אחרי לילה מסכן שהלכתי לישון בו בשתיים,
בשבע אני כמה לקול צעקות של אבא שלי. הייתי בטוחה שזה חלום, לא כל יום רואים אבא עם מגב.
נסתם המרזב במרפסת.
אני קמה עם גרביים ישר לתוך המים,
באיחור מה נזכרתי לפשוט אותם
וככה על הבוקר עוד לפני הנטילה מצאתי את עצמי יחפה, הדלת של המרפסת פתוחה כשגשם זלעפות בחוץ, ואני גורפת טונות מים וגוררת ספה ומקרר.
לא אחלה יקיצה
אבא שלי מיהר מאד אז הוא פרש לקראת הסוף. בת דודה שלי היתה חייבת לרוץ לעבודה.
בין כך ובין כך, נשארתי לבד, אל מול המים.
נזקי האירוע:
שני שטיחים שמחכים להיתלות במרפסת ויתייבשו עוד תשעים ושש שנה בערך
ערימת שמיכות שמחכות לאמא שתכבס אותן
בגדים תלויים שמטפטפים לאט לאט על הרצפה
הרבה ספרים שהשם ייקום דמם
וילדה אחת עם בחילה נוראית מכל תזוזה, והיא די עייפה אם תשאלו אותה.
אבל מי שואל.


@כנרית על הגג=) |אומלל|