איך יודעים שהיא מזויפת?

בלי בושה, תלויה תעודת הכשר בגאון שתקפה ל פסח תשע"ו, וזה צילום, וזה גם בכלל לא מתייחס למסעדה. זה מתייחס למוצר מסויים במסעדה.

ואני בתומי אכלתי ושמתי לב בדיעבד

לדעתי? תביעות קטנות. 10-15K על עוגמת נפש.

קרה לי בעבר, למאפיה שהיתי נוהגת לקנות בה, על כל חזית החנות היו מדבקות ענק עם סמל הכשרות.

יום אחד הם שינו כשרות, אך השאירו את הסמלים.

למזלי כשניכנסתי להנאתי לקנות, אחד מהעובדים בא אלי בשקט, בחשש מבעל הבית שלו, והודיע לי.

לקח להם מעל שנתיים להסיר מדבקות הסמלים.

והמחיר של תעודות כשרות (רבנות) בטל בשישים בהכנסות (אם לא - אז בכל מקרה אין לעסק איך להרים את עצמו וכדאי לו מאד לסגור). מידיעה אישית. 

אשמח (מאד!) לגלות שזה לא נכון. האם יש לך הסמכות לתת לי לכך? מהם מחירי תעודות הכשרות?

תשלום האגרה הוא אחיד ונקבע לפי סוג וגודל העסק ונע בין 517-1,356 ש"ח (>>>).

בנוסף יש את התשלום למשגיח שגם משתנה לפי גודל וסוג העסק והוא פחות או יותר (בד"כ פחות) באותו הסכום (37 ש"ח לשעה * שעות השגחה המחויבות לפי סוג העסק*).

בנוסף לזה יש את הפער בעלות חומרי הגלם שההכשר מחייב ולפעמים גם נזקים כמו פסילה של חומרי גלם או תוצרת.

מצד אחד זה המון בשביל עסק קטן, מצד שני הוא יפסיד הרבה לקוחות בלי התעודה ככה שהוא בין הפטיש לסדן...

וזה רק הרבנות, בלי לדבר בכלל על הבד"צים.

*לא כולל שוחד

וכל עוד אני לא עושה איתו מה שמתכננת אין לי מה להגיב לך.
חן חן על ההשקעה

חוץ ממחאה / ארגון גוף כשרות אלטרנטיבי - שני דברים שכבר נעשו ולא הועילו.

מה שלא חוקי זה לכתוב 'כשר' או בשורש כשר, מה שהם עושים זה לכתוב 'בפיקוח הלכתי' או משהו בסגנון.

זה לא באמת יותר יקר...

ואני לא מדבר על כשרות אחת מקרית

זה הרבה יותר יקר - לא שומעים תלונות על זה..

משגיח זה הכסף הקטן.

אבל זהקשור ליהדות, אז מתעלקים על זה..

(לא מאמין שאתם עד כדי כך נאיביים להאמין שהפחד ממקרה כזה יגרום לבעלי העסקים לשמור על נורמות ביטחון ובריאות בסיסיות...)

הרי ברור שחברות הביטוח לא תערמנה קשיים והנהלים שלהן יהיו מקלים וגמישים אם בכלל, אחרת העסקים ילכו לחברות אחרות. הן יעדיפו לקחת סיכון ולא להפסיד לקוחות כי כלכלית זה יהיה שווה להן. אבל חיי אדם לא נמדדים במדד כלכלי ולכן צריך פיקוח ממשלתי.

וגם לאו דווקא כל עסק ירצה לעשות ביטוח (אלא אם אתה מציע שהחוק יחייב לבטח וגם זו התערבות ממשלתית...).

הוא יבדוק ממה עשויה התקרה ואיך מחוברת אליה התאורה? הוא ייכנס למקררים לבדוק תאריכי תפוגה ויבדוק תעודות משלוח של סחורות לברר מאיפה חומרי הגלם מגיעים?

הוא גם יעשה פעולות של חקירה ובדיקות פתע בשטח לאתר משלוחים של בשר נגוע ומוברח או שמאוחסן לא כראוי ויכנס למפעלים כדי לקחת דגימות למעבדה הביתית שלו?

אה שכחתי, חברות הביטוח תעשנה את זה בשבילו...

בדיוק כמו דתיים וכשרות.

ומי שמוכן להסתכן תמורת מחיר זול יותר. זכותו...

לא יודע למה אתה קורא 'נורמלי' אבל רוב האנשים יקנו במקום שהאוכל בו טעים והמחיר בו טוב שאכלו בו כבר 1,000 איש שלא קרה להם כלום לפניהם גם אם אין בהם תעודת בריאות או שאין בו מטפים. האיש ה5,000 אולי ימות.

(ואם תאמר שזכותו של אדם לסכן את עצמו - זה נכון כשהוא מודע לסכנה, אבל אסור לעסק לסכן לקוחות בלי שהם בכלל יודעים שהם נתונים בסכנה ולכן יש פיקוח ממשלתי למניעת הונאה ופגיעה).

ב. אם 'שוק' הביטחון והפיקוח על הבריאות יהיה פתוח לתחרות זה יגרור הונאות וסיכון לציבור בכמויות, אתם סומכים על הלחץ הצרכני שיאזן את הרצון לרווח על חשבון בריאות הציבור אבל זה לא באמת עובד ככה לצערנו...

לדעתי הגישה הקפיטליסטית קיצונית הזאת היא שילוב של נאיביות וחוסר אחריות...

אתה מכיר מקום בעולם שזה עובד ככה ואין בו סטנדרטים ופיקוח ממשלתיים על בריאות המזון (לא כולל מדינות עולם שלישי)?

למשל משאיות שמוכרות אוכל, ודברים כאלה.

באמריקה יש מקומות שזה לא חוקי (בלחץ המסעדות הקבועות כמובן), וכאלה שכן.

נראה "אמא פולנייה" קונה במקום שבו אין פיקוח בריאותי....

ואם הסיכון כ"כ זעום, אולי עדיף לקחת אותו ולא לייקר את כל המוצרים באשמת סיכון שכמעט לא מתממש.

עצוב - אבל אולי הגיוני יותר שהאיש ה-5000 ימות ולא שכל השאר יסבלו מיוקר מחיה מטורף. סיכוי מול סיכון.

בדיוק כמו שאנחנו נוסעים בכביש למרות הסיכון לא לחזור משם.

ואנחנו לא רוצים להגן רק על 'אמהות פולניות' מסיכונים והונאות.

סיכון בחיי אדם הוא לעולם לא 'זעום' אבל זה לא העניין, העניין הוא ההונאה הבריאותית (שימוש בחומרי גלם לא ראויים או סיכונים חיצוניים אחרים). בכביש אין שום הונאה (וגם שם יש חוקים ופיקוח ממשלתי על התשתיות ועל המשתמשים וגם שם אומרים לך איך לנהוג וגם קובעים סטנדרטים למובילים/מסיעים מסחריים).

הגישה הקפיטליסטית דוגלת באי התערבות ממשלתית בשוק מצד אחד, לא רגולציה ופיקוח על מחירים או שכר ולא סטנדרטים של שירות וכדו', ובהגברת התחרות מצד שני בהנחה שהיא תאזן את השוק בצורה הטובה ביותר ללקוח (כי הוא זה שמשלם בסופו של דבר). עם זה עקרונית אני מסכים, אבל יש נושאים בהם התחרות לא באמת יכולה לאזן את השוק או לחילופין שהאיזון של השוק ע"י תחרות לא חיובי (מבחינה מוסרים או מבחינת סדרי עדיפויות שונים בין רצונות היחיד והציבור או בנושאים שבהם יש לצרכן חוסר יכולת לאזן) - הפיקוח על הבריאות הוא אחד הנושאים האלה בגלל כל הסיבות שפירטתי לעייל.

הקפיטלזים הטהור (והקיצוני לדעתי) - לא עושה הבחנה כזאת ולדעתי זה נובע מנאיביות וחוסר אחריות.

@Admin, מסכים עם ההסבר?

ולגבי מה שכתבת - 'חומרי גלם לא ראויים' הכוונה לכאלה שלא עומדים בסטנדרטים בסיסיים של ארגון הבריאות הבינ"ל ומוצרים שנגועים בחיידקים או שפג תקפם וכדו', על זה משרד הבריאות מפקח (כסף כולם רוצים, גם אני , זה לא יהיה אחרת עם גופי ביקורת פרטיים אבל כן יהיה הרבה יותר פרוץ להונאות).

הערה חשובה - ההבדל הגדול בין כשרות לבריאות הוא שבכשרות אין סטנדרטים אחידים ולכן היא דווקא כן אמורה להיות נתונה לתחרות. יש כאלו שלא מעוניינים בכלל בכשרות (בניגוד לבריאות) ויש כאלו שירצו רמות שונות או דגשים שונים. בבריאות אפשר וצריך לתת סטנדרט בסיסי מחייב. לכן אני מבחין בין הכשרות לבריאות.

נ"ב

לא הבנתי כל כך מה דעתך, וגם אשמח לדעת למה התכוונת כאן - יש לי מה לעשות עם המידע הזה (אפשר במסר).

על ידי פיקוח נוסף של אי הכנסת חומרים לא ידועים.

ויותר מכל רגולטור

כמו  הסיפור הזה
"

שערוריית המזון באירופה: עשרות-מיליוני ארוחות מוכנות והמבורגרים הכילו בשר סוסים

מאת: רון ניב ו"דוקטור" נתי | פורסם: 10.02.2013 00:59

בתרמית בינלאומית, שהיקפה עשרות-מיליוני $ בשנה, מכרו ארגוני פשע מאורגן לקונצרנים גדולים לייצור מזון בשר סוסים כבשר בקר.בארה"ב בודקים אם זה הגיע גם לכאן"

או זה
 

פרסום ראשון: חשד - בשר מזויף מהשטחים נמכר למסעדות יוקרה

בארץ |

עודכן 15:48 04/04/2016

נגה ניר נאמן

רשת מבריחים ישראלית-פלסטינית נעצרה בחשד כי מכרה בשר שתוקפו פג וכשרותו זויפה למסעדות שונות בתל אביב, ירושלים אזור השרון וערים נוספות. ברשות המבריחים נמצאה רשימת לקוחות שקיבלו לכאורה את הבשר, ובין המסעדות המוזכרות ניתן למצוא את "דיקסי", "הסינית האדומה" (ת"א) וסניפי רשת ההמבורגרים "עד העצם" בכפר סבא והרצליה

(ההסבר מדוייק)

משרד הבריאות וגופים דומים (גם הרבנות, באופן חלקי), מציעים סטנדרטים שבאים ממקום נורא חיובי אבל אין להם מושג (אמיתי) מה העלות שלהם.

למשל הנושא של תאריכי תפוגה - הרבה אנשים בעולם (באמריקה למשל) קונים מוצרים שפג תוקפם וזה למעלה סבבה.

יכול להיות שנגלה שהרבה רגולציה שעולה הרבה כסף היא בעצם מיותרת, או שבד"ץ  תמורת עוד קצת כסף יכשיר את המשגיחים שלו להיות גם מפקחי בריאות (ע"ע התגובה של @מושיקו ).

כשאתה קובע נהלים שאתה לא יכול להיות במעקב צמוד על היישום שלהם ולהגמיש כשכן אפשר אתה לא יכול ללכת על הקצה ואתה חייב לתת מרווח ביטחון, לכן יש הרבה מוצרים שפג תוקפם והם בסדר גמור למשל. נכון שיש לזה השלכות כלכליות (שכן מודעים אליהן והן באות בחשבון) אבל עושים שיקול של רווח מול הפסד ועל פיו קובעים את מרווח הביטחון. זה היה אותו דבר בגוף פיקוח פרטי (ואם לא זה לא היה מתוך אלא למרות ועל חשבון השיקול בריאותי, וזו הבעיה שבפיקוח פרטי על על עסק פרטי שהוא זה שמשלם לו).

והם גם לא עובדים מול עצמם, יש מולם את איגוד התעשיינים, איגוד המסעדות ושאר גופים שיודעים לעמוד על שלהם.

ושוב - השאלה מה האלטרנטיבה, גם אם גוף פרטי היה מתחשב יותר בעסקים זה היה בא על חשבון הציבור ובוודאי שזה לא שווה את הסיכונים שבהיעדר סטנדרטים קבועים של נהלים ופיקוח.

ספציפית למסעדות אין ממש איגוד, ובמקרה של התעשיינים האיגודים בעד עוד רגולציה בגלל שזה דוחק מהשוק את המתחרים שלהם - היבואנים.

זה לא "היה בא על חשבון הציבור". זה היה מקטן את הסיכון ומוריד את המחיר, עלות/תועלת.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡