כִּי יֵשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה -
שֶׁיֵּשׁ דַּי עֹנֶג וְשִֹמְחָה
וְחִיּוּת אֲמִתִּית וְנִצְחִית
בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְבַד יִתְבָּרַךְ,
וְאֵין צְרִיכִין שׁוּם דָּבָר אַחֵר כְּלָל,
רַק לִהְיוֹת אֵין מַמָּשׁ
וּלְהִתְעַנֵּג עַל ה' לְבַד כַּנַּ"ל -
אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה.
(ליקוטי הלכות, תפילין ו', אות ח')




