מצד אחד אני יכול להגיד בדיעבד שעשיתי שם הרבה טעויות. מצד שני ממרחק השנים אני יודע להעריך את הקשר בין הטעויות שעשיתי לבין דברים אחרים שעשיתי נכון.

למשל דוגמא: סביר להניח שאם לא הייתי עושה כמה טעויות חברתיות, לא הייתי חוטף מכות ואחר כך מנצל את העצבים כדי להתעמק בעבודה מול המחשב שמעולם לא היה מיואש ממני .

אפשר להגיד שהייתי פועל אחרת, אבל קשה להגיד לאן זה היה לוקח אותי.

"מכות" כלומר דברים שנכשלו וכו'.

תאורטית יש כלים שיכולתי לא לפתח לאור העובדה שהם פותחו ממניעים זרים.

השיחה האישית המקורית (מדבר על 2003-2004) למשל היא דוגמא כזו. נעזוב את זה שהיא לא עבדה כמו שצריך, היא תוכננה ממניעים זרים.

כל פעם שהייתי נכשל במשהו הייתי מוציא את העצבים שלי על תכנות.

אבל כנראה הפסדת דברים אחרים.

זה סוג של עלות/תועלת.

בס״ד

מחליפה מגמה

ו...אולי משקיעה יותר במתמטיקה. 

בס"ד

אבל זה מפחיד

כל שינוי בעבר עלול לגרור את החיים למקום אחר לגמרי

ללכת נגד מה שמקובל, מכבה את המצפון היטב כדי לא לשמוע את הקולות שמנגנים שם חזק וכואב,

לוקחת את עצמי מהבית, מפסיקה להיות אמא של אחיי, נותנת להם נשיקה על המצח וחיבוק, משאירה להם מכתב מתחת לכרית עם כונכיה שאיתה אפשר לשמוע את הים ואת השקט,למזכרת 

והולכת. לא חוזרת למקום הנוראי הזה.

אולי גם הייתי מקבלת אומץ לספר את כל מה שקרה, והייתי מקבלת משפחה מאמצת, או אפילו פנימייה ששם אשן ויהיה לי שקט.

אם הייתי מעיזה וגם מורידה את הכאב של טיפת הכבוד שהייתה לי, הייתי גם הולכת לטיפול שינקה אותי ויכניס אותי נקייה מחוויות קשות לחיים טובים ומאושרים.

בנוסף הייתי הולכת לקורס או חוג בתחום שבו ארצה להתפתח ואוכל להתחיל לעבוד ולהתפרנס בו בסיום לימודיי או להמשיך להתקדם.

סליחה אם למישהו היה קשה לקרוא.

איך נשארים שפויים? מאיפה מצאת לעצמך את הכח?

(מפודחת משהו מהכתיבה פה, אבל נחמד שזה כבר לא אצלי בבטן)

זה מה שקורה כשפורקים. זה עוזר.

ואת מדהימה.

של פריקת החשמל הסטטי.

אבל אחר כך השערות כבר לא סומרות, והכל נרגע.

אזרת אומץ. וואו.

עכשיו זה כבר לא אצלי.

תודה!

את גדולה מהחיים! 

אפשר באישי?

בכיף,מוזמנת! 

מעדיפה במסרים

אוכל להמשיך, או להסביר לי איך זה הולך כאן?

אין מילים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

וממילא המשך הדרך היתה הרבה יותר טובה

אוהבת את הדרך שעברתי, היו לי תקופות מדהימות וגם קצת פחות. היה לי די קשה לענות. אבל בכל זאת, הביקורתיות שלי כלפי עצמי די הכאיבה לי אז אותה הייתי משנה.

שאלה יפה ממש

לא טסה לפולין

חזרתי בלי כוחות.

הרגשתי במשך תקופה אחריו שזה פשוט היה מיותר. כמו לדוש בפצע פתוח.

בסופו של דבר, גיבשתי את דעתי הנוכחית שאין צורך לטוס כדי *להבין* את גודל הטראומה או כדי להוכיח הנה ניצחנו. הרי, לפי היהדות שלנו היקרה, האמיתית שכלכך מבינה לטבע האדם ואישיותו ממש לא מעודדת חפירה בטראומות עבר.

כשיצאנו ממצרים החובה הייתה לזכור את הרע שהיה כדי לראות כמה טוב יש עכשיו ואיך ה' הציל וגאל. אבל אין שום חובה-מצווה למנות את זוועות השיעבוד במצרים או בכלל, לטוס לשם. או להתחקות אחר הסבל. אלא, להדגיש שהיה קשה, היה נורא ותראו איך ה' הציל אותנו. לעומת זאת, במסע לפולין יצאתי עם ההרגשה שהחוויה מעצימה את הטראומה ולא את הטוב שקרה מאז. במקצת, מכניסה לחור שחור כזה שדי הפך היהדות.
עכשיו אני חושבת שבאמת עדיף לעשות סיור ביד ושם. ללכת להתנדב עם ניצולי שואה. לשמוע עדות. ישנן כ"כ הרבה דרכים ללמוד על התקופה ולזכור אותה. ולא ע"י מסע מתיש רגשית ונפשית בגיל הכי רעוע ומתנדנד שיש.


מוסיפה, שיש לי פחות בעיה עם מסע לפולין בגילאים מאוחרים יותר. כשהאופי בשל. הנפש יציבה וההסתכלות נכונה.  

בדיוק.. לקחה לי תקופה כדי להבין למה זה התיש אותי. למה אני לא נהנית להיזכר במסע(אפילו שהיו צחוקים וחוויות שונות..). 

בעיקרון אולי הייתי עושה יותר דברים עם החיים שלי.

במבט לאחור אין לי מושג מה עשיתי שם 4 שנים

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בחיים אל הייתי חמשושית מתלהבת. (וגם מאז ומעולם היה לי שכל )

אבל אם העליתי חיוך אז יופי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

(לא בטוחה אם זאת מחמאה)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

(למרות שהייתי רוצה מאוד שהיא לא תהיה נכונה לגביי. אבל בסדר.)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אין על חמשושיוּת חסרת שכל ודאגות (וואו כמה זיעה הוצאתי על הנקודונת הזאת ) ׁׂ

ועל חיים חסרי דאגות בכללי.

תודה על צורת ההסתכלות הזו.

גם נטייה שלי לחפור בעבר

האמת חשבתי לבקש פה לתייג אנשי נוג״ה, אבל ממילא זה מופיע כבר בראשי.

בס״ד

מרגישה שאני לא עושה כלום...

והרבה יותר מחשבה ועומק בכל מיני תחומים.

לדעת לזרום בכל מיני מצבים

פחות רחמים עצמיים

יש תחושת פספוס

אבל התבגרנו מאז

את רוב הזמן העברתי בלימוד החומר.

בי"ב כבר מיציתי את הפורמט והייתי מגיעה מאוחר או בכלל לא. 

וכשלא הגעתי ללימודים, למדתי לפסיכו'/ בגרויות לבד. 

כזאת אני, חיה על הקצה

במחשבה לאחור, הייתי שמחה לנצל את הזמן כדי ללכת לקורסים / חוגים להעשרת הידע או פיתוח תחביבים.

הייתי רוצה להתעקש יותר מול ההורים על דברים שרציתי. אפילו שהם לא קריטיים לחיים והם נטו להנאה.

חבל לי שלא התנדבתי מספיק,

שלא טיילתי מספיק.

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת