לבצורת או כאלה. זה נמצא בתפילת שמונה עשרה, אבל לא חלק מהתפילה

גם עצם העובדה שפינו את המשפחה שלי בעקבות שריפה שלא נראה שהולכת להיגמר בקרוב

אוך

בורא עולם. מופיע בחלק מהסידורים בשומע תפילה. 

נוסח:

ועננו בורא עולם במידת הרחמים בוחר בעמו ישראל להודיע גודלו והדרת כבודו. 

שומע תפילה, תן טל ומטר על פני האדמה, ותשביע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. 

שמור והצל שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה ואחרית שלום. 

חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתינו ופרותינו ,וברכנו בגשמי ברכה, ונזכה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות. ו

הסר ממנו דבר וחרב ורעב, וחיה רעה ושבי וביזה,ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעים וקשים. וגזור עלינו גזירות טובות מלפניך, 

ויגלו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.

 

לא בטוח שמותר\צריך להגיד את זה סתם. עייני כאן בסיכום:http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=218

למה לא? זה תפילה

וההמשך:



@רמבמיסט בנשמה, זה מתוך הטיוטא שלתכלאל, אני מקווה שזו האחרונה...

תוכל להפנות אותי למקור?
תודה על ההערה...

אכן, טעיתי...
אבל אין קשר ליורה,
לפי הלכות ברכות פ' י' הל' ה' משמע כל ירידת גשמים רבים ללא קשר אם יורה או לא...

"ה ירדו גשמים רבים--אם יש לו שדה, מברך שהחיינו; ואם הייתה שלו ושל אחרים, מברך הטוב והמטיב. ואם אין לו שדה, מברך: מודים אנחנו לך ה' אלוהינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו; ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, וכו' "

דבר ראשון, עד שסוף סוף מצאתי עוד רמבמיסט אני הולך לחפור לו. סתם.
כבר הרבה זמן אני תמה על זה, למה מארי קאפח לא היה פותח את הבית כנסת שלו במוצאי שבת וחגים?
אני יודע שהמנהג הזה היה יותר נפוץ בעבר שלא מתפללים במניין במוצאי שבת ואני מחפש לזה את הטעם.

בעזרת ה', אשאל את אבי מחר...

ולא חייבים דוקא גשם. ה' יכול לעזור בעוד דרכים
לבקש ממנו במילים שלנו שהשריפה תיכבה מהר ושכל התושבים יחזרו לביתם לשלום ללא פגע לא להם ולא לרכוש

 

ולא רק אני

זה מותר

הוא אומר שעקרונית אין שום חיוב מניין לערבית, קרית שמע וברכותיה מתפללים יחיד לכתחילה וכן תפילה כל אחד מתפלל בשקט.

מה ששונה ימות חול ממוצאי שבתות וימים טובים, שבימי חול תפילות מנחה וערבית סמוכות, מפני שכבר היו יחד בבית הכנסת, המשיכו ערבית יחד. בשבתות וימים טובים שמתפללים מנחה מוקדם ולאחר מכן חוזרים הביתה, לא הצריכו לחזור לבית הכנסת לתפלל יחד...

אז זה בעצם חידוש של הבית יוסף? (מנסה להבין)

אם כבר נאספו, יתפללו ביחד. כך הבנתי מדברי אבי...

ובאשר לשאלה השניה, איני יודע, לא מי חידש, למה חידש ואם בכלל התחדש...

הידע הזה נוסף לי רק היום ויש לי עוד במה להוסיף ולחקור בזה, מה שכתבתי זו תשובה בסיסית לשאלה שנשאלתי...

אבל עכשיו מדגדג לי משו,אני ילך לבדוק

השאלה השניה זה היה ניסיון להבין אז מי הראשון שפסק שחובה מנין בערבית. מענין לברר את זה.

(@ימ''ל בטח תדע לעשות לי סדר בזה )

ואז הוסיפו תהילים.





זה לא איסור.
להפך!
קיבלתי על זה בוואצאפ.

אשכרה.