היי.
יצא לי קצת ארוך.. תודה מראש למי שקורא ומנסה לעזור.
נשואה 4 וחצי שנים עם שני ילדים.
לפעמים אני מרגישה כאילו בעלי הוא הילד השלישי שלי. הוא לא שותף, בבית, בקבלת החלטות לגבי הילדים, ועוד..
הוא לא יוזם כמעט כלום בבית. גם כשיש מלא דברים לעשות הוא לא יעשה כלום. הוא עובד במשמרות ולכן יש לו כמה בקרים פנויים במשך השבוע, אני יכולה לצאת בבוקר לעבודה ולחזור אחה"צ והוא לא עשה כלום. יום שלם הוא בבית ואם היה בלאגן אז נשאר אותו דבר. אם יש כלים הוא לא יגע בהם, כנל לגבי כביסה או כל דבר אחר.
וגם עם הילדים הוא ככה, יכול להיות שאצא מהבית לקניות או משהו ואגיע הבייתה קצת מאוחר והוא לא יקדם כלום בבית. לא ארוחת ערב, לא מקלחות. שום דבר. כאילו לא שם לב שכבר נהייה מאוחר.
לדוגמא, הערב, הבן הגדול ישב לאכול והקטן יותר בכה, אז התפניתי אליו וטיפלתי בו, הגדול קם והתחיל להשתולל. בעלי ישב על הספה עם הפלאפון, לא אמר לו לשבת להמשיך לאכול ולא התערב כלל. וכשחזרתי וראיתי שהוא משתולל אמרתי לו: אתה לא רואה שהוא משתולל? למה אתה לא דואג שישב לאכול? אז הוא אמר לי: לא יודע לא שמתי לב, ואז מתחיל להגיד שאני כל הזמן מתלוננת עליו. מאוד קשה לי שהוא לא שותף למה שקורה בבית. לא לוקח חלק במה שקורה. וזה המקור לכל המריבות שלנו, אני פשוט מרגישה שיש לי עוד ילד במקום בעל שותף.
חשוב לי להגיד, שכשהוא רוצה הוא יודע להפעיל את עצמו מעולה. שבוע שעבר הגיעו אלינו אורחים (חברים שלו מהעבודה) קצת אחרי שהילדים הלכו לישון, ובערב הזה הוא תפקד כמו שאף פעם לא ראיתי, דאג לקלח את הילדים, שתף כלים אחרי ארוחת ערב, אסף את הצעצועים שהיו מפוזרים בבית, ודאג שיהיה סדר וכל זה מבלי שאומר מילה.
היה שותף מלא בכל הערב, ואמרתי לו שאני שמחה ומופתעת מהתושייה שלו לפעול ככה, ואני מאוד מקווה שימשיך.. ושזה כיף שהוא שותף ולא פאסיבי.. כמובן שבערבים האחרונים הוא אפילו לא עשה קצת.
ניסיתי לדבר איתו ושנפנה ליעוץ כי ממש קשה לי. והוא לא מוכן בשום אופן, הוא אומר שזה מרגיש לו כאילו אנחנו צריכים גננת שתשלים ביננו ותגיד מי צודק. הסברתי לו שזה לא ככה אבל הוא אומר שאנחנו יכולים לפתור הכל בעצמנו. ממש קשה לי שהכל בבית עלי, ושאני אחראית על הכל. (גם בחשבונות ותשלומים של הבית, ומעקב על חשבון הבנק הוא לא פעיל כלל. כבר יותר משנתיים אני מנדנדת לו שידאג לביטוחי בריאות דרך העבודה שלו והוא עוד לא עשה את זה)
ושוב, מציינת שכשיש דברים שחשובים לו הוא יודע לדאוג להם מעולה. בעבודה שלו הוא אחד הרציניים, הוא מאוד מוערך שם.
המצב הזה הוא מאז שהתחתנו.. ומאוד מקווה שישתנה מתישהו.
אשמח לשמוע תובנות
ותודה למי שקרא הכל.
יצא לי קצת ארוך.. תודה מראש למי שקורא ומנסה לעזור.
נשואה 4 וחצי שנים עם שני ילדים.
לפעמים אני מרגישה כאילו בעלי הוא הילד השלישי שלי. הוא לא שותף, בבית, בקבלת החלטות לגבי הילדים, ועוד..
הוא לא יוזם כמעט כלום בבית. גם כשיש מלא דברים לעשות הוא לא יעשה כלום. הוא עובד במשמרות ולכן יש לו כמה בקרים פנויים במשך השבוע, אני יכולה לצאת בבוקר לעבודה ולחזור אחה"צ והוא לא עשה כלום. יום שלם הוא בבית ואם היה בלאגן אז נשאר אותו דבר. אם יש כלים הוא לא יגע בהם, כנל לגבי כביסה או כל דבר אחר.
וגם עם הילדים הוא ככה, יכול להיות שאצא מהבית לקניות או משהו ואגיע הבייתה קצת מאוחר והוא לא יקדם כלום בבית. לא ארוחת ערב, לא מקלחות. שום דבר. כאילו לא שם לב שכבר נהייה מאוחר.
לדוגמא, הערב, הבן הגדול ישב לאכול והקטן יותר בכה, אז התפניתי אליו וטיפלתי בו, הגדול קם והתחיל להשתולל. בעלי ישב על הספה עם הפלאפון, לא אמר לו לשבת להמשיך לאכול ולא התערב כלל. וכשחזרתי וראיתי שהוא משתולל אמרתי לו: אתה לא רואה שהוא משתולל? למה אתה לא דואג שישב לאכול? אז הוא אמר לי: לא יודע לא שמתי לב, ואז מתחיל להגיד שאני כל הזמן מתלוננת עליו. מאוד קשה לי שהוא לא שותף למה שקורה בבית. לא לוקח חלק במה שקורה. וזה המקור לכל המריבות שלנו, אני פשוט מרגישה שיש לי עוד ילד במקום בעל שותף.
חשוב לי להגיד, שכשהוא רוצה הוא יודע להפעיל את עצמו מעולה. שבוע שעבר הגיעו אלינו אורחים (חברים שלו מהעבודה) קצת אחרי שהילדים הלכו לישון, ובערב הזה הוא תפקד כמו שאף פעם לא ראיתי, דאג לקלח את הילדים, שתף כלים אחרי ארוחת ערב, אסף את הצעצועים שהיו מפוזרים בבית, ודאג שיהיה סדר וכל זה מבלי שאומר מילה.
היה שותף מלא בכל הערב, ואמרתי לו שאני שמחה ומופתעת מהתושייה שלו לפעול ככה, ואני מאוד מקווה שימשיך.. ושזה כיף שהוא שותף ולא פאסיבי.. כמובן שבערבים האחרונים הוא אפילו לא עשה קצת.
ניסיתי לדבר איתו ושנפנה ליעוץ כי ממש קשה לי. והוא לא מוכן בשום אופן, הוא אומר שזה מרגיש לו כאילו אנחנו צריכים גננת שתשלים ביננו ותגיד מי צודק. הסברתי לו שזה לא ככה אבל הוא אומר שאנחנו יכולים לפתור הכל בעצמנו. ממש קשה לי שהכל בבית עלי, ושאני אחראית על הכל. (גם בחשבונות ותשלומים של הבית, ומעקב על חשבון הבנק הוא לא פעיל כלל. כבר יותר משנתיים אני מנדנדת לו שידאג לביטוחי בריאות דרך העבודה שלו והוא עוד לא עשה את זה)
ושוב, מציינת שכשיש דברים שחשובים לו הוא יודע לדאוג להם מעולה. בעבודה שלו הוא אחד הרציניים, הוא מאוד מוערך שם.
המצב הזה הוא מאז שהתחתנו.. ומאוד מקווה שישתנה מתישהו.
אשמח לשמוע תובנות
ותודה למי שקרא הכל.
