אבל אני יודעת שאני צריכה לבלוע את הרוק ולהמשיך הלאה..האמנם?
תאמת שאני כבר לא יודעת..
עד לפני כמה זמן חשבתי שכל הניסיונות שהקב"ה מביא לי הם כדי שאני אעמוד מהם..לראות אם אני דבקה בהחלטה שלי ולראות עד כמה אני נאמנה למה שהחלטתי שזאת האמת שלי..
אבל עכשיו..?
עכשיו אני חושבת שאולי הקב"ה מביא לי את כל זה כדי להעיר אותי, להגיד לי -
"קומי כבר!!! אני נותן לך ככ הרבה הזדמנויות ואת כל הזמן מוותרת עליהן!!!"
חשבתי שכל מחשבה שעולה לי עליו אני צריכה להדחיק, שכל פעם שאומרים משהו שמזכיר לי אותו אני צריכה ישר להסית את הנושא, כשמגיעים למקומות שהיינו בהם, ישר להיזכר בחוויות אחרות..ולא הבנתי..ואני לא מבינה..
הקב"ה עושה לי את זה כדי לכשל אותי? כדי להוכיח את האמת שלי? כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לעמוד בזה עם כל הקושי שבעיניין?
או שאולי הקב"ה רוצה להגיד לי להתעורר ושעשיתי טעות! ושכל הדברים האלה שפתאום צפים הם לא סתם חסרי משמעות ושכדאי לנצל כל רגע לפני שיהיה מאוחר מידי!
מצד שלישי...אולי ראיתי יותר מידי סרטים...
אבא בבקשה תעזור לי!
ההחלטה שלי ניראת לי הכי ריאלית עכשיו..אבל קצת קשה לי לעמוד בזה..קצת קשה לי להתמודד וקצת קשה לי לשכוח..
אני לא רוצה לעשות משהו שאני אתחרט עליו..
אבא אתה אוהב אותי נכון? ברור שכן! ואני יודעת שהכל זה מאהבה ואתה רק רוצה שאני אלמד ואגיע מוכנה "למבחן" אבל רק אם תגיד לי מה החומר זה יהיה הרבה יותר קל...
כתיבה עוזרת לי לפרוק
)