היה היה חוש ושמו-הומר
הומר היה נוהג לבלות את זמנו בפח נחמד בערוץ עוד יותר נחמד ושמו- נסיופ
בנסיופ,הומור הרגיש בבית.הוא היה מדבר-וכולם היו מקשיבים.הומר אהב שכולם הקשיבו לו,והיה מרבה להשמיע את קולו בפח הנחמד.הומור גם אהב שאנשים למדו ממנו אז הוא היה מעביר שיעורים מידי פעם.והיה לוכלפ נחמד ולו עוד יותר נחמד.
עד ש..
יום אחד..
או אולי יותר..
הומר התנדף
לאט
לאט
בשקט
בשקט
עד שיום אחד הוא כבר לא נמצא.
תושבי נסיופ בכו את אובדנו של הומור(
)
ובכו שוב()
והחליטו להפגין.
אולי כך הומור יחליט לשוב אליהם כבראשונה.
אז הם התאספו
והחליטו
-המשך יבוא-
