נמאס לי לבכות.. נמאס שאנשים כל הזמן מתים או שהם סתם גוססים .. נמאס שכל האנשים שאני אוהבת מתרחקים ונעלמים.. נמאס שאף אחד לא מבין אותי.. נמאס שחברות מזלזלות ולא מוכנות רק להקשיב ולשתוק.. פשוט נמאס.. נמאס לי מהחיים האלה.. נמאס .. בא לי שהמציאות הזאת תשתנההה כברר.. למה העולם הזה ככה??
וזה לא שאני לא מנסה להסתכל על הטוב אבל פשוט לא מצליחה כי רע לי בלב .. כלפי חוץ הכל שונה אני זוהרת מחייכת אבל בפנים אני נמעכת ונשרפת .. ואף אחד לא מבין, לא שם לב לכלום לא מסתכיל סביב.. אוףף.. ואני פשוט בודדה רק עם עצמי ועם המחשבות שלי ובונה לעצמי מין בועה כזאת של עולם מוגן למחשבות או לזכרונות למרות שיודעת שבחוץ זה לא ככה שהעולם לא מוגן ושהוא לפעמים ככ רע.. הלוואי שהעולם היה יכול להיות טוב יותר.. שאנשים היו מבינים שלא תמיד צריך להגיב אלה רק להכיל ולהקשיב..שכל אחד היה רואה את הלב של כל אחד ולא דורס ורומס רק כי המעשים לא טובים בעניו.. שאנשים היו מסתכלים סביב וקולטים שיש עוד אנשים ושהם לא היחידים"בכביש"(סתם דימוי).. הלוואי שהמציאות היתה שונה..