יש לי שיעורים שלימים על זה.

אבל אומר לך תכלס,

הכל נובע מגאווה, ועם זה קשה לנו מאוד להתמודד.

ברגע שנקח נקודה פשוטה יותר, כמו עבודה על הייאוש, נצליח להגיע לשאר הנקודות בפשטות יותר בעזרת ה'. 

כשעובדים על זה לעומק, כמובן. אבל באמת.

מלימוד יסודי - למעשה.

שאם עובדים על מידה אחת, ומתקנים אותה עד הקצה, כל המידות משתפרות איתה.

זה מאותה סיבה שכתבתי בתגובה נפרדת, שכל המידות בנפש כלולות אחת בשניה.

כשאחת מתקנת, השאר מתעלות, ולהיפך רח"ל.

 זו מידה שצריך להיפטר ממנה לחלוטין. היא לא.

שזה עזות דקדושה

כעס על ע"ז וכפירה וכדומה.

הכעס על אנשים ומציאויות שונות דופק רק אותך בסופו של דבר

ככה שהוא יכול להיות נורא שימושי מעבר לכעס על כפירה.

צר לי

(שרוב העולם אומלל)

אני אישית בעבודה על זה.

אבל אם אתה בוחר להשאר עם הכעס כמנוף לצמיחה ויחד עם זה לאסוף לך לבריאותך וליישוב הדעת שלך נזקים, אז בשמחה.. מי אני שאעמוד בפניך

ניסית לתקן משהו שהפריע לך בעולם? זה כעס. נעים להכיר. כעס טוב.

כשאני מחנכת, אני משתדלת להראות רק כעס הפנים, ומדהים לראות כמה זה באמת עוזר לחינוך.

ולא כעס אמיתי.

הייתי בהפגנות, כעסתי על מדינת ישראל ואני עדיין כועסת. זה כעס על הכפירה בבורא עולם, ותורתו. זה אכן כעס טוב.

אחרת לא היית טורחת להתווכח כי זה לא היה מזיז לך.

כעס הוא האנטי אדישות. הוא מנוע. וכמו כל מנוע, צריך לדעת להשתמש בו במתינות ובמידה. ובשום פנים ואופן לא צריך להיפטר ממנו.

כעס הוא אינו האנטי אדישות.

אני מתווכחת כי אני רוצה להבהיר עמדה, לשכנע, לשנות. לא כי אני כועסת.

אם אני כועסת זה לא טוב לא לי ולא לאדם שאיתו אני מתווכחת.

ואת לא כועסת אוטומטית אם לא מסכימים, אבל אם את קמה ומנסה לתקן את זה על ידי שכנוע הצד השני\ ויכוח זה אומר שאת קצת כועסת.

או שאני טועה. בכל מקרה, אני את שלי אמרתי.

ולא כמו מי שאומר שמשתמשים בה.

מי אומר אגב שמשתמשים בה ולא רק בצורה חיצונית?

מוזכר בגמרא שכמה מחכמינו היו עושים הצגות במפורש כדי לשחק אותה כועסים בשביל לנזוף במי שהיה צריך נזיפה.

אני מכליל בכעס גם את "משהו מפריע לי ואני קם ועושה משהו לגבי זה" שזה גם הבסיס לחלק ניכר מהויכוחים (לא דיונים, ויכוחים) ונע בין לצאת להפגנות לבין "החדר שלי מלוכלך, אני אקום לנקות אותו".

בכל מקרה, כולנו מסכימים שיש תועלת בכעס, כן?

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724

שלהבין את הביצה והתרנגולת זה מה שיעזור.

וגם לא בטוח שמוכרחים להיות שמח זה מה שצריך כל הזמן. לפעמים אתה למטה. וצריך לקבל את זה.

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!!

ואם אתה למטה ומקבל את זה אז אתה שמח, לא?

לפעמים צריך לב נשבר, אבל זה שונה מעצבות. עצבות מביאה ליאוש. לב נשבר מביא בסוף לשמחה!

(ככה ר' נחמן כותב להבדיל בין עצבות ללב נשבר אאל"ט).

בשיעורים יש שמה התייחסות לזה. 

כעקרון, כשבנאדם נמצא במצב 'מלחמה' הוא לא עושה עכשיו שקלא וטריא 

הוא צריך פתרונות מעשיים יותר. ושהם כבר לא נמצאים בשכל אלא יותר פנימה, בגוף עצמו. 

הדיונים השכליים זה לא התחנה הסופית והם גם לא המטרה. 

מסכים שאין דבר כזה בנאדם שרע לו מבחינת זה שזה הזמן להכניס את מידת האמונה. 

זה לא סותר שיש עליות וירידות וייסורים ושמחות.

אבל אני לא מבין בזה ולכן לא אוכל לעזור.  

הספר אורחות צדיקים שמדבר על כל המידות מתחיל בגאווה.

וכתוב שם:"ומה טוב שנזדמן תחילה לכל השערים מפני חיוב האדם להיבדל ממנה,

כי היא פתח לרעות רבות, ולא ראינו כזאת לרעה בכל המידות".

וגם מאיגרת הרמב"ן אני חושב שמשמע ככה: האיגרת מתחילה אומנם בלהנצל מהכעס,

אבל אז כתוב: "וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענווה שהיא מידה טובה מכל המידות הטובות"

ואז כל האיגרת על מידת הענווה. אז זה נכון שהוא שקודם כל צריך להנצל מהכעס, אבל גם כתוב שם 

הרבה דרכים להתמודד עם הגאווה ישירות.

כתבתי שגם לפי אגרת הרמבן משמע שהעיקר זה הענווה,

כי זה עיקר האיגרת, וגם שהוא כותב שהיא המידה הכי טובה.

אם תרצי מקומות מדויקים וכן הרחבה הגידי נא ואשתדל במוצאשק בשמחה!(:
 

כל תורתו בנויה על היסוד הזה- הכנעה. הבדלה. המתקה. (הכנעה=ענווה-היפך הגאווה...)
אך בס"ד מצאתי קצת:

"שמעתי ממורי זלה"ה פירוש הפסוק(ישעיה ס)"כי הנה חושך יכסה ארץ וגו'..", ופסוק(משלי י, יב) על כל פשעים תכסה אהבה.." כי היסוד הוא עיקר ושורש הבנין, ואם היסוד רעוע כל הבנין נופל, כך האדם אם היסוד רעוע, כמו האדם שיש לו גסות הרוח, אז כל מעשיו הטובים נבנו על יסוד רעוע, מה שאין כן ביסוד נכון, וגם השנאה ופשע תכסה אהבה.."

(צפנת פענח לפרשת תרומה ד"צ ע"א)

בשם הבעל שם טוב ז"ל, האדם יכול להשיג מה שהשיגו כל התנאים והאמוראים רק הגאות מעכב ואינו מניח להשיג, ועצבות נמשך גם כן מגאות כי הוא מחשב בעצמו שכפי גודל ערכי שאני איש חשוב מאד, היה צריך להיות לי התלהבות וכו'.. 
(התנהגות שבספר בית אהרן)

לקוח מספר הבעש"ט

בכל מקרה, אלו שני ניצוצות קטנים. יש הרבה חומר על זה. מעניין ועמוק..


 

נראה לי שבחסידות מדברים יותר על זה שעצבות מביאה הכל

המידות הן מחוברות אחת עם השניה, כמו צמר גפן,

הסדר שלהן, מי יותר מי פחות, משתנה מאדם לאדם.

ארחיב בע"ה במוצאשק בלי נדר(: 
נושא מרתקקקקקק

היפך הקדושה ששם השורש העיקר.

תחשבי על זה ככה, אם נקודת המוצא של יצר הרע היא א' והוא מנסה להוביל לב',

מסתמא שב' יורתר חמורה.

לענ"ד אדם שמח מאליו מתקנות אצלו רוב ככל המידות

אין פה תחרות מה יותר גרוע.. העניין הוא לדעת שהגאווה היא  שיוצרת בעיות, זה עוזר בהרבה מקרים לתקן.
 

מה גם, שעל מי שמתגאה נאמר שהוא "דוחק רגלי שכינה" וכן, "אין אני והוא יכולים לדור בעולם..."
יכולים ...עם כל שאר המידות הרעות- ה' איתך.. אבל כאשר אדם מתנשא  ומתגאה- בורא עולם כבר לא שם. זה נורא.

היא לתפוס מידה כלשהי, לאו דווקא הגאווה שהיא הקשה ביותר לנצח, וללכת איתה ראש בראש עד שהשאר יתאזנו

ועל גאווה, תמיד צריך לשים לב ברקע..

מספיק לקלקל אחת כדי שכל השאר יבואו אחריה בסחרור חסר מעצורים.

ראיתי היום משהו שרציתי להראות לך לגבי זה, יכול להיות שצילמתי בפלאפון, צריך לבדוק

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת