אבל היתה תקופה ארוכה שהיו לי עדשות. מאד בעד (היה תענוג לגלות שאפשר לראות גם בגשם... וגם כשעולים אדים מהסיר...). 

רק לא יומיות. בין חודשיות לקבועות - תלוי כמה העיניים שלך רגישות. הקבועות זולות יותר, אבל גם 'אלימות' יותר (יש גם קבועות מחומרים מאד עדינים - אבל הן יקרות הרבה יותר). חודשיות עדיפות מבחינת היגיינה. 

לקח לי בערך שלושה ימים להתרגל, וזמן העיסוק עם זה בבוקר ירד בהדרגה (משלוש דקות לעשר שניות...). העדשות הראשונות שהיו לי גרמו לי ליובש קיצוני בעין. עברתי לקשות, ובסוף חזרתי לרכות מחומר עדין (ויקר) יותר. 

אז אני לא יודע אם זה רלוונטי במיוחד כיום. עלה סביב ה-1800 למיטב זכרוני (הרכות הקבועות). יכול להיות שמאז ירד המחיר. 

עם חודשיות היו לי יחסית הרבה

אני פשוט סטרילי מאוד ומקפיד מאוד על ההיגיינה אז זה לא מזיק.

כל אחד צריך לבדוק כמה הוא יכול לגרור ואם בכלל כדאי.

אצלי זה יכול להחזיק חודש, כי אני לא כל יום עם עדשות

אבל בדקתי על עצמי, (ההמשך לעצמי בלבד) ואם מחליפים את המים כל 2 שימושים, ומנקים גם את הכלי וגם את הידיים טוב, זה לא עושה לי כלום...

זה יותר טוב לי כי בסה"כ זה יותר זול, ואם אחת עושה לי לא נעים בעין אני זורק לפח, ובחודשיות זה לזרוק יותר כסף לפח.

יודעים אחרת מההנחיות של היצרן. זה נקרא מקדם בטיחות...

אבל צריך להיות מצד אחד אמיץ ומצד שני מאוד מודע לגוף ולראות מתי מרגישים שזה לא נקי ועלולה להתפתח דלקת.

בחודשיות הייתי מושך, למיטב זכרוני, חודש וחצי בד"כ, לעיתים נדירות חודשיים.

העדשה סופחת משקעים, לכלוכים והכל עובר לעין.

מה שמוביל לגירויים ודלקות.

אל תסתכלי על מה שאנשים אחרים עושים ותרגישי רע שאת לא ולא מספיק "מנצלת" את העדשה.

בסופו של יום את שומרת על בריאות העיניים שלך בעוד שהם מזלזלים וחבל.

במקרה של פאדיחה לגיטימית.

אפשר להרגיש מתי העדשה מסריחה, כששמים אותה.

השניה הזו שהעדשה בעין ואתה מרגיש שהיא "מסריחה" מספיקה בשביל להעביר זיהומים וחידקים.

לא סתם עדשה יומית מיועדת ליום אחד בלבד.

לא מתאים לך? תרכוש עדשות חודשיות, תלת חודשיות או עדשות קשות שיתאימו לך לאורך זמן.

וראו שאפילו יותר זמן מזה (נראה לי חמש שניות) נדרשות להעביר זיהום

כמובן שזה תלוי בעוד גורמים ואני משליך ממה שנאמר למה שלא נאמר, אבל אני מעיד בוודאות על עצמי (ולא ממליץ לאף אחד, כנ"ל)

ויש להם עדשות. אז כנראה זה לא נכון. 

טעויות שחלקן רציניות.

תמיד לעשות ביקורת אצל רופא עיניים, ואם אפשר שהוא גם אופטומטריסט זה מעולה.

זה תלוי מרשם.

במרשם שווה בין 2 העיניים או קרוב מאוד- גודל הדמות שמתקבת זהה.

במרשם עם הפרש בין 2 העיניים גודל הדמות לא זהה ועדיף להרכיב ע"מ.

וזה בעיה רק כשהעין מתייבשת, צריך לדעת כמה זמן מקסימום אפשר להיות עם העדשה על העין לפי הסוג של העדשה... זה מורגש למי ששם לב

יומיות הכי בריא מבחינת זיהומים וכו'... כלכלית לדעתי משתלם חודשי (אלא אם אתה מצליח להחזיק עם יומיות הרבה יותר זמן)

כל עוד יש לך תקציב לזה ואתה מקפיד על הגיינה וסטריליות.

מהיכרות עם הנושא (חקרתי לעומק) יכולה לומר שע"מ יומיות, דו שבועיות או חודשיות די זהות מבחינת בריאות והשוני הוא בעיקר בסכום הכסף שתשלם (יומיות עולות יותר).

רק מה, לאדם שאומר מראש שלא יתחיל להתעסק עם ניקיון העדשה והחלפת תמיסה יתאימו עדשה יומית שזורקים לפח לאחר יום עם תום השימוש.

מישהו שאין לו בעיה להשקיע עוד 2 דקות ביום בשטיפת המחסנית והעדשות יכול לרכוש עדשות חודשיות.

יש המון חברות בשוק ויש ע"מ רכה מסוג סיליקון הידרוג'ל שיותר נוחה לרוב האנשים ומעבירה יותר חמצן ומתאימה לעין יבשה לעומת עדשה הידרוג'ל ויש גם עדשה קשה.

עדשה קשה מחזיקה המון זמן (עם תחזוקה מתאימה) ויש לה יתרונות רבים. אבל עד שמתרגלים אליה לוקח קצת יותר זמן.

עדשה רכה- קל יותר להתרגל אליה ורוב בני האדם משתמשים בה.

כמובן שיש עדשות גם עם צילינדר.

כדאי לעבור התאמה אצל אופטומטריסט שבודק שהעדשה יושבת טוב בעין ולבוא אליו לביקורת אחרי שבוע/ שבועיים לראות שהכל בסדר מבחינת ההתאמה והראיה עמה.

רוב המקומות מספקים עדשות ניסיוניות ובמידה וההתאמה לא הייתה טובה מנסים להתאים חברה אחרת.

לכן, לא מומלץ לרכוש עדשות בסופר פארם או באינטרנט טרם ידוע לך שהעדשה מתאימה לך פיקס.

למיטב ידיעתי, רופא עיניים לא מתעסק בהתאמת עדשות מגע.

כמובן שכל אופטיקה שדרכה תרכוש את העדשות תספק לך הדרכה + התנסות בחנות בנוגע להרכבה והסרה של העדשות. אף אחד לא מצפה שתלמד את זה בעצמך.

ברור שלא ישנים עם העדשות,

לא מקרבים אותן למים,

מקפידים להחליף תמיסה ולנקות את העדשה והמחסנית (שפשוף של 5 שניות בכף היד עם תמיסה)

ולא מושכים איתן זמן! זה גורם לדלקות ובעיות נוספות שלפעמים, במקרים קיצוניים, מובילות גם לאשפוז.

אני בעד

משתמשת כבר 10 שנים.

עדיף חודשיות כי גם יש תדירות של החלפה אבל לא כל שניה כמו ביומיות/ שבועיות...

בבוקר אחרי שמתרגלים לשים זה ענין של כמה שניות.

לא זוכרת כמה זמן לקח לי להתרגל כי זה היה ממש מזמן...

חלקן ארוכות יותר וחלקן קצרות (בעיקר בזמנים שהמשקפיים שלי נשברו).

זמן ההתרגלות לא הרבה יותר ארוך מהתרגלות למשקפיים חדשות (כמה ימים) וכלומדים לשים את העדשות זה עניין של שניות.

החסרונות בעדשות הן:

א. יותר מדי זמן ברצף עם העדשות זה לא בריא וגם יכול לגרום לאדמומיות וכאבים, מה שמצריך אותך להשתמש במקביל במשקפים ובעדשות לפחות לפעמים וזה לא נוח כשאתה לא בבית.

ב. לי הייתה תחושה שהעדשות מעייפות אותי, כאילו הן הכבידו על התנועה של העין וגרמו לה למאמץ או משהו כזה. 

ג. החיסרון העיקרי שבגללו אני לא עם עדשות - לא הצלחתי לקרוא איתן מקרוב.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.