כמובן שזה תלוי איך הוא עשה ומה היה בדיוק אבל אל תשפטי טוב? 

הלוואי שאזכה להתחתן עם מישו שלא יתחיל איתי. זה מתוק וצדיקי אבל החיים לא תמיד ככה וגם רבנים היום מעודדים... כמובן שממש תלוי באיזו סיטואציה באיזה דרך והאם הכרתם לפני וכו'...

הוא הסתכל עלי כאילו אני המוזרה שאני כזאת קרה ולא זורמת

כשבעצם הוא המוזר

זה בכלל היה סיטואציה ממש מוזרה וזה מישהו שבחיים לא הכרתי (גם עכשיו)

ולא אכפת לי לפרט לך עוד על הסיטואציה הזאת

ובחיים לא שמעתי על רבנים שמעודדים

ואני מאמינה בתמימות ובצדיקות ובטוהר, אני מאמינה שהם קיימים ושאין רע בעולם, איין רע יורד מלמעלה והכל מאת ה'

אם הוא עשה את זה בצורה פעורה ואין שום היכרות מוקדמת אז מה הוא ציפה שיקרה? שיהיה בריא.. הוא אמור לדעת שרוב הבנות אכן לא זורמות

ומעודדים את זה בצורה נכונה וטובה כמובן. בצורה מכבדת דרך צד שלישי ודומיו..

בטח שיש תמימות צדיקות וטוהר הכוונה היא שזה לא חייב לסתור אם זה בדרך טבעית ונכונה.

כתבת "לא צריך למצוא לעצמו שידוך"  הוא לא צריך אבל יכול. אם יצא ומשהי מצאה חן בעניו- ופה החידוש הרבני- שכן, זה לא סותר את הצדיקות שמישהי מצאה חן בעניו. אנחנו בני אדם.

-אז בדרך טובה ומכבדת אפשר לנסות..

עמוקים שאמרו לי שאם הכל בצניעות, אין לי מה להתבייש ואפשר לגשת ולשאול (הוא לא מקבל קהל או משהו, נתקלתי בו באיזה מקום, לא משנה איזה).

כמובן שזה לא אידאלי, והם אמרו לי את זה בהקשר לגילי המבוגר והביישנות שלי בנושא.

ודאי שאם אתה שומר על העיניים, לא תראה בנות, אבל קורה שכן, אלא אם אתה מלאך.

ויכול להיות, שבתור עובד ה', יעלה לך איזה הבזק רעיוני של אולי היא צדיקה מסיבות כאלה ואחרות (נניח ראית אותה עושה מעשה חסד גדול, ע"ע רבקה אמנו ע"ה).

כמובן שזה לא שייך לכל אחד, רק למי שבכלל קרוב לזה ויכול לעשות את זה בצניעות.

לענ"ד זה גם לא לכתחילה, אלא בד"כ במצבים שכבר יש הכרות כלשהי ורק נשאר ליזום, ואין מישהו שיעשה את הצעד בשבילך.

בס"ד

אני מסכים איתך שלא כדי להתחיל, אבל כדי ללמד זכות אספר כמה פעמים שעברה בי מחשבה להתחיל.

הראשון אני הולך בשבתות לויתקין בכותל יש גם כמה בחורת צדיקות שלפעמים אני רואה בכותל בשעות האלה{קרי 4- 5 לפנות בוקר} רשמית זה סיבה טובה לדעתי, בחורה שקמה מוקדם לתפילה {בכותל{מקום קדוש}}, ולבושה בצניעות זה מספר דברים שאשמח שיהיו באשתי לעתיד אך כמובן שאף פעם לא העזתי לפנות.

השני בחורות משום מה נוהגות להתפלל ברחוב, ותכל'ס לפעמים גם אתה רואה את הכוונה שלהן בתפילה או מסירות הנפש וזה סיבה{בדומה למה שאמרתי קודם קשר לתפילה לה'.}

השלישי כפי שהזכירו מעשי חסד, לא נכנס ליותר מידי דוגמאות כי יש הרבה

כמו למשל ללוות עיוור,{במקרה ההוא הבחורה ביקשה שאחליף אותה כי זה היה עיוור בן והיא רצתה מצד אחד לעזור מצד שני לשמור נגיעה.}

דבר נוסף שקרה לי היום שלא קשור מישהי חליקה חובת הלבבות לאנשים{לא קשור כי זה היה לעילוי נשמת בעלה, אבל זה פשוט דוגמא למשהו שמשש אמר לי עם ישראל קדושים, ושיהיה לעילוי נשמתו רחמים שירי בן סלימה ומאיר}

כמו שאמרתי אישית לא יהיה לי האומץ להתחיל, ואני גם קצת קיצוני בצניעות אז לא הייתי עושה את זה אבל דברים מהסוג לדעת בהחלט יכולות להיות סיבות{גם כשאין שום היכרות מעבר לזה} כמובן בצורה טובה ונכונה.

אני גדלתי במקום מאד חרדי והורגלתי לצורת חשיבה מאד מרובעת

לכן אני כותבת כדי לפתוח את השכל שלי לרעיונות

אני לא מתעקשת על הדעה שלי כרגע, אני רק מנסה להבין ולהיפתח

זה הכל

ועכשיו, כשראיתי את התגובות של האנשים וגם אחד הביא מקור מהרמב'ם על כך שזה לא אחט להתחיל עם בחורה אני מתחילה להבין את העניין הזה קצת יותר, ומי יודע אולי בזכות זה אני לא אפסול כל אחד אבל הבעיה הבאמת קשה וזה מה שגורם לי לדחות את כל מי שמתחיל איתי זה ההורים שלי, אני ממשפחה חרדית וצריך לנהין שזה מאד לא מקובל

לי אישית לא אכפת מה מקובל ומה לא אבל זה ספציפית מאד יצער את הורי ונראה לי גם כל הורה חרדי אחר שלא מסכימים עם הדבר הזה

צדיקות זה מעשים, ומעשים ניכרים לעין.

אם המעשים האלה יובילו לגן עדן? פה כבר לה' פתרונים.

בכל מקרה, בתור לומד תורה במסגרת של לומדי תורה, נראה לי שגבר בן תורה ממוצע לא חושב שאחת שנהנית שמתחילים איתה היא צדיקה, אבל אנחנו הגברים לא קובעים ולא עובדים בלמ"ס לענייני דת.

ובחורה שמתחילים איתה, זה בד"כ לא בעלה שמתחיל איתה.

ב99.99999999999% מהמקרים... (כי יש בעל אחד וזה)

שזה לא ודאי בכלל, גם הכוונות הראשוניות (וגם לא נכון ב99% מהמקרים, כי רוב מי שיתחיל הם לא דוסים), ואז כשזה לא מוביל לחתונה, וסביר להניח ברוב המקרים יקבל יירוט בשעת ההצעה, אז זה מיותר.

לגטימי, אבל מיותר.

העניין הוא שבחורה שמתלהבת מזה, מתלהבת מזה שזרים מעלים לה את האגו.

ואין שום קשר לשידוכים. כאן המטרה מוצהרת מראש, הפניה (בהנחת דוסיזם) היא על דעת זה ששומרים על גדרי הצניעות, ואין בזה שום מחמאה משונה לאגו שמשתמעת מאליה על החיצוניות.

תפסיקי כבר להוציא עצבים ממקומות אחרים על הפורום.

בחור ישיבה ממוצע מתבייש לדבר עם בנות בכלל, וזהו.

האחוז של הבנים שבאים לישיבות ולא מתביישים מדברים כאלה הם לא בני תורה... אלה מתחזקים שבאים לתקופה וממשיכים הלאה בחיים

כשאתה רווק בגיל מתבגר ולא מוצא כלום.

חוץ מרב אחד, שממנו השתמע רק על צד הצניעות, אבל אני לא בטוח שהוא יודע מה הולך ברחוב היום (רב צדיק מאוד ותמים מאוד ומבוגר מאוד).

זה שבנות יעריכו את זה, לא אומר שבשמים יעריכו את זה.

ודעתך, ענבל, לא קובעת שם...

אני לא אומר שזה מוביל לגהנום, אבל צריך לקחת בחשבון זה לא תמיד מוליד דברים טובים.

וזה גם גורם לאבד את מסווה הבושה הטבעי של בן תורה, ואני חושב שזה ממש לא מומלץ,

זה פתח גדול ליצר הרע.

אני גדלתי בחברה מעורבת שאין בה שום אשליות, ולכל* יהודי קדוש נטול כיסוי ראש מהרחוב ברור שבחור ישיבה לא אמור להתחיל עם בנות.

ולכולם גם ברור לאן חברה מעורבת מובילה.

ואלה אנשים מסורתיים (או "חילוניים").

*כל זאת מילה חזקה, אבל גם מי שלא ברובם מתישהו מתפקחים

כי אמרתי שאפילו "חילוני" ממוצע יודע שזה לא ככה..

הלייטים נראה לי הכי הפוכים מחילונים... החילונים מתקרבים והם מתרחקים

איתי.

דיברתי על כלפי שמיא

בכל מקרה את מוזמנת לפתח את הדיון הזה עם האחרים שחושבים ככה... אני לא כזה משוקע פה בדיון 

בס"ד

ניסיתי לתאר לעצמי את הנסיון להתחיל אם בחורה כזו{במחשבה שלי}

זה דיי שאני מתחיל לדר ואומר שאני מתחרט על כך שרציתי לשאול תוך כדי ואז שואל כדי להביר מה רציתי לשאול

בכל אופן בנוגע להזדעזעות לא בהכרח, שוב האופי שלי שקט וצנוע ולא יאפשר לי לפנות.

אבל אם אנסה להיות מישהו אחר לרגע אז הייתי יכול לפנות בצורה מסיומת, ואתן דוגמא לדרך ותגידי לי את האם זה היה יכול להתקבל.

בכותל.

1.באופן כללי אחד מהדרכים יותר הכדאת לפנות בכל מצב זה על ידי פתק.{יותר קל וגם קצת יותר צנוע.}

2. "{שבת} שלום, סליחה שאני פונה אליך ככה פשוט כשאני מגיע לכותל הלב שלי יוצא, כל הרגש והעוצמה, אני מניח שאת יודעת למה אני מתכוון, ובתוך כל הרגש עלתה לי מחשבה לשאול אותך קצת כדי לברר האם יתאים שנפגש?"

{או שאולי אוכל להציע חבר{בשבת זה קצת יותר קשה גם בגלל ששבת ואין טלפון וקשה לצור את הבירורים האלה אבל בסדר}}

3.בתפילה ברחוב תלוי כמובן בעוד פרטים, למשל היה פעם שראיתי מישהי שהתפללה לכיוון לא נכון, והיה אפשר לשלב להתחיל מהערה ואז לומר קצת על עצם השמחה מהתפילה.{כנ"ל מישהי שבהפסקה של האוטבוס בניסעה בין ירושלים לצפת של להגיד שמצד אחד הרשימה אותי מאד התפילה ומצד שני את השיקול שלא לעכב את האוטבוס.}

אחריב קצת נראה לי שהערה כזו בונה את המקום יותר כי היא אומרות שאתה לא טיפש, או סתם מישהו אלא באמת יש לה חשיבות לתפילה או לאחרים.

4. דומה קצת ל3, עם הבחורה שעזרה באמת בצורה הכי פשוט להגיד כל הכבוד{ישר כח} ואז לשאול בעדינות עם אפשר לברר.

אבל כמו שאמרתי לא נראה לי הייתי מתחיל כי בפועל לא הייתי יכול למצוא כח לזה.

ושוב העניין הוא שלהתחיל לא חייב להפוך אותך לרשע, הרי הסיבה שבגללה קשה לך כי נראה לך שהבחור התחיל מחוסר ביראת שמים, וכמו שאת מסכימה שהוא יכול לראות יראת שמים בבחורה ברחוב, כך הוא גם יכול להציג את הצעתו בצורה שתראה לבחורה יראת שמים שיש בו וזה יתקבל.

אמנם קצת קשה יהיה לקבל את זה, אבל אפשרי.

{ובאמת הזכירו את יעקב אבינו בשירשור וכך מסבירים שיעקב ראה ברחל את הרוחניות שלה, אז אמונם אנחנו לא יכולים לראות כיעקב אבל "ישראל אם לא נביאים בני נביאים"{פסחים{אם אני זוכר נכון את הדף{מה שלא נראה לי} זה פ"ח}} בכל זאת נותר בנו משהו ואפשר לתת לו מקום כלשהו.

איש אחד מתפלל כל החיים לזכות בלוטו. ממש אבל. בכוונה עצומה, מדי בוקר צהריים וערב שופך שיחו לפני בורא עולם שייתן לו איזה מליון או שניים כי בינינו- זה מה זה קטן עליו.

קיצור, כל מלאכי השרת באים לפני אדון הכל ואומרים לו "נו, חלאס! הבנאדם מבקש כ"כ יפה, כ"כ רוצה, כ"כ מאמין, תפרגן לא איזה זכייה ושיעזוב אותנו בשקט." 

וה' עונה להם: "באמת שהייתי שמח לתת לו, אבל הוא לא קנה כרטיס.."

הגיוני שאת מכירה את הסיפור, לא חשוב, את כ"כ מאמינה שזה יכול לקרות כמו שאת רוצה, ושה' ישלח לך ויסדר לך וכו',

וזה מתוק האמונה הזאת שלך. אבל מי שרואה שיבש, ושאין לו הצעות, אז במקום לשבת בבית ולהתפלל (שזה גם חשוב)

הוא קונה כרטיס לוטו, פותח לה' פתח כחודו של מחט, וכשהוא פוגש ברחוב בחורה שעוזרת לילד שנפל, או משלימה למישהו את השקל שחסר לו לאוטובוס, או סתם יושבת בתחנה וקוראת מ"ביולוגיה של התא ומולקולארית" וזה מעורר בו התפעלות בדרך תמוהה כלשהי, אז הוא שואל אותה בחביבות ובמלוא הקסם האישי שלו אם היא תחפוץ להיפגש איתו. ואם הוא מתבייש הוא גם יכול להשאיר לה פתק.

וזה מעשה נפלא של השתדלות. ואין בו שום סתירה לאמונה בה'.

אבל מבחינתי זה תמוה

וששום בחור שיתחיל איתי לא שווה את הצער שיגרום לאמא שלי אם אני יכיר בחור ולא משידוך

צריך להבין שאצל החרדים זה לא מקובל, ואני באה ממשפחה חרדית, אם זרמתי אז אני נחשבת מרשעת (קצת הגזמתי אבל זה בערך הרעיון)

ואני חושבת שהאנשים האלו שמתחילים עם על מי שזזה מגעילים

והוא היה דתי לאומי

למרות שקטונתי מלהגיב איפה שהגיבו מנוסים וחכמים ממני , ועדיין הייתי רוצה לצטט את הרמב"ם במשנה תורה:

"ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבודקה, בין בתולה בין בעולה--כדי שיראה אם היא נאה בעיניו, יישאנה; ואין בזה צד איסור:  ולא עוד, אלא ראוי לעשות כן.  אבל לא יסתכל דרך זנות, " 

לכן לפי הרמבם אין איסור אם כוונתו לחפש פנויה להתחתן איתה , אך יש לעשות זאת ברוח הצניעות והקדושה, כמו שאמרו פה כבר בתגובות.

אבל מה שאנשים פה אומרים לי אני יותר זוכרת

לא סתם ככה ברחוב

אבל בימינו אני לא בטוחה אם זה נכון לעשות את זה

יכול להיות דתי,

אבל בדיוק בעצם המעשה אומר מה הוא רוצה ממך.

ובפחות הגזמה, טביעת עין טובה... יש אנשים כאלה

בגלל שלבנות יש חוש יופי מפותח חשוב להן גם שהבנים יראו טוב

ושלא לא יהיו נמושות רכרוכיים

כן, זה טבע האשה שתרצה גבר גברי ושרירי וכ'ו, וזה לא דבר רע

(הייתי חייבת לכתוב את זה)

שזה קצת גועל נפש

אני בעד, ואני רחוק מלהיות רכרוכי

שבעבר הרבה בנות שהכרתי היו אומרות עלי שאני חמוד, מבחינת האופי, וזה גרם לי להתגעגע לתמימות שלי של פעם.

ופעם הייתי הרבה הרבה הרבה פחות עדין מהיום

אם הייתי בטוחה בכך לא היה לי צורך לכתוב את זה

ואי אפשר להבין מה הכוונה שלהם אם הם רציניים או לא כי הם לא אומרים ישר תרצי לצאת איתי?

וזה לא יפה בכלל וזה שוחק את הנפש הטהורה של האשה, ועל זה אני כועסת

אולי אני באמת צריכה לעזוה את המקום הזה ולחזור למרובעות החרדית שלי, ועדיין אני לא יהיה כזאת מרובעת

עזרת לי להבין כמה דברים חשובים

סליחה שאני שובר את הרצף הענייני בתגובות, אבל בינתיים מי שעצבני זו את.

גם אם בחור או בחורה נקטו או לא נקטו יוזמה כזו או אחרת,

הצמצום שלהם לפריזמה הצרה הזאת הוא גישה קטנונית.

הוא לא איש בלי פנים והשם שלו הוא לא "הבחור שפעם התחיל איתי".

כפי שאת חושבת שהוא לא מכיר אותך מספיק כדי להזמין אותך לפגישה,

על אחת כמה כמה שאת לא מכירה אותו מספיק כדי למדוד כמה הוא דתי ואם בכלל.

את מכעיסה את עצמך בפרשנות שלך למקרה יותר ממה שהבחור באמת אשם.

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.