איך תמיד אני מפספסת אותם. זה משהו.

שירה עושה עלי חרם, כי אין לה זמן לענות לטלפון.
אני אאמץ לי את התרוץ הזה.

איך באלי לעזוב הכל, ולשבת עם מחברת ועט עד ביאת המשיח. |חולם|


הרעמים האלה מפחידים.
והברקים יפהפיים.

אם יש לי בחירה מה להיות עכשיו ממה שהולך בחוץ,
אני בוחרת להיות שמש.

להיאבק בכל טיפה.
כן. שמש.


החלומות שלי נהיים אמיתיים להחריד.