונקרטי,

לרוב אקבור את עצמי בלהוסיף עבודה או עוד מחוייבויות...

כנראה שלחפש משמעות במקום אחר או להדחיק רגשות ומחשבות על מצבי

כנראה שגם אלך לנגן

באופן הרצוי...

כנראה בכוחות הפנימיים לא טוב לי ואחפש לי את הזמן לעשות סדר בבלאגן המחשבות

החוויה של היות אדם היא חוויה סובייקטיבית

רק אני מרגיש את עצמי

(הרב סלוביציק מדבר על כך...)

וכנראה הבדידות מובנית בתוכנו,

אבל יותר כיף לבחור להיות "לבד" ולא להימצא בתחושה של "בודד"

עצם הבחירה משנה את המשמעות.

קראתי לא מזמן בחובות הלבבות שער הביטחון. 

הוא אומר שם על אדם שנמצא לבד שיחשוב לעצמו שככה הרבה יותר קל לעבוד את ה',

ונחסכו ממנו הרבה טירדות שיש למי שמטופל במשפחה וכגון זה. 

לא יודע מה איתך, אותי זה חיזק יופי

אולי אחזור על שער הביטחון שוב

מומלץ ללכת לכמה פגישות עם מטפל.
זה לא בושה וזה יכול לעשות סדר בדברים.

העניין נבדק

במקרה שלי אני מאוד מנותק מהעולם הוירטואלי האמת

ואין אור אלא בקדושה אז נשמה שלי אני ממליץ לך שני דברים בסיסים ואתה יכול להרחיב אותם א. תתחבר אל העצמיות שלך בכך שקודם כל תאפשר לך לאהוב את עצמך שזה כולל להתלבש יפה ואח"כ תתן לעצמך בעדינות לשמוע מוזיקה כשאתה לבד ושמה תקבל את עצמך תאהב את עצמך וזה הכי חשוב ביהדות שרק בתוכך השם מתגלה מבחוץ לך ממש לא כדברי הרב קוק במלא מקומות ולאט לאט תתמלא באור בס"ד, שז"א ש"תתגלה אליך בצורה חלקית פנמיותה של הנשמה" (חלקית דווקא משום שלא עבדת בצורה מסודרת על גילוי חיצוניות הנשמה וטהרת הגוף אך כדברי הרב קוק יש להתחיל קודם כל מהרובד הפנימי ונקבל אור כדי שיהיה לנו כוח לעבוד בעמל על תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה) ב. ההדרכה ל"תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה" היא שתכנס למסגרת רצינית וקבועה פעמיים שלוש בשבוע של לימוד שעיקרו יהיה חברותא בגמרא והכי חובה שזה יהיה "ביחד עם תיקון המידות" ופה אני אכוון אותך בכדי שתראה שינוי ותוצאות שעליך להתמקד רק בדבר אחת והוא מידת האמת (שהיא מביאה יראת שמיים) ר"ל כשאתה מגיע לחברותא ושם לב שקשה לך ואין לך כוח או שהתחלת ללמוד ולפני שהזמן הסתיים אתה שם לב שכבר לא בא לך פה עליך להיות מוכן להכריח את עצמך מתוך שאתה רוצה לעבוד את השם באמת בלא חפפינקיות וכאשר יעבור כמה זמן שבו אתה לומד תורה מתוך מידת האמת בעמל להכריח את עצמך כשצריך הטומאה שבגופך המסתירה את אור הנשמה תוסר והנשמה ברובדים החיצוניים שלה בלבד יתחילו להתגלות ולימוד הגמרא כבר יהיה נקל לך, וביחד עם החיבור אל הפנמיות המוזכרת למעלה תתגלה אליך בצורה ברורה פנמיות הנשמה העצמיות שלך בעומק וחוית עצמיות אדירה. נשמה שלי שתזכה להתקרב אל השם שנמצא בתוכך פנימה  

פתחתי את השרשור הזה לשמוע חוויות מאנשים אחרים,

הוא קיבל קצת תפנית אחרת פשוט של ייעוץ.

חייב לציין שהתפלאתי לראות את הגיל שלך בכרטיס האישי, אלה תובנות ייחודיות לבחור בגילך

על והצלח!

כבר הספקתי ביסודי להיות ארס בסביבה חילונית ואח"כ שובב בציונות הדתית בישל"ץ ושמה התחזקתי ועברתי לישיבה חרדית ונחשבתי עילוי ולמדן וכבר הספקתי להבין בוודאות את הנכונות של הציבור הדתי לאומי שהוא מתאים לנשמות הענקיות של דורנו ! שאם לא יתנו לי לצרוח את הצימאון שלי להשם זה יבוא לי לידי ביטוי בתאוות בעוצמה מתועבת ממש כי כבר אמר הרב קוק שכל הנפילות הגדולות של עיקבתא דמשיחא לא נובעות מנמיכות הנשמות כ"א מגדלותן העצומה היום אחי הנשמות הם מעולם האצילות מעולם התוהו איזה צמאונות לאור השם בצורה עמוקה וחופשית ולא חשוכה, ובאמת שאין הרבה רבנים גם בציבור הדתי לאומי שמכוונים בהדרכות המתאימות לגדלות הנשמות אל דאגה אוטוטו נשמה העולם ישמח באור השם ולאט לאט עוד רבנים יתחילו להדריך את הרב קוק כפשוטו כי ברב קוק נמצאות כל ההדרכות שאנו צריכים, אני יסביר יותר בגאולה עצמה יש חיצוניות ופנמיות (רמח"ל מאמר הגאולה קול התור ועוד) מה שנקרא בכתבי הרב קוק תחית חול ותחית קודש- ובקיצור בלא להאריך הרצי"ה היה שייך לחיצוניות הגאולה (ראה בדבריו גופיה בשיחות על פורים וקונטס גדולה שימושה של הרב רמר) ועבודתו היתה לצמצם את אורו של הרב קוק לדור החיצוניות מ"מ אנו הגענו כבר אל פנמיות הגאולה (כדברי הרב החלבן בהקיצו ורננו והרב שג"ר בספריו ורבני עותניאל כגון מעברים של הרב אודיה צוריאלי וכן הרב מיכאל אבולעפיה ועוד) ואנו צריכים לקבל הדרכות מתאימות לקבל את הדרכות הרב קוק בלא צינזורה, לדוגמה בכתבי הרב קוק עינין ההקשבה קרי שתיקה או התבודדות קרי קדושת הדומיה מופיע לאורך ולרוחב מלא ממש ומהרצי"ה לא שמענו שום הדרכה להתבודדות, ובאמת אחי גם אני לא כתבתי לך את "הדרכת ההתבודדות" אע"פ שהיא העיקר לחיבור אל הפנימיות משום שהיא יכולה לסבך אותך אם לא עושים אותה כראוי (ראה הרב קוק פנקס מא ואורהת"ש ועוד שאסור לחרוג מההכרה הברורה) ולי יהיה קשה להסביר אז לכן אמרתי לך שאני יכתוב דברים בסיסים ואתה תצטרך להרחיב בס"ד. ילה אחי שיהיה לך את כל האור שבעולם,דרך אגב היום אני במיגזר הדתי לאומי בכל רמ"ח אברי ושסה גידי

אני יודע מה קורה כשלא מנסיון, זה מאריך את הדרך לה' בהמון זמן

אבל זה מאוד תלוי מה ולמה.

אם את מחפשת ספרים מסוימים אומר לך את האמת חוץ מכתבי הרב קוק קשה לי למצוא ספר שיכול לגעת בנשמה פנימה כפי הצימאון והבקשה שיש בדור שלנו (וקבלה כמובן שאסור ללמוד רק עם נשואים ועם רב מוסמך) אבל רבנים אני ממליץ בחום גדול על 

 אתר ישיבת עותניאל שבו יש הרבה שיעורים של רבני עותניאל שאני ממליץ(וכן על הספרים שלהם מהרב ראם הכהן (כ"העלם וגילוי" שהוא ספר עמוק ועוד) הרב בני קלמנזון ("על מה אבדה הארץ") ועד הרב פדיה נגר(אדם מן האדמה"שעליו אני הכי ממליץ מתוך רבני עותניאל)) וכן האתר של ישיבת שיח של הרב שגר יש בו הרבה שיעורים מענינים ובאתר ישיבה של ישיבת בית אל יש שיעור אחד של הרב ראובן ששון וכמובן יש את האתר של הרב החלבן וכמובן את האתר של מכון מאיר (מאוד ממליץ על שיעורים של הרב מיכאל אבולעפיה שם,ואם את רווקה יש לו שיעורים חשובים על נישואים וזוגיות) ואם מה שחיפשת זה רק אתרים שבהם אפשר לצפות ולשמוע ולהוריד שיעורים מקווה שמילאתי את מבוקשך. שיהיה לך רק בהצלחה

לכל אחד יש את השורש נשמה שלו, וכל אחד מרגיש שמקום אחר מרווה לו את הצמא.

להמליץ על רבנים טובים זה מעולה, אבל צריך לזכור שלא כל אחד יתחבר לכל אחד, וזה לא גרעון ח"ו ברב

הפירוט.

זה היה מענה למשהו אחר סליחה ממש

סתם רציתי להרחיב קצת

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז