אני שונאת את עצמי כרגע. אופ זה נורא קשה לא לקנא.

אני בעד לשרוף הכל.

מוכנה?

|מדבר על עצמו|

|מרשה לעצמו לנצלש|

אופאופ
מצבי רוח
יואו
באלי להיות חולה מחר. אבל יש מבחן. ואני כבר חולה. אז זה לא משנה.
באלי לבכות עכשיו ואי אפשר

הייתי כותבת הכל אם לא היית פה
אופ







למה תמיד כשטוב זה חייב להתנפץ?
עכשיו עוד לילה של געגועים מטריפים.
אנשים.
אל תמותו.
בבקשה.
אתם רק תשאירו אנשים כואבים וחסרים כל כך מאחוריכם, בלי שיש להם דרך להתמודד.
סיימתי.

באמת.
אופ אני שונאת אתזה.

בכיתי מלא עכשיו. אבל מצחוק.

אני לא מאמינה שאני פורקת פה, לעזאזל.
אההעה אלוהים קשה לי.
קשה לי שאתה לוקח ממני ולא נותן משהו שימלא.
מישהו.

כמה הוא חסר עכשיו. ואני סתם מפנטזת. אבל מותר לי. לקחת לי אותו ומותר לי לבכות על זה.


זה קצת נותן הרגשה של כאילו.
כאילו הגוף שלי ישרוד אתזה. כאילו הוא יתגבר על הכל.
אוי אני מטומטמת.
או עושה דברים מטומטמים. לא משנה.

בחייאת.
תתן לי לדעת שאני לא לבד.

רחמים עצמיים זה נורא.

(זה כזה, אם אני אעשה רשימה של אנשים שאוהבים אותי היא לא תגיע ל10)

היי, זה ממש מפגר מצידך.

-המון דברים שבאלי לכתוב-

תעריכו, תעריכו, תעריכו,
את החיים שקיבלתם.

אופ את צכה להיות פה.

תגידו לי שאני לא לבד בזה.
נו תגידווו.

מפגרת.

רק תגידו שמותר לאהוב אותי

ומעבר לזה, אני חושבת שלא רק שמותר לאהוב אותך אלא את ראויה מאוד לאהבה.
ואני כמעט לא מכירה אותך אבל אוהבת אותך ממש.

סתם שתדעי.