בדידות זה אוניברסלי, לצערנו גם נשואים מרגישים את זה...

או שאולי פשוט יותר מצוי ששם מתבכיינים ;)

מהמשפט הראשון שלך היה נשמע שזה הנושא ("בלי שום הצעה ממשית..")

כאן

האמת שלא חשבתי שזה משנה

את הצומי לו ציפיתי הפעם

למרות שלהיות כאן עוזר לפעמים.

אבל זו אשליה.

הפתרון היחיד הוא למצוא מישהי או מישהו שיהיה איתך באמת.

ולפעמים בדידות היא משהו כולל כזה, עם הרבה פרטים קטנים שלא שמים לב אליהם, שאתה קורא להם בסך הכל בדידות, אבל זו לא ההגדרה המדוייקת שלהם.

בהצלחה.

סקרנת אותי

אבל אצלי יכול להיות למשל יום שבו אכזבו אותי, הורידו לי את הביטחון בעצמי, לא הרגשתי שאני מספיק מגשימה את מה שאני מסוגלת לעשות,

ואז עוד בסוף היום לשבת טעונה כל כך ולבד, מרגישים בדידות.

תכלס הרי יש ימים שכן הולכים לישון מאושרים, ולא מרגישים בודדים בכלל.

וגם בימים שמחים מאד כשאין עם מי לחלוק, זה גם מרגיש בודד.

קיצר זה הרבה פרטים קטנים שכשהם מצטברים ביחד וגודשים ועוברים את הסיאה מרגישים ככה.

זו דעתי...

אבל אני יודע לאפס את זה, הבעיה שאני עמוס רגשית ונפשית כל-כך שאין לי כוחות נפש לעשות את העבודה העצמית הזאת...

כאילו שנוח לי לסבול

מרגיש שהחיים תקועים

איזה נס קטן או חיבוק מה'

אם אתה לא בשרי 

ויש לידך קפה וחלב ומים חמים וסוכר וכוס וכפית

בכל מקרה אני לא אוהב נס, וקפה זה לא הכי להיט ;)

זה מה שאמרתי לעיל 

תהנה

אין לי זמן לנוח קצת

מה זה ערגליות תות עכשיו?

הייתי שם, ויתרתי על זה והלכתי לתורה

ולשמוע הזדהויות אז הכל חוקי ;)

ואני בסביבה חברתית כל יום,

פשוט אין כח וחשק להכנס לשום דבר מהותי,

משהו שישרת את הרצונות הפנימיים,

כי הרצון האנושי הבסיסי להצליח, קצת הלך לאיבוד.

תתעודד...תעשה דברים שמספקים אותך..שיעבירו לך את היום מלא באנשים ובהתרחשויות כדי שהבדידות לא תצוץ להפריע לך באמצע..לדוג': צא עם החברים\תעבוד\תתנדב\תלמד

ןתשתדל להכניס שמחה וחיות לחיים בכל דרך שעולה על ראשך..השמחה כבר תעיף את הבדידות

בהצלוח'ס!

רק החשק לעשות את זה לפעמים בורח,

בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כשצריך לישון.

ואז יש חשק להתבכיין ולקבל קצת תשומת לב 

אבל גם ככה כמעט בגדול כולם בקשר כזה או אחר

וב"ה אני לומד תורה כל יום

הרעיון של השדכנים טוב

אלא אם כן אתה רוצה לישון כל יום אצל חבר אחר או משהו כזה ואז לא תרגיש בודד ותקבל תשומת לב!! או תצרך את אחד האחים אם יש...אה-ואם זה מעודד אז תדע שגמני אוהבת להתבכיין לכרית אבל על מה אתה מתבכיין? הרי כל היום שלך היה עמוס וגדוש בחברים ואנשים ואז בלילה לבד אתה נזכר לבכות?! לא הבנתי..אשמח

ואנשים ואתה מרגיש כאילו שאתה על אי בודד באמצע כביש סואן

כל אחד לפי מה שה' רואה כהכי טוב לו

אבל זה לא קל

ועד גיל יחסית מבוגר הבן איש חי אמר לו לא לדרוש משום עין הרע.

והרב אליהו זצ"ל מספר שבפעם הראשונה שהוא דרש בישיבה כולם היו בהלם כי חשבו שבגלל שהוא שתקן שהוא אחד שלא מצליח בלימוד שלו.

זאת דוגמא לזה שמשמים לא נותנים לכשרונות לצאת, וכל תכונת נפש שלא באה לידי ביטוי, יוצרת תסכול (ככה מובא בספרי עבודת המידות).

יש מקרים שאדם עובר ייסורים כדי שהכשרונות שלו לא יצאו לפועל.

הרב כדורי היה רק משל...

למרות!! שזה עדיין תופס,

גם כשרונות ברוכים וקיימים ככל שיהיו, שלא יוצאים לפועל, יוצרים תסכול.

אז גם אצל הרב כדורי זצ"ל כשהוא לא לימד ודרש ודאי היה לו קשה עם זה.

הבחירה אם להצליח או לא?

זה לא תמיד תלוי בך, כשדברים באים מבחוץ, ללא הרף.

אבל לדעתי כן צריך לעשות שינוי אמוני, ולהתפלל כמו שצריך...

וחוזר חלילה

בע"ה תתפללי עלי שיחזור לי הרצון הטוב

שאתה מוצף במליון חוויות ואנשים אבל אף אחד מהם לא אמיתי ומספק בשבילך ולא באמת "חבר אמיתי" בשבילך וזה מה שגורם לך את הבדידות?

במקרה של אנשים מהזן שלי (משענות שנזהרות לא להשען).

זה כאילו שמצד אחד אין לי מי להיות קרוב איתו בחיצוניות, ויש יותר מדי רעש מכדי להיות קרוב לה' בפנימיות.

מדובר על בדידות תוך כדי העשיה, כמובא לעיל (כותב ברוח השרשורים האחרים ;))

אותה

אומר הרבה...

אשריכם כולם

בכל ספרי המוסר.

ויש חיוב מהתורה להיות שמח תמיד (בכמה מקומות זה משתמע, לאו דווקא כעשה ממש)

זהירות, קצת פלפול:

אז איך זה מתיישב עם אבל, תיקון חצות, ט' באב ועוד?

זה ההבדל בין עצבות קדושה, שבה מרגישים את הלב נשבר וכמה אנחנו קטנים ולומדים ענווה.

ויש עצבות שהיא דיכאון, שהיא מתחתית הטומאה והיא הגרועה שבכל המידות שמביאה איתה את כל האיסורים, וממנה רבי נחמן אומר לברוח בכל הכח (כל הספרים, בכלל), וממנה יוצאים בעיקר על-ידי נקודות טובות.

העניין הוא, שמנסיוני, ומהידיעה שלי על הלצאת מהמבוכות האלה, הנקודות טובות הכי יעילות שיש.

זה רק דורש קצת זמן ליישוב הדעת, להרגיש כמה אתה יהלום שבסה"כ צריך ליטוש וגם לפני הליטוש כבר שווה מליונים וכו'.

השאלה מה היא באמת עצבות, ואם אנחנו תופסים עצבות, כיום, בצורה נכונה.

מה זה "בריוני השמחה"? לא שמעתי על המושג הזה

אבל "צקון לחש" נראלי רוצה לעזור לעצמו..

אני תמיד טוען שאם תשים רטיה על פצע מזוהם, זה לא יחלים, רק יחמיר (ועלול לגרום למוות).

המשל היפה הזה לא המצאה שלי, ראיתי אותו באיזה ספר מוסר לפני שנים, לא זוכר כבר איזה, אולי המסילת ישרים.

אז ויתרתי על הרעיון

אבל אולי צריך להתגבר על הגאווה ולעשות את זה...!

אבל עזוב.גדול עליי הכאב הזה

באופן קונקרטי,

לרוב אקבור את עצמי בלהוסיף עבודה או עוד מחוייבויות...

כנראה שלחפש משמעות במקום אחר או להדחיק רגשות ומחשבות על מצבי

כנראה שגם אלך לנגן

באופן הרצוי...

כנראה בכוחות הפנימיים לא טוב לי ואחפש לי את הזמן לעשות סדר בבלאגן המחשבות

החוויה של היות אדם היא חוויה סובייקטיבית

רק אני מרגיש את עצמי

(הרב סלוביציק מדבר על כך...)

וכנראה הבדידות מובנית בתוכנו,

אבל יותר כיף לבחור להיות "לבד" ולא להימצא בתחושה של "בודד"

עצם הבחירה משנה את המשמעות.

קראתי לא מזמן בחובות הלבבות שער הביטחון. 

הוא אומר שם על אדם שנמצא לבד שיחשוב לעצמו שככה הרבה יותר קל לעבוד את ה',

ונחסכו ממנו הרבה טירדות שיש למי שמטופל במשפחה וכגון זה. 

לא יודע מה איתך, אותי זה חיזק יופי

אולי אחזור על שער הביטחון שוב

מומלץ ללכת לכמה פגישות עם מטפל.
זה לא בושה וזה יכול לעשות סדר בדברים.

העניין נבדק

במקרה שלי אני מאוד מנותק מהעולם הוירטואלי האמת

ואין אור אלא בקדושה אז נשמה שלי אני ממליץ לך שני דברים בסיסים ואתה יכול להרחיב אותם א. תתחבר אל העצמיות שלך בכך שקודם כל תאפשר לך לאהוב את עצמך שזה כולל להתלבש יפה ואח"כ תתן לעצמך בעדינות לשמוע מוזיקה כשאתה לבד ושמה תקבל את עצמך תאהב את עצמך וזה הכי חשוב ביהדות שרק בתוכך השם מתגלה מבחוץ לך ממש לא כדברי הרב קוק במלא מקומות ולאט לאט תתמלא באור בס"ד, שז"א ש"תתגלה אליך בצורה חלקית פנמיותה של הנשמה" (חלקית דווקא משום שלא עבדת בצורה מסודרת על גילוי חיצוניות הנשמה וטהרת הגוף אך כדברי הרב קוק יש להתחיל קודם כל מהרובד הפנימי ונקבל אור כדי שיהיה לנו כוח לעבוד בעמל על תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה) ב. ההדרכה ל"תיקון הגוף וגילוי חיצוניות הנשמה" היא שתכנס למסגרת רצינית וקבועה פעמיים שלוש בשבוע של לימוד שעיקרו יהיה חברותא בגמרא והכי חובה שזה יהיה "ביחד עם תיקון המידות" ופה אני אכוון אותך בכדי שתראה שינוי ותוצאות שעליך להתמקד רק בדבר אחת והוא מידת האמת (שהיא מביאה יראת שמיים) ר"ל כשאתה מגיע לחברותא ושם לב שקשה לך ואין לך כוח או שהתחלת ללמוד ולפני שהזמן הסתיים אתה שם לב שכבר לא בא לך פה עליך להיות מוכן להכריח את עצמך מתוך שאתה רוצה לעבוד את השם באמת בלא חפפינקיות וכאשר יעבור כמה זמן שבו אתה לומד תורה מתוך מידת האמת בעמל להכריח את עצמך כשצריך הטומאה שבגופך המסתירה את אור הנשמה תוסר והנשמה ברובדים החיצוניים שלה בלבד יתחילו להתגלות ולימוד הגמרא כבר יהיה נקל לך, וביחד עם החיבור אל הפנמיות המוזכרת למעלה תתגלה אליך בצורה ברורה פנמיות הנשמה העצמיות שלך בעומק וחוית עצמיות אדירה. נשמה שלי שתזכה להתקרב אל השם שנמצא בתוכך פנימה  

פתחתי את השרשור הזה לשמוע חוויות מאנשים אחרים,

הוא קיבל קצת תפנית אחרת פשוט של ייעוץ.

חייב לציין שהתפלאתי לראות את הגיל שלך בכרטיס האישי, אלה תובנות ייחודיות לבחור בגילך

על והצלח!

כבר הספקתי ביסודי להיות ארס בסביבה חילונית ואח"כ שובב בציונות הדתית בישל"ץ ושמה התחזקתי ועברתי לישיבה חרדית ונחשבתי עילוי ולמדן וכבר הספקתי להבין בוודאות את הנכונות של הציבור הדתי לאומי שהוא מתאים לנשמות הענקיות של דורנו ! שאם לא יתנו לי לצרוח את הצימאון שלי להשם זה יבוא לי לידי ביטוי בתאוות בעוצמה מתועבת ממש כי כבר אמר הרב קוק שכל הנפילות הגדולות של עיקבתא דמשיחא לא נובעות מנמיכות הנשמות כ"א מגדלותן העצומה היום אחי הנשמות הם מעולם האצילות מעולם התוהו איזה צמאונות לאור השם בצורה עמוקה וחופשית ולא חשוכה, ובאמת שאין הרבה רבנים גם בציבור הדתי לאומי שמכוונים בהדרכות המתאימות לגדלות הנשמות אל דאגה אוטוטו נשמה העולם ישמח באור השם ולאט לאט עוד רבנים יתחילו להדריך את הרב קוק כפשוטו כי ברב קוק נמצאות כל ההדרכות שאנו צריכים, אני יסביר יותר בגאולה עצמה יש חיצוניות ופנמיות (רמח"ל מאמר הגאולה קול התור ועוד) מה שנקרא בכתבי הרב קוק תחית חול ותחית קודש- ובקיצור בלא להאריך הרצי"ה היה שייך לחיצוניות הגאולה (ראה בדבריו גופיה בשיחות על פורים וקונטס גדולה שימושה של הרב רמר) ועבודתו היתה לצמצם את אורו של הרב קוק לדור החיצוניות מ"מ אנו הגענו כבר אל פנמיות הגאולה (כדברי הרב החלבן בהקיצו ורננו והרב שג"ר בספריו ורבני עותניאל כגון מעברים של הרב אודיה צוריאלי וכן הרב מיכאל אבולעפיה ועוד) ואנו צריכים לקבל הדרכות מתאימות לקבל את הדרכות הרב קוק בלא צינזורה, לדוגמה בכתבי הרב קוק עינין ההקשבה קרי שתיקה או התבודדות קרי קדושת הדומיה מופיע לאורך ולרוחב מלא ממש ומהרצי"ה לא שמענו שום הדרכה להתבודדות, ובאמת אחי גם אני לא כתבתי לך את "הדרכת ההתבודדות" אע"פ שהיא העיקר לחיבור אל הפנימיות משום שהיא יכולה לסבך אותך אם לא עושים אותה כראוי (ראה הרב קוק פנקס מא ואורהת"ש ועוד שאסור לחרוג מההכרה הברורה) ולי יהיה קשה להסביר אז לכן אמרתי לך שאני יכתוב דברים בסיסים ואתה תצטרך להרחיב בס"ד. ילה אחי שיהיה לך את כל האור שבעולם,דרך אגב היום אני במיגזר הדתי לאומי בכל רמ"ח אברי ושסה גידי

אני יודע מה קורה כשלא מנסיון, זה מאריך את הדרך לה' בהמון זמן

אבל זה מאוד תלוי מה ולמה.

אם את מחפשת ספרים מסוימים אומר לך את האמת חוץ מכתבי הרב קוק קשה לי למצוא ספר שיכול לגעת בנשמה פנימה כפי הצימאון והבקשה שיש בדור שלנו (וקבלה כמובן שאסור ללמוד רק עם נשואים ועם רב מוסמך) אבל רבנים אני ממליץ בחום גדול על 

 אתר ישיבת עותניאל שבו יש הרבה שיעורים של רבני עותניאל שאני ממליץ(וכן על הספרים שלהם מהרב ראם הכהן (כ"העלם וגילוי" שהוא ספר עמוק ועוד) הרב בני קלמנזון ("על מה אבדה הארץ") ועד הרב פדיה נגר(אדם מן האדמה"שעליו אני הכי ממליץ מתוך רבני עותניאל)) וכן האתר של ישיבת שיח של הרב שגר יש בו הרבה שיעורים מענינים ובאתר ישיבה של ישיבת בית אל יש שיעור אחד של הרב ראובן ששון וכמובן יש את האתר של הרב החלבן וכמובן את האתר של מכון מאיר (מאוד ממליץ על שיעורים של הרב מיכאל אבולעפיה שם,ואם את רווקה יש לו שיעורים חשובים על נישואים וזוגיות) ואם מה שחיפשת זה רק אתרים שבהם אפשר לצפות ולשמוע ולהוריד שיעורים מקווה שמילאתי את מבוקשך. שיהיה לך רק בהצלחה

לכל אחד יש את השורש נשמה שלו, וכל אחד מרגיש שמקום אחר מרווה לו את הצמא.

להמליץ על רבנים טובים זה מעולה, אבל צריך לזכור שלא כל אחד יתחבר לכל אחד, וזה לא גרעון ח"ו ברב

הפירוט.

זה היה מענה למשהו אחר סליחה ממש

סתם רציתי להרחיב קצת

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים