הקב"ה הוא טוב מוחלט, הוא מקור הטוב, והטוב דרכו להיטיב, ובשביל שיהיה אפשר להיטיב צריך שיהיה למי להיטיב.

ה' הוא הטוב המושלם ורצון הטוב להיטיב. כלומר תכונה שיש בטוב זה הרצון להיטיב עם אחרים.

אז בגלל זה ה' ברא את העולם, כדי להיטיב לנו. אז אם ה' רוצה להיטיב איתנו למה הוא לא עשה רק טוב בעולם? ולמה הוא לא הביא לנו מיד את כל הטוב? כי אז לא היינו מעריכים את הטוב, ולא היינו רוצים לקבל את הטוב.

כי האדם העל כבוד עצמי והוא לא לוקח מתנות חינם. (טבע האדם) לדוגמא: גם אם ממש תרצי לאכול ולא יהיה לך אוכל כי את בעבודה את לא תרדי למטה למכון מאיר לדוג' ותשבי שם לאכול. גם אם ישלמו לך. כי לאדם יש כבוד.

אז ה' אמר אני אתן להם שכר וטוב אבל הם יצטרכו 'לקנות' אותו. ובגלל זה יש עולם הזה ועולם הבא בעולם הזה אנחנו עובדים כדי לקבל בעולם הבא שכר. שנוכל לקחת את השכר בלי בושה כי נדע שהתאמצנו בשביל זה.

אבל לכן גם הדברים הקטנים כביכול כמו לעבוד להנות וכו' מקדשים את מטרתנו בעולם, כי אנחנו עושים את הדברים האלו בשביל לחיות ואנחנו חיים בשביל המטרה שהרגע כתבתי.

וכששאלו במילה אחת את הרב לסרי למה אנחנו חיים תשובתו היתה ליהנות. (אם אני זוכרת טוב זה היה הרב לסרי) 

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.