אבל היתה תקופה ארוכה שהיו לי עדשות. מאד בעד (היה תענוג לגלות שאפשר לראות גם בגשם... וגם כשעולים אדים מהסיר...). 

רק לא יומיות. בין חודשיות לקבועות - תלוי כמה העיניים שלך רגישות. הקבועות זולות יותר, אבל גם 'אלימות' יותר (יש גם קבועות מחומרים מאד עדינים - אבל הן יקרות הרבה יותר). חודשיות עדיפות מבחינת היגיינה. 

לקח לי בערך שלושה ימים להתרגל, וזמן העיסוק עם זה בבוקר ירד בהדרגה (משלוש דקות לעשר שניות...). העדשות הראשונות שהיו לי גרמו לי ליובש קיצוני בעין. עברתי לקשות, ובסוף חזרתי לרכות מחומר עדין (ויקר) יותר. 

אז אני לא יודע אם זה רלוונטי במיוחד כיום. עלה סביב ה-1800 למיטב זכרוני (הרכות הקבועות). יכול להיות שמאז ירד המחיר. 

עם חודשיות היו לי יחסית הרבה

אני פשוט סטרילי מאוד ומקפיד מאוד על ההיגיינה אז זה לא מזיק.

כל אחד צריך לבדוק כמה הוא יכול לגרור ואם בכלל כדאי.

אצלי זה יכול להחזיק חודש, כי אני לא כל יום עם עדשות

אבל בדקתי על עצמי, (ההמשך לעצמי בלבד) ואם מחליפים את המים כל 2 שימושים, ומנקים גם את הכלי וגם את הידיים טוב, זה לא עושה לי כלום...

זה יותר טוב לי כי בסה"כ זה יותר זול, ואם אחת עושה לי לא נעים בעין אני זורק לפח, ובחודשיות זה לזרוק יותר כסף לפח.

יודעים אחרת מההנחיות של היצרן. זה נקרא מקדם בטיחות...

אבל צריך להיות מצד אחד אמיץ ומצד שני מאוד מודע לגוף ולראות מתי מרגישים שזה לא נקי ועלולה להתפתח דלקת.

בחודשיות הייתי מושך, למיטב זכרוני, חודש וחצי בד"כ, לעיתים נדירות חודשיים.

העדשה סופחת משקעים, לכלוכים והכל עובר לעין.

מה שמוביל לגירויים ודלקות.

אל תסתכלי על מה שאנשים אחרים עושים ותרגישי רע שאת לא ולא מספיק "מנצלת" את העדשה.

בסופו של יום את שומרת על בריאות העיניים שלך בעוד שהם מזלזלים וחבל.

במקרה של פאדיחה לגיטימית.

אפשר להרגיש מתי העדשה מסריחה, כששמים אותה.

השניה הזו שהעדשה בעין ואתה מרגיש שהיא "מסריחה" מספיקה בשביל להעביר זיהומים וחידקים.

לא סתם עדשה יומית מיועדת ליום אחד בלבד.

לא מתאים לך? תרכוש עדשות חודשיות, תלת חודשיות או עדשות קשות שיתאימו לך לאורך זמן.

וראו שאפילו יותר זמן מזה (נראה לי חמש שניות) נדרשות להעביר זיהום

כמובן שזה תלוי בעוד גורמים ואני משליך ממה שנאמר למה שלא נאמר, אבל אני מעיד בוודאות על עצמי (ולא ממליץ לאף אחד, כנ"ל)

ויש להם עדשות. אז כנראה זה לא נכון. 

טעויות שחלקן רציניות.

תמיד לעשות ביקורת אצל רופא עיניים, ואם אפשר שהוא גם אופטומטריסט זה מעולה.

זה תלוי מרשם.

במרשם שווה בין 2 העיניים או קרוב מאוד- גודל הדמות שמתקבת זהה.

במרשם עם הפרש בין 2 העיניים גודל הדמות לא זהה ועדיף להרכיב ע"מ.

וזה בעיה רק כשהעין מתייבשת, צריך לדעת כמה זמן מקסימום אפשר להיות עם העדשה על העין לפי הסוג של העדשה... זה מורגש למי ששם לב

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יומיות הכי בריא מבחינת זיהומים וכו'... כלכלית לדעתי משתלם חודשי (אלא אם אתה מצליח להחזיק עם יומיות הרבה יותר זמן)

כל עוד יש לך תקציב לזה ואתה מקפיד על הגיינה וסטריליות.

מהיכרות עם הנושא (חקרתי לעומק) יכולה לומר שע"מ יומיות, דו שבועיות או חודשיות די זהות מבחינת בריאות והשוני הוא בעיקר בסכום הכסף שתשלם (יומיות עולות יותר).

רק מה, לאדם שאומר מראש שלא יתחיל להתעסק עם ניקיון העדשה והחלפת תמיסה יתאימו עדשה יומית שזורקים לפח לאחר יום עם תום השימוש.

מישהו שאין לו בעיה להשקיע עוד 2 דקות ביום בשטיפת המחסנית והעדשות יכול לרכוש עדשות חודשיות.

יש המון חברות בשוק ויש ע"מ רכה מסוג סיליקון הידרוג'ל שיותר נוחה לרוב האנשים ומעבירה יותר חמצן ומתאימה לעין יבשה לעומת עדשה הידרוג'ל ויש גם עדשה קשה.

עדשה קשה מחזיקה המון זמן (עם תחזוקה מתאימה) ויש לה יתרונות רבים. אבל עד שמתרגלים אליה לוקח קצת יותר זמן.

עדשה רכה- קל יותר להתרגל אליה ורוב בני האדם משתמשים בה.

כמובן שיש עדשות גם עם צילינדר.

כדאי לעבור התאמה אצל אופטומטריסט שבודק שהעדשה יושבת טוב בעין ולבוא אליו לביקורת אחרי שבוע/ שבועיים לראות שהכל בסדר מבחינת ההתאמה והראיה עמה.

רוב המקומות מספקים עדשות ניסיוניות ובמידה וההתאמה לא הייתה טובה מנסים להתאים חברה אחרת.

לכן, לא מומלץ לרכוש עדשות בסופר פארם או באינטרנט טרם ידוע לך שהעדשה מתאימה לך פיקס.

למיטב ידיעתי, רופא עיניים לא מתעסק בהתאמת עדשות מגע.

כמובן שכל אופטיקה שדרכה תרכוש את העדשות תספק לך הדרכה + התנסות בחנות בנוגע להרכבה והסרה של העדשות. אף אחד לא מצפה שתלמד את זה בעצמך.

ברור שלא ישנים עם העדשות,

לא מקרבים אותן למים,

מקפידים להחליף תמיסה ולנקות את העדשה והמחסנית (שפשוף של 5 שניות בכף היד עם תמיסה)

ולא מושכים איתן זמן! זה גורם לדלקות ובעיות נוספות שלפעמים, במקרים קיצוניים, מובילות גם לאשפוז.

אני בעד

משתמשת כבר 10 שנים.

עדיף חודשיות כי גם יש תדירות של החלפה אבל לא כל שניה כמו ביומיות/ שבועיות...

בבוקר אחרי שמתרגלים לשים זה ענין של כמה שניות.

לא זוכרת כמה זמן לקח לי להתרגל כי זה היה ממש מזמן...

חלקן ארוכות יותר וחלקן קצרות (בעיקר בזמנים שהמשקפיים שלי נשברו).

זמן ההתרגלות לא הרבה יותר ארוך מהתרגלות למשקפיים חדשות (כמה ימים) וכלומדים לשים את העדשות זה עניין של שניות.

החסרונות בעדשות הן:

א. יותר מדי זמן ברצף עם העדשות זה לא בריא וגם יכול לגרום לאדמומיות וכאבים, מה שמצריך אותך להשתמש במקביל במשקפים ובעדשות לפחות לפעמים וזה לא נוח כשאתה לא בבית.

ב. לי הייתה תחושה שהעדשות מעייפות אותי, כאילו הן הכבידו על התנועה של העין וגרמו לה למאמץ או משהו כזה. 

ג. החיסרון העיקרי שבגללו אני לא עם עדשות - לא הצלחתי לקרוא איתן מקרוב.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡