איך יודעים שהיא מזויפת?

בלי בושה, תלויה תעודת הכשר בגאון שתקפה ל פסח תשע"ו, וזה צילום, וזה גם בכלל לא מתייחס למסעדה. זה מתייחס למוצר מסויים במסעדה.

ואני בתומי אכלתי ושמתי לב בדיעבד

לדעתי? תביעות קטנות. 10-15K על עוגמת נפש.

קרה לי בעבר, למאפיה שהיתי נוהגת לקנות בה, על כל חזית החנות היו מדבקות ענק עם סמל הכשרות.

יום אחד הם שינו כשרות, אך השאירו את הסמלים.

למזלי כשניכנסתי להנאתי לקנות, אחד מהעובדים בא אלי בשקט, בחשש מבעל הבית שלו, והודיע לי.

לקח להם מעל שנתיים להסיר מדבקות הסמלים.

והמחיר של תעודות כשרות (רבנות) בטל בשישים בהכנסות (אם לא - אז בכל מקרה אין לעסק איך להרים את עצמו וכדאי לו מאד לסגור). מידיעה אישית. 

אשמח (מאד!) לגלות שזה לא נכון. האם יש לך הסמכות לתת לי לכך? מהם מחירי תעודות הכשרות?

תשלום האגרה הוא אחיד ונקבע לפי סוג וגודל העסק ונע בין 517-1,356 ש"ח (>>>).

בנוסף יש את התשלום למשגיח שגם משתנה לפי גודל וסוג העסק והוא פחות או יותר (בד"כ פחות) באותו הסכום (37 ש"ח לשעה * שעות השגחה המחויבות לפי סוג העסק*).

בנוסף לזה יש את הפער בעלות חומרי הגלם שההכשר מחייב ולפעמים גם נזקים כמו פסילה של חומרי גלם או תוצרת.

מצד אחד זה המון בשביל עסק קטן, מצד שני הוא יפסיד הרבה לקוחות בלי התעודה ככה שהוא בין הפטיש לסדן...

וזה רק הרבנות, בלי לדבר בכלל על הבד"צים.

*לא כולל שוחד

וכל עוד אני לא עושה איתו מה שמתכננת אין לי מה להגיב לך.
חן חן על ההשקעה

חוץ ממחאה / ארגון גוף כשרות אלטרנטיבי - שני דברים שכבר נעשו ולא הועילו.

מה שלא חוקי זה לכתוב 'כשר' או בשורש כשר, מה שהם עושים זה לכתוב 'בפיקוח הלכתי' או משהו בסגנון.

זה לא באמת יותר יקר...

ואני לא מדבר על כשרות אחת מקרית

זה הרבה יותר יקר - לא שומעים תלונות על זה..

משגיח זה הכסף הקטן.

אבל זהקשור ליהדות, אז מתעלקים על זה..

(לא מאמין שאתם עד כדי כך נאיביים להאמין שהפחד ממקרה כזה יגרום לבעלי העסקים לשמור על נורמות ביטחון ובריאות בסיסיות...)

הרי ברור שחברות הביטוח לא תערמנה קשיים והנהלים שלהן יהיו מקלים וגמישים אם בכלל, אחרת העסקים ילכו לחברות אחרות. הן יעדיפו לקחת סיכון ולא להפסיד לקוחות כי כלכלית זה יהיה שווה להן. אבל חיי אדם לא נמדדים במדד כלכלי ולכן צריך פיקוח ממשלתי.

וגם לאו דווקא כל עסק ירצה לעשות ביטוח (אלא אם אתה מציע שהחוק יחייב לבטח וגם זו התערבות ממשלתית...).

הוא יבדוק ממה עשויה התקרה ואיך מחוברת אליה התאורה? הוא ייכנס למקררים לבדוק תאריכי תפוגה ויבדוק תעודות משלוח של סחורות לברר מאיפה חומרי הגלם מגיעים?

הוא גם יעשה פעולות של חקירה ובדיקות פתע בשטח לאתר משלוחים של בשר נגוע ומוברח או שמאוחסן לא כראוי ויכנס למפעלים כדי לקחת דגימות למעבדה הביתית שלו?

אה שכחתי, חברות הביטוח תעשנה את זה בשבילו...

בדיוק כמו דתיים וכשרות.

ומי שמוכן להסתכן תמורת מחיר זול יותר. זכותו...

לא יודע למה אתה קורא 'נורמלי' אבל רוב האנשים יקנו במקום שהאוכל בו טעים והמחיר בו טוב שאכלו בו כבר 1,000 איש שלא קרה להם כלום לפניהם גם אם אין בהם תעודת בריאות או שאין בו מטפים. האיש ה5,000 אולי ימות.

(ואם תאמר שזכותו של אדם לסכן את עצמו - זה נכון כשהוא מודע לסכנה, אבל אסור לעסק לסכן לקוחות בלי שהם בכלל יודעים שהם נתונים בסכנה ולכן יש פיקוח ממשלתי למניעת הונאה ופגיעה).

ב. אם 'שוק' הביטחון והפיקוח על הבריאות יהיה פתוח לתחרות זה יגרור הונאות וסיכון לציבור בכמויות, אתם סומכים על הלחץ הצרכני שיאזן את הרצון לרווח על חשבון בריאות הציבור אבל זה לא באמת עובד ככה לצערנו...

לדעתי הגישה הקפיטליסטית קיצונית הזאת היא שילוב של נאיביות וחוסר אחריות...

אתה מכיר מקום בעולם שזה עובד ככה ואין בו סטנדרטים ופיקוח ממשלתיים על בריאות המזון (לא כולל מדינות עולם שלישי)?

למשל משאיות שמוכרות אוכל, ודברים כאלה.

באמריקה יש מקומות שזה לא חוקי (בלחץ המסעדות הקבועות כמובן), וכאלה שכן.

נראה "אמא פולנייה" קונה במקום שבו אין פיקוח בריאותי....

ואם הסיכון כ"כ זעום, אולי עדיף לקחת אותו ולא לייקר את כל המוצרים באשמת סיכון שכמעט לא מתממש.

עצוב - אבל אולי הגיוני יותר שהאיש ה-5000 ימות ולא שכל השאר יסבלו מיוקר מחיה מטורף. סיכוי מול סיכון.

בדיוק כמו שאנחנו נוסעים בכביש למרות הסיכון לא לחזור משם.

ואנחנו לא רוצים להגן רק על 'אמהות פולניות' מסיכונים והונאות.

סיכון בחיי אדם הוא לעולם לא 'זעום' אבל זה לא העניין, העניין הוא ההונאה הבריאותית (שימוש בחומרי גלם לא ראויים או סיכונים חיצוניים אחרים). בכביש אין שום הונאה (וגם שם יש חוקים ופיקוח ממשלתי על התשתיות ועל המשתמשים וגם שם אומרים לך איך לנהוג וגם קובעים סטנדרטים למובילים/מסיעים מסחריים).

הגישה הקפיטליסטית דוגלת באי התערבות ממשלתית בשוק מצד אחד, לא רגולציה ופיקוח על מחירים או שכר ולא סטנדרטים של שירות וכדו', ובהגברת התחרות מצד שני בהנחה שהיא תאזן את השוק בצורה הטובה ביותר ללקוח (כי הוא זה שמשלם בסופו של דבר). עם זה עקרונית אני מסכים, אבל יש נושאים בהם התחרות לא באמת יכולה לאזן את השוק או לחילופין שהאיזון של השוק ע"י תחרות לא חיובי (מבחינה מוסרים או מבחינת סדרי עדיפויות שונים בין רצונות היחיד והציבור או בנושאים שבהם יש לצרכן חוסר יכולת לאזן) - הפיקוח על הבריאות הוא אחד הנושאים האלה בגלל כל הסיבות שפירטתי לעייל.

הקפיטלזים הטהור (והקיצוני לדעתי) - לא עושה הבחנה כזאת ולדעתי זה נובע מנאיביות וחוסר אחריות.

@Admin, מסכים עם ההסבר?

ולגבי מה שכתבת - 'חומרי גלם לא ראויים' הכוונה לכאלה שלא עומדים בסטנדרטים בסיסיים של ארגון הבריאות הבינ"ל ומוצרים שנגועים בחיידקים או שפג תקפם וכדו', על זה משרד הבריאות מפקח (כסף כולם רוצים, גם אני , זה לא יהיה אחרת עם גופי ביקורת פרטיים אבל כן יהיה הרבה יותר פרוץ להונאות).

הערה חשובה - ההבדל הגדול בין כשרות לבריאות הוא שבכשרות אין סטנדרטים אחידים ולכן היא דווקא כן אמורה להיות נתונה לתחרות. יש כאלו שלא מעוניינים בכלל בכשרות (בניגוד לבריאות) ויש כאלו שירצו רמות שונות או דגשים שונים. בבריאות אפשר וצריך לתת סטנדרט בסיסי מחייב. לכן אני מבחין בין הכשרות לבריאות.

נ"ב

לא הבנתי כל כך מה דעתך, וגם אשמח לדעת למה התכוונת כאן - יש לי מה לעשות עם המידע הזה (אפשר במסר).

על ידי פיקוח נוסף של אי הכנסת חומרים לא ידועים.

ויותר מכל רגולטור

כמו  הסיפור הזה
"

שערוריית המזון באירופה: עשרות-מיליוני ארוחות מוכנות והמבורגרים הכילו בשר סוסים

מאת: רון ניב ו"דוקטור" נתי | פורסם: 10.02.2013 00:59

בתרמית בינלאומית, שהיקפה עשרות-מיליוני $ בשנה, מכרו ארגוני פשע מאורגן לקונצרנים גדולים לייצור מזון בשר סוסים כבשר בקר.בארה"ב בודקים אם זה הגיע גם לכאן"

או זה
 

פרסום ראשון: חשד - בשר מזויף מהשטחים נמכר למסעדות יוקרה

בארץ |

עודכן 15:48 04/04/2016

נגה ניר נאמן

רשת מבריחים ישראלית-פלסטינית נעצרה בחשד כי מכרה בשר שתוקפו פג וכשרותו זויפה למסעדות שונות בתל אביב, ירושלים אזור השרון וערים נוספות. ברשות המבריחים נמצאה רשימת לקוחות שקיבלו לכאורה את הבשר, ובין המסעדות המוזכרות ניתן למצוא את "דיקסי", "הסינית האדומה" (ת"א) וסניפי רשת ההמבורגרים "עד העצם" בכפר סבא והרצליה

(ההסבר מדוייק)

משרד הבריאות וגופים דומים (גם הרבנות, באופן חלקי), מציעים סטנדרטים שבאים ממקום נורא חיובי אבל אין להם מושג (אמיתי) מה העלות שלהם.

למשל הנושא של תאריכי תפוגה - הרבה אנשים בעולם (באמריקה למשל) קונים מוצרים שפג תוקפם וזה למעלה סבבה.

יכול להיות שנגלה שהרבה רגולציה שעולה הרבה כסף היא בעצם מיותרת, או שבד"ץ  תמורת עוד קצת כסף יכשיר את המשגיחים שלו להיות גם מפקחי בריאות (ע"ע התגובה של @מושיקו ).

כשאתה קובע נהלים שאתה לא יכול להיות במעקב צמוד על היישום שלהם ולהגמיש כשכן אפשר אתה לא יכול ללכת על הקצה ואתה חייב לתת מרווח ביטחון, לכן יש הרבה מוצרים שפג תוקפם והם בסדר גמור למשל. נכון שיש לזה השלכות כלכליות (שכן מודעים אליהן והן באות בחשבון) אבל עושים שיקול של רווח מול הפסד ועל פיו קובעים את מרווח הביטחון. זה היה אותו דבר בגוף פיקוח פרטי (ואם לא זה לא היה מתוך אלא למרות ועל חשבון השיקול בריאותי, וזו הבעיה שבפיקוח פרטי על על עסק פרטי שהוא זה שמשלם לו).

והם גם לא עובדים מול עצמם, יש מולם את איגוד התעשיינים, איגוד המסעדות ושאר גופים שיודעים לעמוד על שלהם.

ושוב - השאלה מה האלטרנטיבה, גם אם גוף פרטי היה מתחשב יותר בעסקים זה היה בא על חשבון הציבור ובוודאי שזה לא שווה את הסיכונים שבהיעדר סטנדרטים קבועים של נהלים ופיקוח.

ספציפית למסעדות אין ממש איגוד, ובמקרה של התעשיינים האיגודים בעד עוד רגולציה בגלל שזה דוחק מהשוק את המתחרים שלהם - היבואנים.

זה לא "היה בא על חשבון הציבור". זה היה מקטן את הסיכון ומוריד את המחיר, עלות/תועלת.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)