אבל זה לא משנה.
בכל מקרה אני רוצה להיות עכשיו בונציה.
לשבת בקצה העיר על קו המים ולנגן בגיטרה ולזמזם שיר שבת
ולשוטט בסמטאות ולראות מלא דברים חדשים ומלא אוכל שאסור לקנות
ולהתקע בכל חנות זכוכית אפשרית אפילו שכל אחד היא בדיוק כמו הקודמת
ולעבור מלא גשרים עד שאתה כבר מפסיק לספור
ולהחזיק את התיק חזק חזק מכייסים הו אמלה
ולשבת ליד שולחן פלסטיק מתקפל ברחבה קטנה מול בית חב"ד ופשוט להיות חלק מההויה.
הא וגם אני רוצה שוב לחזור מהכפרון ההוא. לעצור שוב את הרכב בצד ולשבת ליד הפרות בקור של 6 בבוקר ולנשום חזק חזק פנימה
וגם על האבן ההיא בשוויץ ולעשות מגדל אבנים קטן ויפה
וגם ללכת לאיבוד במשך שעה בכפר בגודל קמ"ר ובמבה
ולראות מלא מלא שוקי ומירב (אבל ממש מלא. כמה שוקים ומירבים יכולים להיות במדינה אחת בחיית רבי).
- לקראת נישואין וזוגיות