זה שוב קורה
וזה מציף
זה כמו להטביע מצוף בים
אל תזכירי לי ים
אני בוכה שוב
כל יום
כל ויום אני זוכרת אותו
אני אוהבת אותו
אבל הוא לא פה
וזה לא טוב בשבילו שבוכים עליו
אבל קשה לי
אז אני בוכה
רק קצת, טוב?
כל יום בא הכאב מחדש
וזה כבר חצי שנה
ואני מנסה לעכל, ולדחוק
ולא יודעת מי ניצח
והיא שמחה
והיא רוקדת
והיא מאושרת
ואני נעצבת
ובוכה
ומתגעגעת
ומתמלאה
ומתרוקנת
ועכשיו אני מרוקנת
ושוב בוכה ושוב חושבת
אני מסתכלת על התמונה שלו
נותנת נשיקה
והנה דמעות מציפות את עיני
ואת ליבי
ואת מוחי
וכל כולי
