זה לשאול רב, ואז אפשר להגיד שהתייעצתם וזה מה שהרב פסק.

מזל טוב ובהצלחה.

אני אשכנזיה, בעלי חצי ספרדי

אצלינו חד משמעית אין שום מצב לתת את השם בסיטואציה שתיארת - יש פה צד אשכנזי שלם שזה לא עובר אצלו בשום אופן

זה אפילו לא עולה לדיון ולא עומד על הפרק.

את לא צריכה להרגיע את העצבים שלו.

הוא אדם בוגר, וזה בידיים שלו איך הוא מקבל את זה.

מנסיון, זה מה שעובד הכי טוב מול חוסר גמישות פולנית .

אני לא אומרת שזה קל, אבל רק ככה זה עובד.

מציגים עובדה מוגמרת, ולא משתפים פעולה עם משחקים על המצפון.

את היולדת, את זקוקה לשקט נפשי ולתמיכה, ובעלך איבד את אבא שלו.

מי שלא מוכן לקבל את זה, מקלקל אך ורק לעצמו.

תמשיכו לחייך, להתנהג בכבוד ובנימוס, אבל אל תתנו לנקיפות מצפון שעושים לכם אחרים לגעת בכם כמלוא הנימה.

מנסיון, גישה כזאת מהתחלה תפתור לכם הרבה בעיות בהמשך.

ואני מדברת מנסיון כואב מאוד מאוד. רק בדרך הזאת הצלחנו לשקם יחסים משפחתיים עכורים של שנים, שרק לבכות מלהיזכר בתקופות האלה.

חזקי ואמצי. ואם צריך, תשנני לעצמך שוב ושוב את מה שכתבתי.

לא מדובר כאן בסתם התערבות של הההורים,

מדובר במשהו מאוד מהותי להם (לשני הצדדים)

אני גם חושבת שהכי טוב לשאול רב גדול (מגדולי הדור) ולקבל ממנו ברכה.

ככה יהיה יותר קל לכל הצדדים לקבל את ההכרעה.

אני האנונימית שהציעה לפנות לרב.

ודאי שזה לא פשוט.

אבל באמת אין ברירה ואי אפשר לרצות את כולם.

קודם כל בעלה ושלום הבית ביניהם. בכל אופן מדובר באבא שלו, ובצד ספרדי.

ואשרי הסבא שמחל.

ומחילה, אבל אנשים לא גמישים שעושים טררם למרות כל האמור לעיל, בדרך כלל לא הענין המהותי הוא שקשה להם. קשה להם כי קשה להם. והדרך להקל עליהם היא הדרך שהצעתי.

זה מספיק תשובה.

אבל התכוונתי - הרב של בעלך. ולפי מה שהוא פוסק שניכם הולכים.

למה לפגוע בהם? ואם הסבא מחל- מי אמר שבלב שלם? זה מעשה שלא יעשה אצל אשכנזים.

גם אצלנו ככה ולא הייתי מעלה על דעתי לקרוא על שם מישהו חי

כי להורים שלי זה ברור שלא קוראים על שם אדם חי.

קודם כל אתם לא קוראים על שם סבא שלך ח"ו, זה רק במקרה אותו שם. ולכוונה יש הרבה משמעות!

נשמע ממך שאת מאוד רוצה את השם הזה (ולדעתי בצדק, איזה זכות לקרוא על שם חמיך שנפטר לפני כל כך מעט זמן!) ולכן לדעתי את צריכה פשוט להיות נחרצת וזהו.

אני לא מכירה את אבא שלך, אני פשוט מקווה שזה יעבור לו. אולי בהתחלה זה יהיה קצת לא נעים, אבל תכלס זה אבא שלך או אבא של בעלך, כשאבא שלך מתעקש על משהו שבכלל לא שלו- כלומר הסבא מחל.

לדעתי תסבירי לאבא שלך כמה שזה היה חשוב לכם וזהו. בעזרת ה' הוא יבין, אם לא מיד אז עם הזמן.

שיהיה בשורות טובות!

הגדרת טוב

החכמת אותי

כל הכבוד לך

לי הרסו ככה את החתונה

זה היה יותר בכיוון של ההורים שלי והמשפחה שלי-

(רצו שאני אקרא על שם סבא שלי ז"ל, שם שמזכיר אותו ואנחנו אמרנו שאם אנחנו קוראים אז זה רק השם המקורי ולא שם דומה ורק בתור שם שני... כי זה שם לא מקובל! רק בשביל לתת כבוד!)

הגענו להסכמה ששואלים רב גדול שמקובל על המשפחה ומה שהוא אומר- עושים!!
 

וזה מה שעשינו והכל בא על מקומו בשלום...

(הוא אמר לנו בכלל משו שונה שלא ציפינו לו אבל ב"ה שהמשפחה קיבלה את דבריו ולא הציקו לנו יותר ע"ז!

אמר שאנחנו חייבים לתת שם שני ע"ש חמי שיהיה בריא לפני שנותנים שם שני ע"ש סבי ונתן ע"ז סימוכין מאהרון הכהן וכו'...)

מה שאני ממליצה לך זה לגמור עם הסיפור הזה לפני הלידה!!
כי אצלי זה היה אחרי הלידה ועם כל הכאבים וההכנות לברית וכו' וכו' ובמיוחד ההורמונים שמשתוללים- זה עוד יותר היה קשה!

יוסף שלום

עובדיה יוסף

או-

יוסף חיים

במשמעות של הוספה

לברכה ואיחול

רק את יודעת את הדינמיקה המסויימת במשפחה שלך. רק את מסוגלת להבין (אולי) את המניעים של אבא שלך.

אני מכירה משפחה שקראו על שם הסבא הספרדי, למרות שבאותה תקופה הדוד האשכנזי של האמא היה חולה מאוד. גם לה אמרו - את הורגת אותו! אבל היא התעקשה והסבירה שזה בכלל לא על שמו. זה על שם החם, הסבא.

ומה שאני הייתי עושה כנראה- זה לתת שם ראשון ע"ש חמיך, הסבא שנפטר, ולהוסיף שם שני שמשתלב יפה, ואז אפשר להגיד- לא קראנו לו "יוסף", שמו "יוסף חיים", כשביום יום יקראו לו יוסף, ויהיה אחד שקורא לו בשני שמות. 

אני ככה עשיתי כי היה לי קשה רק עם שם אחד "על שם". הוספתי שם עם משמעות שקשורה לתאריך לידתו. 

כעת בעיקר אני קוראת לו בשתי השמות. 

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

לק"י
 

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטן ישן, כדי לישון גם.

מידה 2-2-

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.