אני לא מעוניינת שהממשלה תשחק בי, פעם תבקש ממני לשבת במקום מסויים כדי להיות מגן אנושי לכולם, וברגע שלא מתאים לה תזרוק אותי בלי שום סיוע
וזה מה שהממשלה עשתה בגוש קטיף, ביקשה להתיישב שם אחרי פינוי ימית, כי אז היה טוב לה, התושבים סבלו הרבה בדרך, כולל אבדות ופציעות וכשלא התאים לה- זרקה אותם בלי טיפת אנושיות.
אז מבחינתי לפחות- זהו. אני לא מוכנה להיות ילדת כאפות של הממשלה ושהיא תשחק בי.
אם באמת רוצים לחזור לגוש קטיף- רק בתנאי שדואגים להבטיח את הישיבה במקום בלי שום פירצה לראש ממשלה פושע שמחליט שמתחשק לו לפנות.
ואני גם חושבת שאם נצליח בתור ציבור להיות מספיק חזקים ולהצהיר בביטחון שאנחנו לא מוכנים להיות ילדי כאפות ולא מוכנים לעשות טובה לממשלה ולעזור לה בלי התחייבות, ולא רצים אחרי כל עצם שהיא מנפנפת בלי לבדוק מה כוללת העצם הזאת, אלא הממשלה צריכה לדאוג לנו, ואנחנו בודקים טוב טוב מה ההתחייבות שלה- באמת יהיה הרבה יותר סיכוי שלא נחזור על הפינוי שוב. (וזה כולל את בג"ץ כמובן. חוק בלי אישור בג"ץ כיום לא שווה כלום)
אחרת לא עשינו כלום, כי אנשים יבנו בתים, ישקיעו כסף והממשלה תפנה שוב ושוב, וזה שובר משפחות ואנשים, את זה לא צריך לספר
(כנ"ל גם עם הצבא, אגב)