ההליום הוא גז חסר צבע וריח ובעל קיבול חום סגולי גבוה מאוד. הוא אינו מסוכן לאדם, והכי פחות פעיל מכל היסודות. בתנאי החדר, הוא מתנהג בדומה לגז אידאלי. הליום מסוגל ליצור תרכובות בלתי־יציבות עם טונגסטן, יוד, פלואור, גופרית וזרחן כשמופגז באלקטרונים.
להליום נקודת הקיפאון הנמוכה ביותר, והוא החומר היחיד שאינו מתמצק כלל בלחץ אטמוספירי, גם לא בטמפרטורת האפס המוחלט. הליום מוצק, המתקבל רק בלחצים גבוהים מאוד, הוא חסר צבע, כמעט בלתי נראה ודחוס מאוד.

כמובן אתם יודעים בעצמכם שימוש אחד נפוץ של הליום

ליתיום (Lithium, בעברית: אַבְנַן) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות.

הליתיום הוא המתכת הקלה ביותר וצפיפותו היא רק 0.53 גרם לסנטימטר מעוקב, בערך מחצית מצפיפות המים. לליתיום החום הסגולי הגבוה ביותר מבין המוצקים. כמו שאר המתכות האלקליות, ליתיום מגיב בקלות עם מים ועם חמצן ואינו נמצא בטבע במצב טהור.
ליתיום מתכתי בוער בלהבה אדומה מרשימה (חפשו תמונה, לא יכולה להביא)

כאשר ליתיום פוגש במים, הוא הופך את המים לבסיסיים וגורם לפליטת גז מימן בתהליך הבא:

2Li_{(s)}+2H_2O_{(l)} \to H_{2_{(g)}} + 2Li^{+}_{(aq)}+ 2OH^{-}_{(aq)}
()
התגובה עם המים היא תגובה אקסותרמית הפולטת חום רב, וגורמת לניצוצות בצבע אדום כתום.

בריליום (Beryllium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות.
למתכת הבריליום, בצבע כסף-פלדה, מאפיינים רצויים רבים:
כאחת המתכות הקלות ביותר, יש לה נקודת רתיחה גבוהה ביותר[דרושה הבהרה].
מודול האלסטיות שלה גדול בכשליש מזה של פלדה, והופך אותה למתכת גמישה יחסית.
היא עמידה בפני חומצה חנקתית,
בעלת מוליכות חשמלית מעולה,
ואיננה מגנטית.
בטמפרטורות רגילות הבריליום אינו מתחמצן באוויר.

בור או בורון (באנגלית: Boron) הוא יסוד כימי במצב מוצק.
בור בולע אור נראה אך הוא שקוף לאור תת-אדום.
מוליך חשמל גרוע בטמפרטורת החדר אבל מוליך מצוין בטמפרטורות גבוהות יותר.
לבור יש את כוח המתיחה הגבוה ביותר מכל היסודות, כלומר סיבים העשויים מבור מסוגלים לעמוד בלחץ ומשקל רב מבלי להישבר או להיקרע.
ספקטרום הפליטה האופייני לבור הוא בתחום האור הירוק.

(איזה יסוד מגניב)

תרכובת בור נפוצה ביותר משמשת ביצירת פיברגלס.
בזכות להבתו הירוקה, לבור אמורפי מגוון שימושים בתחום הפירוטכניקה - זיקוקין די-נור ירוקים מכילים תרכובות בור.
חומצה בורית היא תרכובת חשובה בתעשיית הטקסטיל.
לתרכובות בור שימוש נרחב בסינתזה של חומרים אורגניים.
מבור מייצרים זכוכית בורוסיליקט כדוגמת פיירקס (זכוכית עמידה בחום)או BK7 (זכוכית אופטית).
תרכובות בור משמשות כחומר שימור לעץ, יש בהן יתרון בזכות רעילותן הנמוכה.
לסיבי בור כוח מתיחה גבוה, הם קלים ומשמשים לעתים קרובות בבניית מבנים בחלל האוויר.
תרכובות בור שונות נראות מבטיחות לטיפול בדלקת מפרקים (ארתריטיס).
תרכובות מימן של בור משחררות אנרגיה רבה כשהן מתחמצנות והן נחקרו בתור דלק לטילים.

(השמטתי כמה שימושים ששיעממו אותי)

פחמן טהור מופיע בשתי צורות נפוצות בטבע:

יהלום - המינרל הטבעי הקשה ביותר המוכר לאדם, מסודר במבנה ארבעוני (טטרההדרלי) - כל פחמן יוצר ארבעה משולשים תלת-ממדיים זהים המקושרים בקשרים קוולנטיים.
גרפיט - אחד מהחומרים הרכים ביותר, מסודר במבנה מישורי דו-ממדי, כל פחמן מקושר ל-3 פחמנים נוספים בקשר קוולנטי במבנים משושים (דבר היוצר את שכבות הגרפיט). גרפיט, על אף היותו אל-מתכת, מסוגל להוליך חשמל במבנה זה.

לפחמן כאמור, יש מספר ערכיות 4 - דבר זה מבטא את מספר האלקטרונים הפנויים ליצירת קשר עם מולקולה אחרת. אלקטרונים אלו אינם זהים ברמתם האנרגטית - שניים מצויים באורביטל s ושנים אחרים באורביטל p (שניהם בקליפה האלקטרונית השנייה L). פחמן מסוגל ליצור ארבעה קשרים יחידים, שני קשרים כפולים ואף קשר משולש אחד. בנוסף לכך אטום הפחמן קטן יחסית ובעל זיקה חזקה לאטומים קטנים. בגלל תכונות אלה ישנן יותר מ-10 מיליון תרכובות פחמן מוכרות לאדם, אלפים מתוכן הכרחיות לקיום חיים (פחמן מהווה יסוד עיקרי בחלבונים וב-DNA). הוא במיוחד נפוץ בטבע בתרכובת פחמן דו-חמצני, המופיעה בשתי צורות: כגז באטמוספירה, ומומסת במקווי מים. תרכובת פחות נפוצה של פחמן וחמצן היא פחמן חד-חמצני. בנוסף לכך מופיע הפחמן גם בתרכובות המצויות בסלעים ובמעמקי האדמה (בצורת פחם, נפט וגז טבעי).
חשיבותו של הפחמן כמרכיב יסוד בחי ובצומח באה לידי ביטוי בתחום הכימיה האורגנית, שהיא ענף מיוחד של הכימיה העוסק בחקר תרכובות אורגניות, שהן תרכובות המכילות פחמן.

חַנְקָן (Nitrogen) הוא יסוד כימי המצוי במצב צבירה גז.
פרט למימן, זהו היסוד בעל המסה האטומית הקטנה ביותר ביחס למספר האלקטרונים שלו.
החנקן הוא יסוד שכיח יחסית, גז חסר טעם, ריח וצבע בטמפרטורת החדר, המהווה כ-78 אחוזים מאטמוספירת כדור הארץ.
החנקן זוהה על ידי דניאל רתרפורד בסקוטלנד בשנת 1772. (הייי למדתי עליו פעם! אני זוכרת אותו)

יסוד משעמם מעט, אבל הכרחי ביותר

חמצן (באנגלית: Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי 8. מקור השם בא מההשערה המוקדמת כי החמצן הוא מרכיב הכרחי בחומצות.
המקור העיקרי לחמצן בכדור הארץ הוא תהליך הפוטוסינתזה כחלק ממחזור החמצן. החמצן משתחרר לאוויר ונספג במים ובאדמה אך חלקו נשאר באטמוספירה, ונצרך על ידי יצורים נושמים או תהליכים כימיים כמו חמצון-חיזור.

החמצן הוא יסוד אל-מתכתי המופיע בצורתו הטבעית כמולקולת O2, והוא גז בטמפרטורת החדר, ושני אטומי החמצן שבמולקולה קשורים ביניהם בקשר קוולנטי כפול (O=O). האלוטרופ אוזון (O3) הוא גז רעיל והאלוטרופ החדש של חמצן שהתגלה לאחרונה, O4 הוא בעל צבע אדום כשהוא מוצק. O4 מתקבל בהפעלת לחץ של 20 ג'יגה-פסקל על O2. צורה זו של חמצן היא חומר מחמצן חזק יותר מאוזון או מחמצן אטמוספירי.

החמצן חסר טעם, צבע או ריח בטמפרטורת החדר.

תודה

גם אני החכמתי לא מעט, האמת

אוי ואי.

אולי אני מכירה אותך??

האמת שזה היה מתוך התחרפנות אישית משלי
אם את רוצה לראות את השתלשלות העניינים שהובילו לפתיחת שרשור היסודות, עייני בשרשור זה: ובכן עברתי לשרשור חדש-- מפאת העובדה שהשרשור עומד להתכווץ - נסיונות פעילים


הו איך הייתי מחורפנת

אשכרה.