הוא יכול לשמש אותי כמה שעות בכל יום (לפי הצורך...). לפני שקניתי ניסיתי דגם אחר שלהם והוא היה פחות נוח. אני כן מאמינה שהמחיר משפיע על הנוחות (אם כי לא בהכרח). תבדקי כמה הדגם הזה עולה ביחס לדגמים האחרים...

בייבי ביורן זה מנשא מערבי. מומלץ לגב של ההורה. בקשר לבריאות של התינוק זה די מחלוקת.

מקובל לומר שזה לא תנוחה בריאה לתינוק (במיוחד אם נושאים אותו עם הפנים כלפי חוץ, אל לא רק) כי כל המשקל הוא על האגן שלו והרגליים משתלשלות בלי תמיכה, ועם פיסוק צר מאד, וגם הגב בלי תמיכה. כמו שלא בריא להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב בעצמו. ויש את אלו שטוענים שזה סתם שטויות ולא מפריע ליציבה ולשום דבר...

ארגו זה מנשא ילקוט שמחקה נשיאה "שיבטית" אבל בסגנון מערבי (זה עם חגורות, קליפסים נוחים וכו'). בריא לאמא ונחשב בריא גם לתינוק. יש פיסוק רחב והתינוק צמוד לגוף של האמא ונתמך על ידו.

אבל הוא פחות מתאים לחודשים הראשונים. יותר מתאים לילד שכבר מחזיק ראש ומחזיק את עצמו קצת.

לחודשים הראשונים אני אוהבת מנשא בד ארוך כמו תינוכיס או שאר החיקויים שלו

או מנשא סיני, כי יותר קל לקשור אותו

וממש להתחלה אני אוהבת גם מנשא צד, במיוחד בחורף כי אז אני עוטפת את הילד בשמיכה ומשחילה את ה"חבילה" למנשא בקלות...

המנשא הוא בשביל אחותי, בשביל תינוק בגיל 0 - 4 חודשים 

ואין לה ממי לנסות באיזור.

ארגו - נקרא מערבי או סיני?

עם מתאם - גם פחות מתאים לגיל 0?

אז מה עושים כשרוצים מגיל 0 - גיל גדול -  קונים שני מנשאים?

המנשא בד שדיברת עליו - הוא נקרא פיזיולוגי ? ואם כן הוא פחות מותאם לגב?

וזה קשה לקשור אותו?

סיני - איך הוא נראה? איזה מומלץ? 

תודה וסליחה על ההצפה...

יש המון מידע על מנשאים מכל עבר, ולמי שחדש בתחום...

אז מנסה לעזור לך לעשות סדר.

ארגו הוא לא מנשא סיני. הוא מנשא מערבי, שמשלב עקרונות ממנשאים אפריקאיים (למשל מאפשר נשיאה על הגב) עם נוחות מערבית (אבזמים במקום קשירות). הוא מעולה לתינוק וגם להורה, הוא איכותי ומחזיק מעמד לשנים ולהרבה ילדים (אני קניתי מיד שלישית, ומעבירה מילד לילד). הוא יקר, ובצדק (כאמור, אפשר בכיף לקנות משומש וזה מוריד את המחיר). אגב, גם יאמו הוא ממש על אותו עיקרון ותקפות עליו אותן תשובות. אפשר להגיד שיאמו הוא הארגו הישראלי.

נדמה לי שמתאם אמור להיות בסדר מגיל אפס, אבל אין לי ניסיון עם זה. בשבילי מנשאי ילקוט (ארגו, יאמו) נראים גדולים ולא הגיוניים לגילאים הקטנטנים. שומרת אותם למתי שהילד מתחיל להיות כבד, ואז זו ממש הצלה.

כמו הרבה מגיבות פה, גם אני מעדיפה לחודשים הראשונים מנשא כריכות (שנקרא גם מנשא בד ארוך, ונמכר תחת השמות תינוכיס, קנגורו, מאיה, ועוד. תכלס אפשר פשוט לקנות בד באורך המתאים בחנות בדים).

הם מאפשרים המון תנוחות ומעולים לתינוק. גם לגב של ההורה זה ממש סבבה - בעיקר כי בחודשים הראשונים המשקל של התינוקות הוא לא סיפור. כשהם גדלים ונעשים כבדים ממש מומלץ לעבור למנשא ילקוט.

למי שמפחדת מהקשירות, אפשר על אותו עיקרון של מנשא כריכות רק טיפה יותר ביוקר - לקנות מנשא לופי או שרון דרור. אלו מנשאים שבנויים כמו מנשא כריכות אבל כבר קשורים מראש ואת רק משחילה עלייך.

אני נוטה להיות קמצנית בדברים האלה - לדעתי ללמוד לקשור מנשא זה כמו שרוכים בנעליים - קצת ניקוץ ואימון בהתחלה, אבל תוך כמה ימים את כבר עושה את זה בעיניים עצומות עם יד קשורה מאחורי הגב.

מקווה שעשיתי סדר ולא בלבלתי יותר, מוזמנת לשאול עוד.

רק עוד כמה שאלות..

אז מה בעצם ההבדל בין הסינים למנשאי הבד?

(חוץ מזה שהסינים יותר קלים לקשירה , ויש בהם פחות תנוחות)

מה המעלה בסינים בעצם ? לאיזה גיל הם מתאימים?

מה המחיר של מנשא כריכות כזה? יש הבדל בין הדגמים?

ושאלה אחרונה - אז יש לך גם מנשא ילקוט וגם בד?

תודה!

ואחרי שכתבתי את זה בכותרת כדי לצוד תשומת לב של אחרות, מתייחסת לשאלותייך:

לי יש גם בד (נדמה לי שמאיה) וגם ילקוט (יאמו).

הבד עלה לי 150. עברו כמה שנים, אז אולי המחירים עלו.

לא נראה לי שיש הבדל בין הדגמים, כל עוד מדובר פשוט ברצועת בד לכריכה עצמית. כמו שכתבתי, יש מנשאי כריכות שכבר עשויים מראש בצורה 'קשורה', אז זה קצת יותר יקר וקצת פחות טרחה. זה הבדל מבחינת ההורה, אבל מבחינת התינוק כל מנשאי הכריכות אותו דבר לדעתי.

יש עוד משהו שלא עניתי? שאלות נוספות? תרגישי בנוח.

http://www.minsa.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.html

זה מתאים גם לגיל לידה וגם לגיל גדול אח"כ. צריך ללמוד איך לקשור אבל זה לא מסובך

זה בעצם מין ריבוע של בד עם ארבע רצועות אז אפשר להתאים את זה גם לתינוק קטנטן וגם לגדולים יותר.

לי יש אחד שתפרתי לעצמי אבל יש שם בקישור שנתתי כמה סוגים לקניה.

אני מאד אוהבת אותו אבל זה עניין של העדפה אישית...

מסובך לתפור?

יצא לך טוב?

במה את מרגישה שזה טוב יותר ממנשא בד?

ואפשר להשתמש בו גם לילדים ממש גדולים. לעומת הבד ארוך שהוא טריקו כזה אז לילד גדול זה כבר כבד ולא נח.

בקשר לתפירה, לא יודעת, לא מאד מסובך נראה לי.

אבל צריך בד חזק ורצוי חוט חזק יותר מהרגיל (כמו של תפירת תיקים), שיהיה בטיחותי.

לקחתי גיזרה מהרשת.

למרות שלא יצא לי מהמם כמו בתמונות של הקנוי...

וממש תודה לך !!

אפשר לקרוא על כל אחד מהם ברשת.

או של צמד , מכירה?

וסליחה על החפירות..

זה מתאים לכל מידה?

|מסמיקה|

בשרון דרור צריך לקשור מקדימה?

איפה קנית?

קניתי בסופו של דבר את הבייביורן החדש - וואן

למרות כל החששות שהיו לי בעניין שהוא לא פיזיולוגי

אם כבר את קונה אז את הדגם החדש - שהוא יותר רחב באיזור שמחזיק את התינוק.

ומלידה עד גיל 3-4 חודשים קניתי baby k'tan תחפשי באינטרנט, נוח בטירוף

את מתכוונת לבריזי?

יש גם משהו דומה - לופיקס, אבל זה לא אותו הדבר, נכון?

אלו פשוט שתי טבעות שאת משחילה על עצמך, בכיוונים מנוגדים, ואפשר להכניס בתוכן את התינוק בשלל תנוחות.

מעולה לחודשים הראשונים, כמו כל מנשא כריכות.

יקר יותר ממנשא בד ארוך פשוט, כי חוסכים לך את הטרחה שבקשירות.

(אני מעודכנת ללפני כמה שנים, אולי ליתר ביטחון תגגלי תמונות של לופי לוודא שזה לא השתנה)

לגבי לופיקס - אני לא בטוחה. נדמה לי שזה שם של חברה? אולי החברה שמייצרת את היאמו (שהוא דווקא מנשא ילקוט)?

נראה לך שיש הבדל רציני בין המנשאי כריכות המוכנים - 

לופי , שרון דרור וצמד?

ועוד אחד שהמליצו לי פה בשרשור - Baby Ktan?

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

לק"י

להשען על הרגל כזה.

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

https://www.ibabylove.co.il/product/%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%91/?gclid=Cj0KCQiAip-PBhDVARIsAPP2xc1sZuQpJCti97C2FnVx-hyC3h1YMvIaRteSp6CxmGuJkr-IySbxlf8aAmUgEALw_wcB

אפשר לכוונן את הגובה שלה לפי הגובה של המיטה.

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה

מדהימה

לא עשיתי, אבל יודעת שהיא מומלצת מאד מאד

עדיפות לאזור המרכז

אבל יכולה גם לנסוע לירושלים בשביל מישהו מאוד מומלץ. תודה!

עין כרם.

זו לא בדיקה נעימה. אח''כ למיטה לנוח ולשתות יומיים ואז לאט לאט. אבל עובר ללא זכר. ולא נורא. גלידה בנסיעה עזרה

תבדקי החזר מסל ההריון (הבעיה עם ללכת פרטי בעין כרם שזה אומר שהכל פרטי, כולל המעבדה וזה יקר. כלומר מעבר לתשלום לרופא המבצע) או לקבוע ליום שהיא שם ולקוות לטוב.

אמרו לי בכללי בבלינסון נגיד ומניחה שבעוד מקומות שרק מומחים מבצעים, אם מרגיע.

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

מצוינת