(פעלץ= מעיל זול. טוליפ= מעיל עליון, מכובד, להסתובב בין אנשים. עיינו מעשה מחכם ותם)

 

 

לא נראה לי שזה היה איתי. אבל-

הנה אנחנו בפרשה לומדים על הולדתו של יעקב ועל ברכת יצחק ל"עשיו" הוא יעקב.

בפרשה כתוב "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו..." ומתבקשת השאלה מדוע יצחק אהב את עשיו? ועוד רצה לברכו את הברכות שבסוף חלו על יעקב?

ובכן-
מרן הרב מסביר שזה מהלך שלם. מאז אדם עד יעקב היה בירור בין בניו של כל אדם ("ויחי עירד... ויולד את מחויאל, ויחי...ויולד בנים ובנות" וכן הלאה) וכן אצל אברהם היה את הבירור בין יצחק לישמעאל. א"כ- ישנו את הבירור בין בניו של יצחק. ויצחק סבר שמכיוון שלהיות עם צריך הממליך את שמו ית' בעולם צריך שתיהיה תשתית לאומית יציבה. ולכן סבר שעשו יבוא עם היכולות הגשמיות שלו ומתוכו יצא העם הנבחר שיופיע את שמו בעולם עם תשתית חומרית לאומית יציבה, ולאחר מכן יופח בעם את רוחניותו העליונה. אבל פרומר יושב אהלים כיעקב- לא יוכל לצאת ממנו עם שיופיע את שמו ית' בעולם. לא תהיה לו תשתית לאומית חומרית יציבה. הוא יקרוס. אבל רבקה "אוהבת את יעקב" היא רואה שהעם יצא מתוך תורה. [ובאמת לאחר מכן שבעצת רבקה ליעקב יש את "ידי עשו", מה שמראה את היכולת להתמודד בעוה"ז, יצחק מבחין בכך "בא אחיך במרמה" ואומר "גם ברוך יהיה" לומר שאכן הוא טעה בהוא אמינא שלו והעם יצא מתוך ישיבת אהלים]

ומיד כשצריך להתעמת עם עשו- יעקב קודם הולך לשבת באהלים. כפי שאומר המדרש רבה "חזקיה אמר ... י"ד שנה שנטמן בבית עבר" למד בבית המדרש של עבר.

ורק לאחר מכן יתעמת עם שרו של עשו וינתן לו שמו "ישראל": העם שיפיץ את שמו ית' בעולם ויתקן עולם במלכות שדי.

 

אז כן, אני רוצה להשפיע לצאת לקדש שם שמים. אבל קודם, תנו לי להטמן בבית המדרש  להשיג ב"תורה אור" אש שתחמם את העולם באש אהבתו ית' אני מקוה שאזכה לכך, לקול נבואה שיצא ממני לעם, לאנושות, להויה. אבל עד שאתם מתלוננים שאני עם "פעלץ" ובלי אש תנו לי להבעיר אותה! בקושי יש לי "טוליפ".

 

שבת שלום.

אוף אני צריכה להיזכר עם מי זה היה
אבל שכוייח על כל הכתוב למעלה

אשכרה.