הבן שלי בן שנתיים ממש לא מוכן להסתכל על ירקות.
עגבניה, מלפפון, פלפל- אין מה לדבר!!
מחפשת דרכים להאהיב עליו את העניין...
הבן שלי בן שנתיים ממש לא מוכן להסתכל על ירקות.
עגבניה, מלפפון, פלפל- אין מה לדבר!!
מחפשת דרכים להאהיב עליו את העניין...
לפעמים עוזר שההורים או האחים אוכלים לידו ירקות...
1. לעשות צמיד מפלפלים , אפילו רק לשים על היד בלי לאכול, בסוף הוא יטעם
2. פרצוף על הלחם מירקות
3 . אין אף צורה שהוא אוהב - חי , במרק בפשטידות, בקציצות , בקפקייקס?
4. הסכם - משהו שהוא רוצה ומשהו שאת,
אם הוא אוכל עגבנית שרי - מקבל יוגורט או משו שאוהב
5. נסי עוד סוגים - גזר, קולורבי, עגבניה עם גבינה (בלי התוכן) או פלפל, עם גבינה, עם מלח
בגיל הזה זה בדרך כלל פשוט להכיר ולטעום,
אם את תאכלי הרבה לידו וזה יהיה תמיד על השולחן במגוון הוא בטח יכיר.
לא רוצה- לא צריך.
כמו שכתבו - תאכלי את, הוא יבקש לטעום. גם אם לא בפעם הראשונה.
אם הוא אוכל מרק - תדאגי שתהיה לו מנה כל יום.

וגם בקשר לגינה- אצלי זה עובד בחזור מהמעון,
ישר היא בודקת מה יש בתיק לאכול (:
וזה עובד לגמרי!! בדוק
אבל צריך הרבה סבלנות והתמדה.
מיועד לילדים שקשה להם אפילו לגעת או לאכול אפילו מעט-כנראה מסיבות של קושי בויסות החושי.
ועדיף לבצע בגיל צעיר שעדיין תמריצים קטנים מלהיבים אותם.
איך עושים את זה?
1. בוחרים ירק או פרי אחד להתחיל איתו, מה שנראה לך שיצליח. ומומלץ גם לנהל רישום.
2. עובדים לפי שלבים: 1.לגעת 2.להרים 3. להריח 4.ללקק 5.לאכול ביס 6. לאכול חתיכה סבירה יותר
3. בוחרים תמריץ קטן וטוב (שוקולד ציפס אחד, צימוק וכו-משהו שהילד רוצה מאוד!) מתחילים בשלב 1-לגעת. כל יום בכל ארוחה מציעים מחדש לגעת בירק. אפשר גם לשלוח לגן חתיכונת בקופסא להודיע לילד בבוקר שיקבל בצהריים את הממתק אם יאכל. ולעדכן את הצוות שישימו לב אם אוכל.
אם הצליח-מקבל מיד את הגמול.
4. חוזרים על השלב לפחות כמה ימים-שבוע עד שמצליח לגעת ללא קושי כמעט.
5. אם לא הולך צריך לחשוב על תמריץ יעיל יותר ואפילו סוכריות רחמנא ליצלן (המטרה שוה את הנזק הרגעי בסופו של התהליך)
6. עוברים לשלב שני של להרים את הירק וכו' וכו'-
לזכור- לא לנג'ז רק להציע ולתזכר את הגמול. לא לרדוף כמובן. זו בחירה של הילד וצריך להגיע מרצונו החופשי.
7. מבצעים כך את כל השלבים בהתמדה ועקביות. זה יכול לקחת גם חודשים לכל ירק לפי רמת הקושי של הילד.
אבל זה עובד. בהצלחה.
נ.ב. אצלי בבית החשיפה הקבועה לירקות וכל ההמלצות על קישוטי ירקות והכנת הסלט וכו' ממש לא הועילו וקידמו את האכילה. היא ממש לא התקרבה לשלב האוכל, ורק כעת כשהתחלנו בשיטה הנ"לֹ יש התקדמות ב"ה.
![]()
אצלי בבית בשבת היה אסור לאכול סלטים עד שגמרנו את הצלחת. זה גרם לי ולאחי לאהוב כ"כ סלטים עד שהיו פעמים שהלכנו מכות כי אחד לקח יותר מהשני.
בהצלחה
תודה, איזה רעיונות יפים!!!
ממש תודה לכולכם!!!
כתבתי פה שהילדים שלי אוהבים סלטים בבית קפה, אבל לא בבית. אז השבת נשבר לי ושאלתי אותם "למה בבית קפה אתם אוכלים ובבית לא?!". ואז הם ענו לי שבבית קפה מוסיפים זיתים ובבית לא (בעלי אינו אוהב). הוספתי להם זיתים לצלחת, ופשוט נדהמתי לראות איך הקטן בולע את הסלט!
למשל זיתים זה עינם פה זה גמבה אדומה לחיים זה עיגולי מלפפון גבות זה פרוסות עגבניה...
אצלי זה עזר


מתואמתאני נותנת לילדים אפילו ממש לחתוך ירקות בעצמם (בסכין חד"פ) - ואכן רובם זוללים תוך כדי מהירקות. אבל סרבן הירקות הנחרץ שלי לא מוכן לגעת בהם, אפילו שהוא בעצמו חתך, ושהוא מתלהב שחתך...
קול דממהאחרונהמי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות